אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ז · הלכה ו

הלכה ה

ואסור לכל אדם לישב וכו'. והנה כן כתב רבינו בפ"ח מה' אלו דלוים שומרים העזרה מבחוץ שאסור לישב בעזרה והנה מוכח דלדעת רבינו אף בא"א ואיכא צורך מקדש אסור ג"כ לישב שם ואין כן דעת הראב"ד בפירושו לתמיד שכ' וז"ל כללא דמילתא נראה שכך הוא בכל מקום שא"א לעשות בעזרה שום דבר שהצריך הכתוב לעשות כ"א בישיבה זו יוכל לעשות בין כהן בין מי שיהי' כגון קידוש ידיו ורגליו מן הכיור אי לאו דכ' לעמוד לשרת וכגון שמירת המקדש שא"א בלי שמירה כדילפינן בגמ' וצריך לשמור הכהנים במקום הקודש ממש וכדאיתא בספרי וכדכתיב אתה ובניך אתך לפני אוה"מ הכהנים בפנים והלוים בחוץ בהכא"ג לא חיישינן לישיבה בעזרה עכ"ד וכונתו משום דהוה קשיא לי' מהא דמותר לשומרים לישב בפנים וגם דהוה קשיא לי' קו' תוס' בזבחים דף ט"ז ל"ל קרא לעמוד ולשרת דלא יקדש ידים בישיבה הא אסור לישב בעזרה ולכך הוכיח דבא"א שרי ואמנם לדעת רבינו דסובר בא"א ג"כ אסור ולכן כ' דהשמירה חוץ לעזרה אף דהוא צורך המקדש א"כ יקשה לדעתו קו' תוס הנ"ל ועוד יקשה מה שהקשה תוס' יומא דף כ"ה מהא דקאמר בזבחים מה ליושב שכן בקדשים הא אין ישיבה בעזרה ותי' צורך עבודה דצריכה דכ' למשחה כדרך שהמלכים אוכלין ועוד הקשו תוס' זבחים דף נ"ט ל"ל קרא דעבודה פסולה בישיבה תיפוק לי' דבלא"ה אסור ישיבה בעזרה וע"כ דקרא אתי לומר דמעכב ומחלל עבודה א"כ ל"ל תרי קראי לומר דמחלל עבודה ואמנם לדעת הראב"ד דבא"א וצורך המקדש ועבודה שרי ניחא הכל דצריך קרא כהא"ג דליכא איסור משום ישיבה בעזרה אבל אסור משום עבודה ולכן צריך קרא אחרינא דמחלל עבודה ג"כ אבל לדעת רבינו דלית לי' כהראב"ד קשה כל הני קושית:
ולכן נראה לי דבר חדש דהא דישיבה אסור בעזרה הוא רק על כסא אבל על קרקע העזרה שרי לישב זולת משום עבודה ולעמוד ולשרת בעינן לסמוכן שלי מהא דריש תמיד דתנן דהי' ישנים איש כסתו על הארץ ולא הי' ישנים על המיטות משום דלאו אורח ארעא ולפי"ז מיושב כל הנ"ל דהא דפריך בזבחים וניתב לקדש ידים היינו על הארץ ולכן רק ממעט דאסור מקרא דלעמוד ולשרת דאין דרך שירות בכך וכן הא דיושב אוכל היינו ג"כ על הארץ והא דצריך למעט יושב פסול לעבודה א"ש מאוד דזה ע"כ אייריא ביושב על הארץ דאם יושב על כסא בלא"ה פסול משום שלא יהא דבר חולץ בינו לריצפה כבזבחים דף ל"ד ורק ע"כ הו"א רק ביושב על הארץ דליכא חציצה שרי לעבוד והנה אז גם איסור בישיבה ליכא ולכן צריך קרא למעט מלעמוד ולשרת דאסור לעבוד בישיבה וגם צריך קרא דמחלל עבודה ונראה להביא ראי' לשיטת רבינו דאף לצורך אסור ישיבה בעזרה דהנה לכאורה דקשה לי דביומא דך ס"ט פריך והא אין ישיבה בעזרה ומשני כדאמר ר"ח בע"נ ה"נ בע"נ ולכאורה קשה הא קריאה ביוהכ"פ לצורך עבודה הוה כדאיתא שם דף ס"ח ותוס' כ' דאכילה צורך עבודה שרי לישב א"כ מ"ש דהא שרי בעזרה והא אסור וראיתי בשי"צ ריש פ"ז הרגיש בזה ולישב אומר דיש לדקדק בגמ' קאמר כדאמר ר"ח בע"נ ואמאי לא אמר ר"ח כן אהא ולכן נראה דהנה בפסחים דף ע"ב איתא דרי"ו ס"ל דאכילת תרומה וקדשים הוה עבודה ממש אבל בירושלמי פ"י דתרומות מוכח דרב פליג ע"ז וא"כ הא דאמר ביומא דף ס"ח אכילה צורך עבודה הוא היינו כרב דלאו עבודה הוה א"כ לדידי' באמת ל"ק מקריאה דשרי בעזרה די"ל דגם זה צורך עבודה ושרי ולכן לא תי' ר"ח אהא בע"נ דבאמת שרי אף בעזרה וגמ' דפריך הא אין ישיבה בעזרה סובר דצורך עבודה לא שרי בעזרה והא דאכילה שרי במקדש משום דאכילה היא גופי' עבודה הוה ולא צורך עבודה דמשום צורך עבודה לא שרי ולכן משני כדאמר ר"ח בע"נ כן י"ל לרי"ו דסובר אכילה עבודה הוה אבל לצורך לא משתרי ורק דמוקי בע"נ א"כ יצא לנו מזה דצורך עבודה לא שרי רק אכילה שאני דעבודה גופי' הוה (אך לפמש"כ בפ"ט מביאמ"ק דלדעת רבינו אכילה לאו עבודה הוה דפסק כרב בירושלמי נסתר זה) ודו"ק:
ואמנם לקו' תוס' בזבחים דל"ל קרא לפסול יושב לעבודה תיפוק לי' בלא"ה דישיבה אסור א"כ בחד קרא ג"כ נדע דמעכב ופוסל כמו שביאר כוונתם בתומים סי' טו"ב נראה דלפירש"י ביומא דף ס"ט דילפינן באמת מקרא דלשרת א"כ לק"מ אלא דלכאורה דברי רש"י סתראי נינהו דבסנהדרין פירש"י דהוא הלמ"מ וצ"ל דבוודאי הלממ"ס הוא אבל כיון דחזינן דקפיד קרא בכהנים לעמוד לשרת ילפינן שפיר מהאי קרא ובזה א"ש קו' אחרונים זבחים לפירש"י דהלממ"ס ל"ל קרא לעמוד ולשרת דאף הלממ"ס צריך קרא לכהן (והנה לכאורה פירש"י תמוה שכ' לעמוד ולשרת אדרבא משם סתירה דרק בעבודה כתיב קרא וצ"ל דהרי בזבחים אמרינן מקרא דולשרת הוא למצוה והכונה באמת לכל הבאים ולאו דוקא לשרת לכן כתיב לעמוד לעכב) והנה אחרי כי ישבנו קו' התוס' יצא לנו נפ"מ לדינא ג"כ דהנה בתוס' דף י"ט הוכיחו מכח תוס' הנ"ל דסמיכה הוה כעמידה ורק היכיא דכ' לעמוד ולשרת ל"ה כעמידה ולכן צריך קרא דלעמוד ולשרת ולפמש"כ י"ל או דאפי' סמיכה אסור אפי' שלא בשעת עבודה או דסמיכה הוה עמידה אפי' היכיא דכ' עמידה והא דפריך וניתב וכן הא דצריך תרי קראי לפסול יושב דהו"א כשיושב על הריצפה שרי דליכא משום ישיבה בעזרה ולכן צריך קרא וא"כ אין הכרח מכאן דסמיכה חשוב עמידה היכא דלא כתיב עמידה וכן לא מוכח דסמיכה ל"ח עמידה היכיא דכ' עמידה ולפי"ז מה שרצה ללמוד מכאן לענין עדות אין הוכחה כלל ומעתה לפי"ז מ"ד דסמיכה מן הצד ל"ח עמידה לא יליף מדצריך קרא לאסור יושב ע"כ דלאסור סמיכה כמש"כ בתומים דלפמש"כ אין הכרח לזה (והנה מש"כ בתומים לפרש דכונתם להקשות מנ"ל לאסור סמיכה מן הצד מדצריך לשרת דילמא צריך קרא לכהא"ג דאף דשרי ביושב אבל בעבודה אסור לענ"ד נראה דכונתם כי לולי ההכרח מדצריך קרא הו"א איפכא דאפי' היכא דל"כ עמידה הוה אסרינן סמיכה דאין זה דרך אימה כמש"כ תוס' זבחים דף ט"ז בעמידת בשעת קה"ת ואמנם אי נאמר כתובים בהבנת דבריהם א"ש קו' תוס' בזבחים אהא דקאמר יושב אוכל והקשו הא אסור ישיבה בעזרה וכן הקשו דנאמר פירכא דהא אסור יושב בעזרה לפמש"כ מצי לעשות הקו"ח מכה"ג והוה מצי אוכל שפיר בעזרה) והבן:
והנה במג"א סי' קמ"ו כפי מה שפירש התומים דבריו שהקשה מזבחים דמה פריך מה ליושב שפסול בעבודה אכתי יעשה קו"ח מסמיכה דאוכל ומחלל עבודה ואין פסול בעדות ומוכח דע"כ סמיכה פסול גם לעדות ונ"ל דהנה תוס' יומא כתבו יושב אוכל בעזרה יען דכ' למשחה דרך גדולה צריך ישיבה ולכך שרי מעתה אף אי ל"א כסברת תוס' דמהא"ט שרי אבל עכ"פ אמת שצריך ישיבה וע"כ אוכל חוץ לעזרה כמש"כ תוס' ומעתה לפי"ז א"א לעשות קו"ח מסמיכה דאוכל בסמיכה דבעינן ישיבה דרך גדולה ע"כ נחשב זאת לישיבה דרך גדולה ושוב אסור בעזרה אף סמיכה כמו ישיבה ממש דאכילת קדשים אחשבי לסמיכה כישיבה ולכן גם בסמיכה לא שרי רק חוץ לעזרה ולפי"ז מיושב קו' מג"א דאכתי יש פירכא דג"כ פסול לעדות דנהי דסמיכה כשר בעדות אבל היכיא דבעינן שיהא לו דין עמידה וישיבה לא הוה כעמידה ונחשב כישיבה כמש"כ הסמ"ע שם היכא דעדים ודיינים סמוכים פסול סמיכה לעדות ממנ"פ דע"כ נחשב ישיבה דל"א דהוה כעמידה היכא דצריך עמידה והיכיא דצריך ישיבה שיהא כישיבה ודו"ק:
ואמנם י"ל דמכאן עכ"פ יש סתירה לשיטה דסברי דסמיכה הוה עמידה וגם משמש במקום ישיבה ועמידה דזה דעת הרמ"א וב"ח שם דלפמש"כ ע"כ ליתא דא"כ הדרה קו' מג"א ותומים לדוכתי' דנעשה קו"ח מסמיכה דאוכל בעזרה ומשמש עמידה וישיבה ובעדות כשר ול"ש פירכא דפסול לעדות כיון דסמיכה כשר לעדות וע"כ או דפסול סמיכה או אי סמיכה כשר לעדות עכ"פ אינו משמש תרתי עמידה וישיבה א"כ א"ש דל"מ לעשות קו"ח מסמיכה דאוכל דבאמת אז לא הוה כישיבה ממש ואסור לאכול בעזרה אמנם י"ל גם לאידך גיסא שבזה יש לסתור קו' התומים שהוכיח כלפי שיטת הרמ"א מהא גופי' דתוס' הקשו איך רשאי אוכלין בעזרה ותי' תוס' דחוק כמש"כ בתומים והא מצי לתרוצי ברווחא דאוכלין בסמיכה וע"כ דתוס' סברי דא"כ מ"פ מיושב דפסול בעדות הא בסמיכה כשר כעמידה א"כ מוכח דתוס' סברי דסמיכה כשר אבל לפמש"כ א"א לתרץ כן דאוכלין בעזרה בסמיכה דאז הוה כישיבה כיון דאכילה צריך שיהא בישיבה אחשבי' לישיבה א"כ שוב איכא גם איסור ישיבה בעזרה וע"כ שיאכלנו חוץ לעזרה בישיבה לא בסמיכה וא"כ אין הוכחה דלתוס' סמיכה בכלל עמידה:
אולם במשל"מ הקשה אי ישיבה אסור מה"ת בעזרה אמאי לא חשבוהו בפ"ק דכלים בין עשר מעלות ולפש"כ להלן בשם האי גאון דל"ח מעלות רק מה שיש בו מעלה בטהרה א"ש ואמנם י"ל עוד דהנה בפירש"י קידושין דף נ"ב דאין נשים נכנסין לעזרה והקשו תוס' אמאי לא חשבוהו זאת בהני עשר מעלות ובשעה"מ פ"ז מה' אלו כ' דבאמת לפירש"י נשמע כמו דקתני דאין ישראל נכנסים לעזרת כהנים רק לשעת צרכיהם וכתב במהרי"ט לצורך עבודה והשתחווי' שרי ישיבה ולפי"ז י"ל דתני ושייר ישיבה דלצורך שרי דבשלא לצורך דוקא אסור וא"כ ל"ש מה שייר דהאי שייר די"ל שייר נשים וכן להיפוך לישב שיטת רש"י י"ל דתני ושייר דהא שייר ישיבה בעזרה והנה לפי דברי מהרימ"ט א"ש דצריך קרא בעבודה דאסור דהו"א דשרי דהרי ישראל לצורך השתחוי' שרי ה"ה כאן בשעת עבודה כש"כ הו"א דיהא שרי ובזה מדקדק ג"כ לישנא לעמידה בחרתיו ולא לישיבה דהו"א דגם לעבודה בחר בישיבה:
והנה בתוס' סוטה הנ"ל הקשו מירושלמי דכה"ג יושב בעזרה כדכ' ועלי יושב וכו' אהא דכה"ג קורא עומד דאין ישיבה אלא למלכות בי"ד ואמנם במדרש שוח"ט מבואר דזה פלוגתא דלחד מ"ד אפי' למלכי ב"ד אין ישיבה רק לכה"ג ולחד מ"ד רק למלכי ב"ד ולא לכה"ג וגמ' דסוטה קאי למ"ד יש ישיבה למלכי ב"ד ולא לכה"ג ורק יקשה איך מתרצי הך דעלי יושב ומהר"ש יפה הקשה ג"כ כן והנה בב"ש במס' תמיד כתב דעל מזוזתהשער ליכא איסורא ובספר קהלת יעקב תמה דהא אפי' היכיא דפתוחות לקודש נתקדשו מכש"כ מזוזת השער אך לפמש"כ לעיל בפ"ה בפתוחות לקודש לענין ישיבה ל"ה קודש א"ש אך אכתי יקשה מלשכת הגזית שבנוי חצי בקודש ופתוח מצ"א לקודש דאמרינן דאסור ישיבה רק בבנוי בחול א"כ ה"ה מזוזת השער שבנוי בקודש ופתוח לקודש אום י"ל דכונת הב"ש דבאמת לאחר גם בשער אסור ורק לכהן שרי לישב במזוזת השער:
אולם עדיין קשה טובא מהך דסוטה דמ"פ דאין ישיבה דילמא הא דאמרינן בכה"ג עומד מכלל דהי' יושב דהיינו דמתחילה הי' יושב בהשער ואח"כ עומד וקורא:
וראיתי בב"ש שתי' עוד דהא דאמרינן דוקא מלכי בית דוד יושבין הוא רק מדוד ואילך והנה גם לתי' זה קשה מקידושין דף ע"ח דפריך אקרא דשמואל שוכב בהיכל ד' והלא אין ישיבה בעזרה והא קודם דוד הי' שרי ישיבה לכ"ע אך י"ל דכונה רק לכה"ג או מלך ישראל הי' שרי קודם שנמשח דוד אבל לכו"ע אסור לכן פריך משמואל ועמש"כ בפ"ו סברא כזו לענין הא דאין מושחין מלכי ישראל היינו ג"כ רק מדוד ואילך:
והנה בברכות יליף מהך דעלי דאסור לישב בד' אמות של המתפלל אמנם בכבר ישב א"צ לעמוד ותמהו הא הך דעלי אייריא באמת בכבר ישב דכ' ועלי יושב ותי' בב"י סי' ק"ד דהך ישיבה היינו עכבה כדכ' וישב בקדש ובישועות יעקב תמה מירושלמי הובא בתוס' סוטה דף מ' דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד ולכה"ג דכ' ועלי יושב מבואר דהיינו ישיבה ממש ותי' כיון דלפי גמ' דידן מתבאר דאין ישיבה אף לכה"ג ע"כ הך דיושב דכ' גבי עלי היינו עכבה כמש"כ הב"י ושוב הקשה איך יליף מזה דאסור לישב בצד המתפלל דבלא"ה לא הי' רשאי לישב בעזרה משום קדושת עזרה דאין ישיבה בעזרה:
ול"נ לישב דכיון דעלי הי' מתעכב תמיד בעזרה ממילא הותר לו לישב רק כל זמן שאין אחר עומד שם להתפלל אבל בעמד שם אחר להתפלל דבשעה שמתפללין יורדת הקדושה למקום שעומד המתפלל כמש"כ הטו"ז הנה בשעה קלה כזו שפיר יכול לעמוד אף מי שמתעכב בעזרה תמיד ולכן הישיבה אסור נשמע שפיר דאסור לישב בשעה שמתפללין:
ואמנם בישועות יעקב באמת עומד ע"ז לשיטת הירושלמי דישיבה בעזרה מותר אף לכה"ג אף דקדושת עזרה בוודאי גדולה יותר אפ"ה הותר לכה"ג מחמת קדושתו כש"כ לישב בצד המתפלל שמותר לכה"ג אולם ל"נ לחלק דשאני קדושת עזרה שיורדת בלי אתערותא דלתתא רק שהקב"ה משרה שכינתו מצד שבחר במקום הזה אבל קדושה שירדה ע"י אתערותא דלתתא בשעה שצדיק מתפלל אף לכה"ג לא הותר לישב דהא בוודאי כיון דעזרה הוא מקום לתפלה ובית תפלה נקרא שגורם התפלה שתתצמצם קדושת השכינה יותר במקום המתפלל ולכן אף לכה"ג אסור לישב שם ועשו"ת בנין ציון סי' ב':
והנה בירושלמי פסחים סוף פ' תמיד נשחט פריך והתיבן לא היתה ישיבה בעזרה ומשני תפתר שסמך עצמו לכותל נתבאר מזה רק ישיבה אסור אבל סמיכה שרי וכן הוא בירושלמי דיומא פ"ג ואיתא שם דאפי' למלכי בית דוד לא הי' ישיבה בעזרה א"כ נראה דס"ל דישיבה אסור משום כבוד השכינה וא"כ קשיא מהך דעלי יושב על הכסא לכן נראה דכיון דבכמה דוכתין מצינו דהי' חילוק בין שילה למקדש כמש"כ תוס' חולין דף כ"ו א"כ י"ל גם לענין איסור ישיבה בעזרה הוא רק בבית עולמים אבל בשילה הי' מותר ישיבה דידעו דל"ה לו קדושת עולם ועכ"פ לכה"ג בוודאי הי' שרי דרק במקדש דקדושתו קדושת עולם אסור אף לכה"ג ולא הותר לחד מ"ד רק למלכי בית דוד ולאידך מ"ד אף למלכי בית דוד הי' אסור והטעם נראה דלכן אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד עפ"י אותה אגדה הובא באו"ז ה' שבת דבעלמא דקשמיט דכל מלכי בית דוד יושבין לפניו ומלכי בית ישראל עומדין מאחריו יעש"ה שוב ראיתי באו"ז הק"פ הביא מדרש שוח"ט ויבוא המלך דוד וישב לפני ד' תני ר"ח אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד ולא כן אמר ר"ה אין ישיבה למעלה שנאמר שרפים עומדים ממעל לו למעלה אין ישיבה ודוד יושב ומסיק דבאמת אף למלכי בית דוד אין ישיבה כדאיתא בירושלמי פ' תמיד נשחט יע"ש א"כ למ"ד דיש ישיבה סובר בוודאי גם למעלה יש ישיבה לדוד:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה