מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ה · הלכה יב
אורך העזרה מן המזבח למערב וכו'. והנה בס' תורת העולה לרמ"א ז"ל כתב ע"ז וז"ל כבר גילו חכז"ל אזנינו שהמשכן נעשה על תמונת העולם הכללי באשר הוא נחלק לשלשה דיורים כמו שהעולם נחלק לתחתונים שניים ושלשיים וכמו שהאריך בזה בעל עקידה פ' תרומה ועל זה כיוונו במה שאמרו מקדש איקרי משכן להורות ששניהם לדבר אחד נתכוונו רק שבמקדש היו הדברים יותר מבואר שם בדרך כלל ופרט דע כי המקדש לא היו במישור אלא במעלות הר הבית עד סוף האולם וכתבו רבינו בה' ביהב"ח להורות כי הדברים רומזים לג' חלקי העולם שהם במעלות זו ע"ג זו ושעל ידן יוכל אדם לעלות להשיג מי שאמר והי' העולם ולזה כאשר ראה אבינו יעקב ע"ה הסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו להורות על מדרגות המקדש שהי' כסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כאשר תראה בעניין מדות אלו שנתנו חכז"ל במקדש ואף כי אורך המקדש הי' מורה על ארכו של עולם הי' ג"כ מרמז על גבהו מצד מעלותיו זו על זו בעליית ההר שהי' המקדש עליו כי האורך והגובה בעולם הם מדה אחת כמו שנאמר באדם שהי' מקצה השמים עד קצה השמים והי' מן הארץ עד לשמים ואחז"ל אידי ואידי חד הוא וכו' ונחזור למה שהיינו אמרו שמכותל מערבי הי' י"א אמה עד כותל העזרה הנה אמרו רבותינו ז"ל שלעולם שכינה במערב ושלא זזה השכינה מכותל מערבי והטעם כבר בארוהו הרב המורה וז"ל ביאורו רבותינו ז"ל דגמ' יומא שאברהם יחד המערב ר"ל בית קדהק"ד וסבת זו אצלי שמפני שהיתה דעת מפורסם בעולם עבודת השמש ושהוא אלוה ואין ספק שבני אדם כולן הי' פונים למזרח מפני זה פנה אברהם למערב בהר המורי' רצה לומר בית המקדש עד שישום אחוריו לשמש הלא תראה ישראל בעת כפרם ושובם לדעת הקדמונים הרעים ההם היו עושים אחוריהם אל היכל ד' ופניהם קדמה והם משתחוים קדמה לשמש והבן זאת עכ"ל ועוד מאחר ששקיעת החמה הוא במערב ועי"ז ניכר שאיני אלוה ואינה אלא כגרזן ביד היוצר וצריכה לשקוע מלפניו ושאדון עלי' לכן נבחר צד מערב שתהא מורה על השי"ת עד שאמרו שכינה במערב ולזה באו הנה י"א אמה אורך בין הכותל להיכל להודיע תחלה בדרך כלל כי ידוע שהמלאכים עשרה מדרגות ואם תצרף עמהן עילתן ית"ש הרי י"א (עיין מה שכ' לעיל דין ב') עכת"ד: