אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ה · הלכה יא

הלכה י

א') היורד לבית הטבילה מלשכה זו וכו'. יתבאר לקמן בפ"ח מה' אלו:

ב') ומדורה היתה שם. הנה בשו"ת יעב"ץ סי' י"ז כ' דהי' מבערין האש ע"י נכרי וכ' דאעפ"י שאין הנכרים נכנסין לחיל היינו משום מעלה דרבנן אבל מן התורה אפי' מת מותר להכנס למחנה לוי' לכן כיון דהוא במקום צערא וצורך עבודה לא גזרו דכותה מתרץ ר"ת בכהן הטובל לקריו שהותר לו לישב בבית המוקד להתחמם כנגד המדורה משום הא"ט כ"ש בהא דלא סגי בלא"ה ולר"י לא כל החיל נאסר אלא השערים הראוי' לכניסה בלבד אבל כל כי ה"ג לא איתסר ותו דחציו של בית המוקד הי' בנוי בחול וראשי פספסין היו מבדילין בין קודש לחול ושמא בחציו של חול הי' מבערין המדורות אף דאפי' להר הבית לא הי' מניחין הגוים להכנס אבל לצורך העבודה שרי גם אין כונתי דוקא ע"י נכרים גמורים דאפשר ע"י גר תושב דאינו בכלל אותה מעלה דרבנן שעשו בגוים עכ"ד ולי נראה דא"צ לכל זה דהנה בח"ס סי' פ' הביא דברי החו"י סס"י רמ"ב דס"ל דמותר לומר לנכרי אמור לנכרי פלוני שיעשה לי מלאכתי דהו"ל אמירה דאמירה והג' מ' גרשון דחה דבריו משבת דף ק"נ לא יאמר אדם לחבירו נכרי לשכור לו פועלים וכתב ע"ז בח"ס עדיין אני אומר דהיינו באומר לנכרי בשבת עצמו לשכור לו פועלים משום דהאמירה בעצמו אית בי' איסורא משום ממצוא חפצך ודבר דבר אבל האומר כן בחול נהי דאמירה גם בחול אסור מ"מ אמירה דאמירה אין ראי' לאסור וא"ל דלחומרא יש שליחות לנכרי הנה אנן לא קיימ"ל הכי כמ"ש הב"ש סס"י ה' ועוד היינו דוקא באמור לפלוני שיעשה לי א"כ הוה כממנה שליח שלא בפניו אבל הכא שאיני אומר להאומן שיצוה לאדם ידוע לעשות לו מלאכתו אלא שמעמיד לו פועלים מאשר תמצא ידו והוה מילי דלא מימסרי לשליח ולא נעשה שלוחו עכ"ד א"כ ניחא נמי דגם כאן אפשר שעשו כן שאמרו מע"ש לנכרי שיעמיד להם פעלים מאשר תמצא ידו ואין בזה כלל משום איסור שבות דשבת לא משום איסור שבת ולא משום שבות דאיסור כניסת נכרי להר הבית ונראה ראי' לדברינו דרק באמירה דאמירה הותר במקדש לא משום דאמירה לנכרי שבות דלא מתירין שבות דאמירה לנכרי במלאכה גמורה אף במקדש דהנה ביבמות דף ז' אמרינן קבורת מ"מ תוכיח דדחיא עבודה ולא דחיא שבת הנה מ"מ א"ד שבת אפי' ע"י אמירה לנכרי כמו שהעלה בתשב"ץ סי' ד"ש יעיי"ש משום דחפירת הקבר איני אלא מכשירין דמכשירין ל"ד אף באמירה לנכרי א"כ ה"ה להבעיר אש בבית המוקד ל"ה אלא מכשירי עבודה לא דחי ע"י אמירה לנכרי דאי דחי א"כ נילף קו"ח דמ"מ דחי עבודה ומכשירי עבודה דחי שבת ע"י אמירה לנכרי א"כ קו"ח שמ"מ תדחה שבת ע"י אמירה לנכרי אלא ע"כ דלא דחי באמת רק דבבית המוקד אייריא ע"י אמירה דאמירה מע"ש ובמ"מ ל"ש זה דהא מסתמא אייריא שמצאו בשבת לכן אף ע"י אמירה דאמירה אסור:
והנה קשה לי על דברי היעב"ץ שכ' דליכא רק כאן רק משום אמירה לנכרי באיסור דרבנן וקשה דהא אי הוה טומאה דאורייתא אין האיסור משום אמירה לנכרי דהגוי נכנס לקודש ע"י אמירה שלו דכיון דמ"ע לשלח כל טמא מביהמ"ק א"כ ישראל גופי' עובר אמ"ע דשילוח הטמאים וכהא"ג כתב הרש"ל ב"מ דף צ"א לענין אמירה לנכרי בשביעית דכיון דהמצוה שתהא הארץ שובתת א"כ ישראל גופי' הוא עובר האיסור וכן כתב בח"ס חו"מ סי' קפ"ד לישב דברי הסמ"ג דהאיבעיא לחומרא משום דמלבד איסור לא תחסום בדישה איכא משום צעב"ח דאורייתא דישראל גופי' עביד איסורא הוה ספק בדאורייתא לחומרא א"כ רק ההיתר הוא משום דטומאת נכרי רק דרבנן ועכ"פ מדרבנן עבר ישראל דמכניס טומאה דרבנן למקדש ול"ש בזה לומר אמירה לנכרי רק שבות א"כ באמת הי' לנו לאסור אמירה לנכרי שיכנס למקדש אולם בספר דרך הקודש העלה דלא גזרו לענין זה שיהא כזבים דא"כ גם בהר הבית אסור ואמאי קתני רק בחיל אע"כ דלא גזרו לענין זה ול"ה רק מעלה בעלמא א"כ שפיר י"ל דלצורך מצוה שרי:
והנה ראיתי בשדי חמד מערכת הכללים בדין לפ"ע שכ' וז"ל שמעתי שיש ישראלים הקונים מים בירושלים תוב"א מן העכו"ם שממלאים מבור שבעזרת ביהמ"ק ומצווים את השואבים מים שיביאו להם מבור זה שמימיו זכים ונקיים ולכאורה לאו שפיר עבדי דאף אם לא נחו לאיסור מעילה מ"מ איכא ביטול מ"ע דשילוח טמאים דבמקום שאנו מוזהרים לשלוח טמאים כמש"כ רבינו בה' ביהב"ח אנו נותנים לו שכר ליכנס למקדש ולאו מדין שליחות הוא אלא שהישראל עצמו מבטל מ"ע המוטלת עליו בקו"ע ואף מדין שליחות יש לצדד דיד פועל כיד בעה"ב ועוד יש לצדד מדין אמירה לעכו"ם בשאר איסורין ועוד דאפשר גם העכו"ם מוזהר שלא ליכנס למקדש והגורם לו ליכנס עובר אלפני עיור והשיב ע"ז דאין נכרי מצוה דאין נכרי מקבל טומאה רק מפני שעשאו חכמים כזבים א"כ פשוט שאין העכו"ם מוזהר שלא ליכנס למקום שטמאים אסורים ליכנס ואף דקיימ"ל בחיל שבקדושתו קלה מקדושת עזרה אין עכו"ם נכנסים לשם היינו מדרבנן דמעלה עשו ולא אסרו רבנן לעכו"ם עצמו אלא על ישראל וא"כ דל מהכא איסור לפ"ע מאחר שאין העכו"ם מוזהר:
והנה בדברי שאול הקשה לשיטת בה"ג דמפרש הא דאמרו בעירובין וכי לא שני לך בין שבות שע"י מעשה לשבות שלא ע"י מעשה דהיינו אמירה לנכרי דשרי בדבר מצוה א"כ הא דאיתא ביומא דמחממין לו עששיות ביוהכ"פ ושקיל וטריא הש"ס בזה טובא ואמאי לא ניחא להו דעשו כך ע"י גוי דאמירה לנכרי שרי בדמ"צ וכ' דלכאורה י"ל כיון דהי' בעזרה והרי נכרי וט"מ לא הי' יכולין ליכנס לשם ובזה הוה ניחא מה דקשה לכאורה לגי' התוס' דא"ש במקדש והרי ביומא דף ל"א אמרו דה' טבילות עשה כה"ג וכולן בקודש חוץ מראשונה שהיתה בחול ע"ג שער המים וא"כ מה עשה כה"ג בטבילה ראשונה להנ"ל י"ל דבחיל איה"נ דהי' אפשר ע"י נכרי ודחי דזה רק מעלה דהמכניס גוי לחיל אינו רק דרבנן והביא דברי מהרי"ט הנ"ל דכ' דאיכא לפ"ע אבל כבר דחה דבריו דבוודאי גוי לא נצטוה שלא לטמא המקדש כנ"ל והנה העלה שם כשאר הראשונים דלא התירו שבות דאמירה לנכרי רק בשבות דשבות והנה עדיין צריכין לישב דעת בה"ג ולדעתי לק"מ דגוי מטמא לעששיות דכלי מתכות נטמאין בנגיעה וזה וודאי אסור מה"ת לגרום טומאה בעזרה ועבשו"מ מה"ד ג' סי' כ"א:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה