אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ה · הלכה י

הלכה ט

ד') וארבע לשכות הי' בה שתיים קודש וכו'. וכ' הכ"מ דפירש"י ביומא פ"ק דף ט"ו ושתיים בקודש ושתיים בחול של בית המוקד מקצתה בנוי' בתוך עזרה מקודשת ומקצתו בחול ותימה דהא רבינו ע"כ אין מפרש כפירש"י דמדבריו מוכח שבית המוקד לא הי' בנוי ממנו כלל בעזרה אלא הי' בצד העזרה והיינו דאין גורס במתנית' דמדות שתיים בקודש ושתיים בחול דמזה משמע כפירש"י אלא הי' גורס שתים קודש ושתיים חול כנראה מלשונו בדיוק ונראה שהכריח רבינו כך שבית המוקד לא הי' בנוי כלל בעזרה משום דקתני דמוקף רובדים של אבן וזקני בית אב ישנים שם ואי הוה חצון בעזרה איך הי' ישנים הא אפי' ישיבה אסור בעזרה ובאמת המפרש בתמיד נרגש בזה וכ' מוקף לאו דוקא אלא אותו בית המוקד שבנוי בחול הי' מוקף רובדים אבל לרבינו לא ניחא לי' בכך ולכן מפרש שלא הי' בעזרה אלא דהי' קודש שקידשן אותן בעזרה ובהכי ניחא מה שהקשה המפרש דקתני שעל מקום גבוה הי' בנוי והא גגין ועליות לא נתקדשו להנ"ל ניחא דלא הי' קדושים מכח קדושת עזרה אלא שבי"ד הקדישן בפ"ע וכן העלה בס' חק נתן רק שהקשה מהא דזבחים דף נ"ד אמר ר"י אמר שמואל אין חייבין משום טומאה אלא למעוטי לשכות בנוית בחול ופתוחות על אורך קפ"ז על רוחב קל"ה ופתוחה לקודש ואם נאמר שבי"ד קידשו אמאי א"ח משום טומאה דהא בי"ד יכולין להוסיף על העזרות ותי' דאף שבי"ד קידשו לא קידשו בקדושת עזרה ממש אלא פחות ממנה ואדרבא לפירש"י דקדוש קדושת עזרה ממש תיקשי אמאי א"ח אטומאה וכי תימא תיפוק לי' דפתוחה לקודש די"ל כיון דלא הי' בנויבקודש ויש לה ב' פתחים הוה חול כדאיתא בתוספתא:

א') וראשי פספסין מבדילין וכו'. הנה לכאורה קשה הא כתב רבינו בפ"א מה' אלו שאין בונין של עץ במקדש וראיתי בתויו"ט שכ' דהי' קבועין בחצי של חול ומגיעין עד של קודש להבדיל בין קודש לחול אך קשה התינח לדעת הראב"ד שכ' בפ"א דרק בעזרה אסור אבל בעז"נ שרי אבל לדעת רבינו דגם בע"נ אסור וה"ה בהר הבית כדמשמע לכאורה מדבריו בה' ע"ז אך באמת א"א לומר כן שהרי גם הסורג הי' של עץ הרי דשרי בהר הבית וא"כ ניחא הך דהכא אבל אכתי קשה ממשנה אחרת דמידות דקתני בין עזרת ישראל לעזרת כהנים ג"כ ראשי פספסין מפסיקין ובתויו"ט כ' דהכי נראה לכאורה באמת מדברי הראב"ד בפ"א שרק בעז"כ יש איסור אבל לא בעזרת ישראל א"כ גם הכא י"ל דהפספסין שי' רק בעזרת ישראל ומגיעין עד עזכ"ה אך דחי דע"כ אין כונת הראב"ד כן מדסיים בע"נ דשרי א"כ משמע בעזרת ישראל אסור וקשה כנ"ל ונראה לישב דהנה ראב"י חולק במשנה דמידות על זה ואמר מעלה היתה שם וגבוה אמה א"כ לדידי' לא הי' פספסין וא"כ י"ל דהרי בפ"ק דתמיד איתא דמידות ראב"י הוא א"כ י"ל דבאמת לדידי' אסור לבנות בשל עץ אבל לת"ק דהי' שם פספסין יסבור באמת בהאי איסור קביעות עץ בעזרת ישראל דלא כראב"י וסובר ת"ק דשרי דאין זה נטיעה דרק נטיעה אסרה תורה ורבינו דסובר בנין של עץ אסור באמת לא הביא דהי' פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת כהנים:

ב') דרומית מזרחית לשכת עושי לחה"פ. ונראה מדבריו דמעשי' היתה בקודש דלשכות של צד דרום בקודש הי' ושמצד צפון בחול הי' וקשה לי דהנה ביומא דף י"ו פריך דבתמיד משמע דלשכת לחה"פ בצפון ומשני כי חשוב דרך ימין והקשו בתוס' נוקי דפליגי ותי' דלא מצינו בה פלוגתא וקשה לי דהנה במנחות דף צ"ה איתא דלישתן ועריכתן בפנים ומבואר דפליגי בהא תנאי דאי תנור או מידת יבש מקדש אז לישתן בפנים ואי מידת יבש ותנור אין מקדש אז לישתן ואפייתן בחוץ א"כ תיקשו שוב לוקי משנה דתמיד כמ"ד לישתן ועריכתן ואפייתן בחוץ א"כ לא הי' צריך להיות בקודש לכך היתה צפונית מזרחית והיתה כולה בחול ולמ"ד דלישתן ועריכתן בפנים לכן הי' בקודש דרומית מזרחית אך א"ש דהנה בזבחים מיקרי סתם משנה דתמיד כר"י וכ' תוס' ביומא דכר"י בוודאי אתיא רק הא דשקיל וטרי הוא אי גם כשאר תנאי אתיא:

ג') אבני מזבח ששקצו וכו'. ולכאורה תמוה אמאי הצריכו לגנזם בלשכה ולא גנזום בקרקע ואיתי בשו"ת מהרי"א סי' ק' שכ' לתרץ דמה"ת הא לא נאסרי דאאאדשא"ש א"כ מה"ת לא נאסרו כל האבנים גם למזבח רק רבנן גזרו בהו ואף למסקנא בע"ז דף נ"ב דקנו להו נכרים ע"י שבאו בה פריצים וחללוהו ונאסרו שפיר מה"ת בתשמישי ע"ז מ"מ הרי מה"ת אפשר למיתברינהו ולשקלינהו לנפשייהו אלא דלאו אורח ארעא הוא לשמש בהו הדיוט כדמסיק שם וזה נמי רק מדרבנן וודאי כל זמן דלא תברינהו מה"ת הי' אסורים ולא הי' סגי להו בגניזה בלישכה אבל נ"ל דתברינהו מקודם ותו לא הוי רק איסור דרבנן להדיוט לכן לא הצרכו לאבדם בשחיקה וזורה לרוח ולא לגונזה בקרקע אלא סגי להו בלשכה יעו"ש:
הנה ענין זה דשקצים אנשי יון לע"ז איתא במשנה פ"א דזבים ראה ראי' אחת מרובה כשלש שהוא כמן גדיון לשילוח שהן כדי ב' טבילות הרי זה זב גמור ומפרש הר"ש ומבואר יותר בפי' רב האי גאון דמקום הי' בבית המקדש שעשאו יונים קבע לע"ז כאותה ששנינו בה גנזו בני חשמונאי את אבני מזבח ששקצים מלכי יון ומשם לשילוח קרוב הוא ומניין שגד ע"ז שנאמר העורכים לגד שולחן עכ"ל אך קשה לי הא דדייק בע"ז דף נ"ב מהא דגנזו אבני מזבח משום דאף דאא"א דשא"ש להדיוט אבל לגבוה יכול לאסור ולהנ"ל קשיא הא בחולין דף מ' דאף דאא"א דבר שאין שלו אבל בפני ע"ז יכול לאסור א"כ כיון דהך דשקצים לע"ז הי' לפני ע"ז ששם העמידו הע"ז במקדש שפיר נאסר להדיוט א"כ מנא לי' נאסר לגבוה וי"ל היינו דמשני דבאין בה פריצים וחללוהו שהעמידו הע"ז בתוכה:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה