מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ה · הלכה ד
א') ואחד במזרח מכוון וכו'. וכתב בכ"מ דהוא גמ' ברכות לא יקל אדם ראשו נגד שער המזרח שהוא כנגד קדק"ד ול"נ שיצא לרבינו כך מהא דתנן בפ"ג דפרה שעומד ומזה כנגד קדק"ד ואף דבמשנה פ"ב דמידות תנן דמתכוין ורואה בפתח של היכל ע"כ והיינו משום דהי' מכוון נגד קדק"ד באמצע והנה רבינו כ' דז' שערים ג' מן הצפון סמוך למערב ויש להקשות דהנה הכי איתא במשנה פ"ב דמידות שי"ג שערים והי' ד' בצפון ודרום אבל רבינו שכ' כמשנה פ"ק דמידות שרק ז' שערים הי' א"כ מנ"ל דהי' סמוכין למערב וצ"ל דרבינו סובר דגם לת"ק הי' סמוכים למערב אך לא מטעם דידי' דלמ"ד י"ג שערים והי' ב' שערים במערב ע"כ דהי' סמוכין למערב יען דהי' ד' בצפון ודרום אבל לת"ק הי' סמוכין למערב משום דלמערב לא הי' שער בחומת עזרה:
והנה במשנה קחשב ז' שערים ואזכיר רק קצתם שיש בהם חידוש חדא שער הדלק ופי' המפורשים דהי' מולכין עצים למערכה וברא"ש כ' דאאע"ה כשהי' מוליך את יצחק בנו בהר המורי' הוליכו אותו דרך אותו מקום זה השער ועוד קחשב במשנה שער בית הנשים ופי' שיכנסו לסמיכה או לעמוד על קרבנן ובתויו"ט כ' בשם ראבי"ה דבשער הנשים היו יוצאת מן העזרה שלהם שלא היו יוצאין בשער המזרח שאחוריהן אל ההיכל שבצד דרום לא הי' שער בע"נ והי' מקיפות דרך שמאל ויוצאות בזה השער עוד כ' שהנשים עומדת שם בשעת שחיטה וסמיכה ואע"ג דאמרינן אשה בעזרה למה לא קשה מידי עכ"ל בשם ראב"י וכונתו בזה לדברי התוס' בקידושין דף נ"ב ועשעה"מ בפ"ז מה' אלו ולא ראה דברי ראב"י אלו כמו שיתבאר להלן עוד תנן שער קיפונס ופי' הרא"ש דקפין ביון ראש והי' ראש לשערים וכמו שהבאתי לעיל אבל בראב"ד כ' וז"ל כמו נטריקין שמקיף כלפי מקום היינו שהיתה מסילה מוקפת כלפי לול שמאחורי הכפורת היו מקום עיקר הנס שהשכינה שורה ע"ג הכפורת וגם מקום ארון אין מן המדה עכ"ל ובזה ניחא מה שתמה בח' כפתור ופרח דרחוק הוא לומר שהקדק"ד הי' פתוח לעזרה ע"י הלול מקום הילוך בנ"א ולפמש"כ ראב"ד א"ש דבאמת הי' שם מסילה מוקפת כלפי הלול שאחורי הכפורת ובזה אין אנו צריכין למה שהעלה הכופ"ר כי הלול שהי' אחורי בית הכפורת לא הי' בכותל הקדק"ד דהי' כותל שלם רק הי' בכותל בתא כי התא מסבב כותל מערבי של היכל וקדק"ד ותמוה מאוד דא"כ איך אמרו בזבחים דהי' הלול מכשיר הי"א אמה שאחורי ביהכ"פ לקדק"ד אם לא הי' פתח רק לתאים שאחורי בית הכפורת אלא וודאי כמש"כ שבתאים לא הי' מגיע עד למעלה רק בגובה ט"ו אמה ושם הי' חלונות להיכל ולמערב הי' הלול וכן נראה מרש"י גיטין דף נ"ה גבי כה"ג ביוהכ"פ יוכיח דיכול לראות דרך הלול וראיתי עוד דבר תימא ברא"ש פ"ק דתמיד דאחורי בית הכפורת שם לשכה אחת ולול הי' פתוח לשם מהיכל ולשכה פתוחה לעזרה להכשיר עזרה לאכילת קדק"ד ואני תמה איך הי' שם לשכה הרי הי' שם התאים ואם כונתו לתאים והתא הי' פתוח לחוץ אין זה לשכה ואם הי' פתוח למעלה מתאים א"כ איך הי' לשכה בגובה וגם כי הנראה מרא"ש הוכרח לפרש כן משום דסובר כדעת בעל כפתור ופרח דרחוק הוא שנאמר שהי' פתוח לעזרה ולכן הוכרח לומר שהי' שם לשכה פתוח והי' שומר אצל הפתח ואי נאמר דהי' הלישכה ע"ג התאים אין כאן הכרח שהי' שם לשכה אלא שהי' לול להעזרה ויען שרק פתוח למעלה אין קפידא אם פתוח אל העזרה:
ב') מעזרת נשים ואילך כל העזרה כולה היתה אורך קפ"ז אמות על רוחב קל"ה. והנה המהרי"ט בספר צורת הבית כ' וז"ל ויש לשאול מה ראה דוד לעשות מניין שאינו ברור אורך קפ"ז על רוחב קל"ה וכי לא הי' יכול לעשות מידה שיהא שלימה ואפשר לומר דבאורך עם הכתלים שבמזרח והמערב הי' ק"ק אורך כפלים מאורך המשכן שהי' אורך מאה באמה שכל המידות שבמקדש הי' כפלים שבמשכן כיצד ההיכל הי' במשכן עשר על עשרים אמה ובמקדש עשרים על ארבעים קדה"ק במשכן עשר על עשר ובמקדש עשרים על עשרים אבל רוחב קל"ה אמות למה ונראה שגם ברוחב רצה לכוון במידה זאת כנגד חצר המשכן שלפניו דכ' ורוחב חמשים בחמשים שאין ת"ל חמישים אלא מלמד שהי' המשכן מחמשים ולמערב עד המזבח נמצא המזרח כולו פנוי חמישים על חמישים לשחיטת קדשים וכאן צריך לעשות מאה על מאה לפי חשבון הנזכר הם עשרת אלפים אמה ואם היו עושין אותו מרובע לא הי' מקום להיכל שהי' מאה אמה דמאה במאה היכי יתיב ועוד שהמזבח והכבש שישים ומקום הטבעות והטבחים השולחנות וננסין לא הי' מספיק מאה אמה מצפון לדרום עשו קל"ה אמות על שבעים ושש אמות שהם עשרת אלפים ורס"ו אמות והיו יכולין לפחות ב' אמות מן הצפון לדרום או פחות מעט מן המזרח ומערב ונהי דמן הצפון ודרום לא היו יכולין למעט לפי צורך תשמישו אבל שתי רצועות של אמה אמה היו יכולין למעט מצפון ודרום אלא ששם המזבח הנחושת הי' חולק את החצר ומניח כ"ב אמות למזרח וכ"ב אמות למערב אף מזבח בית עולמים כן עכ"ל:
ג') שלשה מן הצפון וכו' ואחד מן המזרח. א"כ נשמע דס"ל דלא הי' שער מן המערב וקשה לכאורה ממשנה דיומא דשני שערים הי' לו מן המערב ובתויו"ט פ"ו דשקלים הביא לתמוה שבספר יוסיפין כ' דראה דלא הי' שער מן המערב אולם באמת הקשי כן בירושלמי שם דבמידות איתא דלא הי' רק שבעה שערים ומוקי לה כאבא יוסי בן יוחנן אבל לרבנן לא הי' רק שבעה שערים לכן לא הי' שערים למערב וכ"כ במראה הפנים: