אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ה · הלכה ג

הלכה ב

א') לפנים ממנו סורג גבוה י"ט וכו'. והביא בכ"מ בשם הרא"ש דהי' כך כדי שיהא רשאין לטלטל דמקדש הי' מוקף ואח"כ ישב ולכן עשו סורג כדי שיהא מותר לטלטל (עיין שבת דף צ"א) והקשה בשו"ת רמ"ע מפאנו סי' צ"ח לפמש"כ רבינו בפט"ז משבת דין ה' דהוקף לשם דירה אף שלא ישב מהני והרי הר הבית הוה הוקף ע"מ לפתוח בה בית דירה למה לא יהא מותר לטלטל בכולו ונראה לישב דשפיר היו צריכין סורג דהנה בעירובין דף כ"ג אמר ריב"ב הגינה שהן שבעים אמה מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בתוכה שומירה ופירש"י דהוקף לדירה וטפי מבית סאתים לא מהני ותוס' חולקים דבוודאי בפתח לבסוף הוקף מהני אפי' ביתר מסאתים ורק בשומירה דהוה בית דירה גרועה לכן לא מהני ביתר מבית סאתים והנה לפי"ז קשה לי דתוס' לעיל מיני' הקשו דנילף מהר הבית ועזרה דהי' יותר מע' אמה ותי' דעזרות חשובות מוקפין לדירה שהיו שומרים בה כל הלילה וא"כ לפמש"כ תוס' דהיכא דהוה דירה גרוע דוקא ע' אמה א"כ שוב יקשה מעזרות דהוה יותר מע' אמה דמה דהוה ושם שומיר רק הוה דירה גרועה ולא מהני ביתר מסאתים והנה לישב קו' זאת ע"כ נצטרך לומר כמש"כ הרא"ש דבאמת לכן עשו סורג דאז הוה ישב ולבסוף הוקף ומהני אף בדירה גרועה אפי' ביותר מסאתים וא"כ לפי"ז ל"ק מדברי רבינו דמהני היקף לדירה די"ל רק בהוקף לשם דירה גמורה הוא דמהני אבל היקף לשם דירה גרועה כמו דירה דבית המקדש ל"מ רק בפתח ולבסוף הוקף ולכן עשו סורג וכמו דלר"י בפתח ממש מהני אפי' בדירה גרוע ל"מ בפתח תחילה כך לדידן דקיימ"ל בהא דלא כר"י אלא כר' יוסי דמהני אפי' ביותר מסאתים בדירה גרוע היינו דוקא בפתח עכ"פ תחילה אבל היקף רק אדעתא דליפתח בה דירה גרועה ל"מ:
( והנה אכתי יש לעיין הא הי' שם לשכת פרהדרין שדר בה כה"ג אי זה נחשב דירה גמורה דביומא דף י' פליגי בה אי דירה בע"כ שמי' דירה ובה' עיוהכ"פ יתבאר אי"ה:
ואמנם יש להבין למה צריך כלל היקף בהר הבית כדי להתיר לטלטל הא כל המקדש לפנים מחומת העיר היתה וחומת ירושלים הא הוה פתח ואח"כ הוקף ואף דלענין בתי ערי חומה ומגילה הוה ירושלים הוקף ולבסוף ישב היינו היכיא דבעינן ישיבה אבל לענין עירוב דדי בפתח בלבד אף שלא ישב וזה דלא כטו"ז ומג"א סי' תרפ"ח שדימו הענינים וכמש"כ במק"ח שם דעפ"י רוב הוה וודאי בנה בה בית דירה ואח"כ הוקף והיינו פתח ולבסוף הוקף וא"ל דאחר שנפרצו בה פרצות כדמוקי בעירובין דף ק"א ולא הי' רשאין לטלטל בירושלים גופי' לכן עשו סורג כדי להתיר לטלטל בהר הבית ז"א דבמשנה דמידות איתא דתקנו י"ג השתחוואות נגד י"ג פרצות שפרצו אנשי יון בסורג א"כ הרי דסורג הי' שם תחילה קודם שבאו עלי' אנשי יון ויש לומר לפי דעת רבינו דסובר הא דתנן בעירובין דף נ"ט עיר של רבים שהי' בה ס"ר אין מערבין את כולה ודינה כדין כרמלית ואסור לטלטל בה ולכן גם בירושלים ל"מ עירוב מהא"ט כמש"כ רבינו בפי' המשנה בעירובין דף ק"א וע"ש בתויו"ט דמביא ראי' מהך דפסחים פ"ה דלא הי' מטלטלין חוץ מחומת הר הבית מדתנן בראשונה ישבה בהר הבית ולמה לא עירבו מוכח דמדרבנן ל"מ עירוב בירושלים לכן עשו סורג דאז מערבין הר הבית בפ"ע ומטלטלין בה אף מדרבנן (שוב ראיתי שדעת המאירי ביומא כמו שהקשיתי על הרא"ש ויתבאר להלן) והנה בתויו"ט פ"ד דמידות הקשה הא מה"ת מה שמוקף מחיצות רה"י גמורה הוה וא"כ יקשה הא אין שבות במקדש ועוד הקשה מפסחים פ"ה דכת ראשונה יצאו להר הבית שני' לחיל מוכח דמטלטלין בהר הבית כולה ולדעתי י"ל בוודאי בפסח שהי' צורך שילכו ישראל מן העזרה כדי שאחרים יכנסו לתוכה א"כ באי אפשר שפיר א"ש במקדש אבל שבות דלא צריכה דאפשר בלא שיעבור על השבות יש שבות במקדש כדאיתא בכ"מ לקמן ספ"ח מה' אלו ולכן עשו סורג כדי שיהא רשאין לטלטל בה אף דבר הרשות ובזה א"ש גם מה דקשה לכאורה ארא"ש מסוכה דף מ"ב דסודרין לולביהן ע"ג אצטבאות ויקשה איך יטלטלו למחר לולביהן דהרי האיצטבאות הי' בהר הבית כמש"כ רבינו בפרקין והוא מן הסורג ולחוץ ולהנ"ל ניחא דבאי אפשר א"ש במקדש ולא הי' אפשר שכל העם הבאים ירושלים להיות בלישכה אחת לכן הניחוהו בהר הבית:
והנה ביומא דף ס"ט איתא דמביאין כל אחד ס"ת ופירש"י דמביאין מעיוהכ"פ אבל במאירי כתב וז"ל יש מפורשים למ"ד אין עירוב והוצאה ליוהכ"פ וא"צ בכך שירושלים דלתיתי' נעילות בלילה ושמא הי' מערבין את כולה בעירוב ושמא מבערב היו מביאין לביה"כ עכ"ל והנה מדבריו נראה דהר הבית מערבין עם ירושלים וזהו דלא כדעת הרא"ש דא"כ לא היו צריכין סורג דחומת ירושלים הא הוה פתח ולבסוף ישב וכיון דמערבין את כולה רשאין לטלטל בהר הבית ג"כ (שוב ראיתי כי בפירש"י בסוטה איתא כפירוש המאירי) והנה בתויו"ט כ' לתרץ דדעת הרא"ש כדעת רבינו דחיל ג"כ חומה א"כ י"ל דהך דפסחים כת ראשונה היתה בין חומת החיל לסורג וכת שני' בין חומת החיל לעזרה שהמקום עם החומה הכל קרוי חיל והנה לפי"ז צריכין לומר דחומת החיל הי' נבנה קודם שפתח ולכן בנוי אח"כ הסורג והעלה עוד טעם אחר דלכך עשו סורג כדי שלא יכנסו העמים הבאים להתפלל אל החיל וכ' דמהא"ט פרצו היונים בו פרצת הואיל ונעשה להבדיל אותם מבוא יותר פנימה והנה כבר קדמו גם בזה ברא"ש שכ' תחילה לתרץ דנעשה להבדיל וכונתו כנ"ל ואח"כ כ' תי' השני כדי להתיר לטלטל וכמו שהביא הכ"מ ונראה מדבריו שתי' השני הוא עיקר:

ב') ולפנים מן הסורג חיל גבהו עשר אמות ועליו הוא אומר וכו'. וכ' הכ"מ פסחים דף פ"ו ובתויו"ט פ"ב דמידות הקשה עליו דאדרבא מפסחים מוכח דהיינו שורא ובר שורא והוא לפנים מחומת העזרה כפירש"י שם חומה קטנה לפנים מן החומה גדולה והוא שוה לקרקע העזרה שהי' הולך וגובה ועולה במעלות והי' זה לחזק הקרקע שלא יפול העפר ויש להבין דאם הי' לפנים מחומת עזרה איך הי' שוה לקרקע העזרה ומה צריך רש"י להקדים שהעזרה הולך וגובה ולכן ברור שכונת רש"י דכל חיל היינו חומה קטנה שכנגדה חומה גובה וכן פי' באיכה והיינו שנגד חומת הר הבית הי' חומה קטנה ולכן נקרא חיל וחומה היינו חומת העזרה ואין הכונה דחיל חומה קטנה נגד חומת העזרה דהיינו חומה שנזכר בפסוק זה אלא דיקרא חיל יען דהוה חומה קטנה נגד חומת הר הבית שגובה כ' והיינו לפנים מן החומה וכיון שקרקע הר הבית הולך וגובה א"כ הוה שוה לגובה החומה דחיל אשר גובה י' אמות וכונת הקרא כך ויאבל חיל וחומה דחיל היינו חומה קטנה דהר הבית וחומה היינו חומת העזרה אבל אין כונת פירש"י דחיל היינו לפנים מן חומה דעזרה וזה ברור:
ויש להביא ראי' דחיל חומה הוה ואח"כ הר הבית ועלי' הסורג כדי להתיר הטילטול בהר הבית כמו שהבאתי לעיל מה דאיתא בעירובין דף ק"ה דאם נמצא השרץ מוציאין אותו לחוץ והקשה המשל"מ בפ"ג מביאהמ"ק הא אסור להוציא לחוץ מהר הבית דהר הבית רה"י וע"כ לומר שמוציאין אותו להר הבית והקשה שוב דהא בירושלמי משמע דמוציאין אותו אף ממקום שאין חייב כרת וא"כ להיכן מוציאין אותו דכל הר הבית שוה בקדושתו דהא החיל מקודש ממנו רק מעלה דרבנן ונראה דהנה לדעת רבינו בפ"ז מה' אלו ופ' מה' ביהמ"ק משמע דסובר דהני מעלות דאורייתא הן א"כ מוציאין אותו לחוץ לחיל ומעתה יקשה אי נאמר דחיל אין חומה א"כ כשמוציאין חוץ לחיל א"כ מוציאו חוץ לסורג הרי חוץ לסורג אין רשאי לטלטל דמהא"ט עשו סורג כדי' שיהא לטלטל לפנים מהסורג א"כ חוצה לו אסור לטלטל ומוכח מזה כדעת רבינו דחיל ג"כ חומה א"כ בין חומת החיל להסורג הוה הר הבית דקדושתו קיל מן החיל וא"כ נוכל לומר שמוציאין אותו חוץ לחומת החיל להר הבית שקודם חומת הסורג (דלפנים מן הסורג שפיר רשאין לטלטל) דקיל מלפנים מן החומת החיל:
אמנם קשה לי דהנה בדברי רבינו שכ' לפנים מן החיל העזרה וכל העזרה הי' אורך קפ"ז על רוחב קל"ה וקשה הרי לפנים מן החיל ע"נ ועזרה אורך קל"ה ורוחב קל"ה לכן נראה לפרש דרבינו קורא לחומת עז"נ חיל הוא הי' מקפת המקדש מכל הרוחות ולחומת עזרה המערבית היתה מחומת החיל דהיינו מחומת עז"נ ורק לצד מזרח הי' חומה על רוחב קל"ה שהי' מקום פנוי בין חומת עז"נ לחומת העזרה ונקראת חיל יען שלחוץ ממנה היתה החיל ומצאתי און לי בס' כפתור ופרח שכ' כן מדעת עצמו דחומת עז"נ שהיא חומת החיל מקפת כל המקדש וחומת עזרה לצד מזרח וע"ז נאמר ויאבל חיל וחומה ולדעתי הן הן דברי רבינו:

ג') לפנים ממנו סורג. וכתב הכ"מ בשם הרא"ש שהסורג נעשה לטלטול שבת ולזה הי' גבוה י"ט כדין כל מחיצה דהיקף הר הבית לא מהני דהוי היקף ולבסוף פתח בשו"ת רמ"ע מפאנו סי' צ' הקשה הרי רבינו בה' שבת כתב דהיקף לשם דירה מהני והא הר הבית ג"כ הוקף ע"מ לפתוח למה לא יהא מותר לטלטל בכולו (וע"ש בפט"ז והה"מ באמת תמה עליו בזה) וכתב הרמ"ע דלכאורה קשה מהא דפסחים דיצאה כת ראשונה וישבה בה בהר הבית רק לזה י"ל דהיינו מן הסורג לפנים כמש"כ בתויו"ט הנ"ל אבל באמת קשה לדבריהם מר"פ לולב וערבה יו"ט של חג שחל להיות בשבת מוליכין את לולוביהן בהר הבית והחזנים מקבלים מהם וסודרין אותן ע"ג אצטבא והזקנים מניחין את שלהם בלשכה הרי דהי' מותר לטלטל בהר הבית והנה התויו"ט כ' דמה"ת מותר אף דלא היקף לדירה עתוס' שבת דף ו' ד"ה ארבע רק מדרבנן אסרו ולא גזרו במקדש ויקשה הא אפשר להניח בסורג דהוה מוקף לדירה א"כ כהא"ג יש שבות גם במקדש ואמנם לדעת הרא"ש י"ל מהא"ט גופי' עשאו סורג כיון דאסר לתקן גזרו גם במקדש:

ד') החיל הוא חומה קטנה ועליו הוא אומר בקינות ויאבל חיל וחומה זו חומת העזרה. אבל הנה דעת רש"י שהחיל הזה מציאתו הוא ריווח מקום פנוי בין הסורג לחומת העזרה כ' אמות והנה הקשו לשיטת רבינו עתויו"ט דהא משנה שלימה שנינו בפסחים הלכה כת ראשונה וישבה לה בהר הבית שני' בחיל וכן פירש"י גבי בראשונה הי' האנשים מלפנים והנשים מבחוץ דהיינו בהר הבית ובחיל ועוד קשה אם החיל הוא בנין החומה אמאי לא קתני השערים שהיו בה כדקתני בסורג ובס' כפתור ופרח קרא שער התחתון שהי' בחומת החיל שנקראת כן שהוא כדי ליכנס משם לעז"נ והוא תימה ששער התחתן הי' בעז"נ וכן כתב עוד דהחיל יש בו ז' שערים וקרא זה החיל חומת העזרה ותמה עליו הרמ"ע מפאנו בסי' כ"ה ובמס' כלים תנן שהחיל הוא מחיצה בפני עצמה וע"נ מחיצה לעצמה:
ועוד קשה דתנן התם כל השערים שהי' שם גובהן עשרים אמה חוץ משל אולם ואי איתא שהיו שערים בחיל הרי עצמו של כותל החיל לא הי' אלא גובה י' אמות ואמאי לא קתני חוץ משל חיל ועוד קשה לדעת רבינו שסובר דהחיל הוא חומה מדתנן בפרק בתרא דשקלים גבי פרוכת שנטמאת שוטחין אותה ע"ג החיל ואולם יש להוכיח כשיטת רבינו ממה ששנינו בפ"ג דפרה שבפתח העזרה הי' מתקן קלל של חטאת והיינו פתח עז"נ כדכ' מחוץ למחנה ואמרו בתוספתא והביאם רבינו שמשון שם בא לשער היוצא מע"נ לחיל וקלולות של אבן היו קבועים בכותל מעלות של עז"נ וכסוייהן של אבן נראין בחיל ובסוף הפרק אמרו חולקין אותו לג' חלקים אחד נותן בחיל (ורבינו בפ"ב מפרה קרוי לי' עזרה) הרי דקרי לי' התם לחיל חומה דאם איתא שהי' מקום פנוי כסברת רש"י איך שייך לומר זה אלא וודאי החיל הוא חומה קטנה סביב לעז"נ והו"ל כע"נ:
והנה בערוך פי' בלשון אחר שהוא מקום מוקף חומה בין הר הבית לעז"נ ובלשון בר שורא פירש חומה קטנה שבנוי' סביב העזרה והיינו חיל והיתה שוה לקרקע העזרה והחומה שחוץ ממנה גבוה והוא שורא וזהו נקרא חיל וזה נקרא חומה והוא מזכה סתמא כבי תרי:
ובדרך הקודש הביא דברי מהרימ"ט שכ' וז"ל לפי שקרקע עזרה גבוה מקרקע הר הבית י"ג אמה וחצי ולראב"י שאמר שלשה מעלות שם והדוכן נתון עליהם הי' גבוה י"ז אמות ולפיכך עשו חומה מלמטה עד קרקע העזרה וצ"ל דעשר אמות דקתני מתניתין ארחבו קאי דאלו גבהו שוה לקרקע העזרה וכו' וכן מוכח ממ"ש במסיבה ההולכת תחת החיל יוצא והולך לו בטדי וא"צ לילך דרך מחילה שכבר טבל אמנם מה שמוכח מדברי רבינו שהחיל הוה חומה אחרת מופלגת מחומת העזרה שכ' לפנים מן החיל העזרה וכ"כ שבית המוקד הי' בנוי מחוץ לעזרה בין העזרה והחיל וצ"ע די"ג דקחשיב מקרקע החיל שהוא שוה לקרקע העזרה שהי' החומה גובה עשר אמות אבל מבחוץ גובה כ"ג הוי ולראב"י גובה כ"ז עכ"ל ויש לומר דשערים שבעזרה שבצפון ושבדרום שלפי שקרקע העזרה גבוה מקרקע הר הבית י"ז אמות והמעלות שיורדת מאותם שערים צריך שיהיו נמשכין י"ו אמות דתנן כל המעלות שהי' שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה והרי כל רוחב החיל לא הי' אלא עשר אמות ואפשר לומר שאותו סורג המקיף כשהי' מגיע אצל אותם השערים הי' מתרחב ויוצא לחוץ להלאה מן המעלות יע"ש:
שוב ראיתי בס' ערוך לנר יבמות דף ל"ד שתמה אפירש"י סוטה דף מ"א במש"כ דירושלים דלתותי' נעולות בלילה ומותר לטלטל בה מפסחים דף ס"ד דקאמר חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן משמע דבשבת לא הי' יכולין לטלטל בירושלים וכן ממשנה דסוכה דמע"ש הי' מוליכין את לולביהן להר הבית וכ' דלפמש"כ תוס' פסחים דף ס"ו דאחר שנפרצו בה פרצות הי' אסור לטלטל והנה תוס' ב"מ דף נ"ג ד"ה דנפל מחיצות כ' וז"ל פירוש רוב מחיצות דאי נפל מקצתה אע"פ שאסור לטלטל בשבת מ"מ מיקרי מחיצות לענין אכילת מעשר וקדשים קלים כדאמרינן כפא"ד דההוא שמעתתא דהלל צריך להעמיד אחר שנפרצו בה פרצות לכן לא הי' יכולים להוליך סכיניהם לעזרה לשחוט פסחיהם דקודם שנפרצו הי' מותרים לטלטל כדאמרי' ירושלים אלמלא דלתותי' נעולות בלילה הי' חייב עלי' משום רה"ר אעפ"כ בלילה הי' אוכלין פסחיהם עכ"ד ויש לתמוה שבתוספת פסחים לא עמדו ע"ז איך הי' רשאין לאכול כיון דנפל מחיצות ונראה דפשיטא להו דמותר לאכול כיון דעכ"פ הי' שם מחיצות קודם שנפל דקדושה לא בטלה רק בב"מ דמשני דנפל מחיצות דס"ל דבנפל מחיצות אסור לאכול קדשים לכן הקשו איך אכלו פסח והא דיקשה הא קדושה לא בטלה הנה כבר עמד ע"ז בשמ"ק ותי' דאתיא כמ"ד ל"ק לקלע"ל:

ולפנים מן הסורג החיל גובהו עשר אמות. הנה רבינו מפרש הא דקתני החיל גובה אמות קאי אגובה דחומה לא אמקום פנוי כפי' רש"י יומא דף י"ז ואמנם קשה לדבריו מהא דתנן בפ"ק דכלים הר הבית מקודש ממנו וכו' החיל מקודש ממנו שאין עכו"ם וכו' וא"כ לדעת רבינו שיש שם ג' מקומות מובדלות הר הבית והסורג והחיל למה לא נתנו מעלה לסורג על הר הבית ובס' ח"נ כתב דרבינו ס"ל כדעת הרא"ש שהעתיקו הכ"מ בפ"ה שהסורג נעשה לטלטול בשבת ולזה הי' גובה י"ט כדין כל מחיצה דהיקף הר הבית לא מהני דהוי מוקף ולבסוף ישב דלא מהני ולכך הר הבית והסורג חדא קדושה הן כי לא נעשה אלא להתיר טילטול ואף דא"ש במקדש כיון דאפשר לתקן גזר במקדש ומש"כ התו' יו"ט כיון שהי' שם לפנים מהר הבית מקום לשמור הוה מוקף מעיקרא לדירה י"ל בשלמא אי הוה בניין מקדש לצורך השומרים הוה מוקף לדירה אבל לא הי' כן אלא אחר שנבנה המקדש הוה צריך לשומרים למעלה וגדולה לא מיקרי דירה ולכן הי' צריכין סורג להתיר לטלטל וכן יש להוכיח מיומא דף י"א דדירת השומרים לא מיקרי דירה יע"ש גבי לשכת פרהדרין:
והנה הכ"מ הקשה מגמ' דפסחים דמשני משכחת לה בבר שורה דכ' ויאבל חיל וחומה משמע מהתם דחיל הוא סמוך לקרקע העזרה כתב בס' ח"נ דיש חיל סמוך לקרקע העזרה ויש ג"כ החיל הגדול המקיף חומת העזרה ועל שניהם הוא אומר ויאבל חיל וחומה והנה ראיתי בשו"ת הרמ"ע מפאנו שכ' על דברי הרא"ש הנ"ל וז"ל ניחזי אנן הואיל והר הבית הוקף וודאי על מנת לפתוח לו דירה למה לא יהא מותר לטלטל בכולו דרבינו פי"ג משבת כ' דהיקף לשם דירה סגי א"כ לדעתו ל"ל כטעמא דמילתא סורג זה מאי עבידתי' ונראה לומר דהנה הר הבית מקודש שאין זבים וזבות נכנסות לשם והנה נכרים עשו ג"כ כזבים שאין רשאין ליכנס לשם רק להר הבית התירו להם לבוא להתפלל אך לא לחיל לכן הגבילו לטמאים מחוצה לעצמן בין החיל ובין הר הבית שיוכלו להקיף באותו הסובוב ולא יפגעו מידי עברם ועי"ז הסורג הותרה להם כניסתם להר הבית וכהא"ג כ' התויו"ט פ"ק דמידות וכ"כ שבתשו' רמ"ע מפאנו סי' צ"ח תמה דכיון דהוקף ע"מ לפתוח למה לא יהא מותר לטלטל בו וכ"כ רבינו פי"ג מה"ש דהיקף לשם דירה מועיל ועיין שו"מ רביעאה ח"ג סי' ב' שהקשה מהא דר"פ לולב וערבה יו"ט שחל בשבת מוליכין לולביהן להר הבית ועיין תוס' עירובין דף כ"ג שהוקשו ולילף מהר הבית ועז"נ וכו' א"נ העזרות חשיבי מוקפין לדירה שהי' שומרים בה כל הלילה והשמיטו הר הבית משמע דההר לא הוי מוקף לדירה:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה