מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ה · הלכה ב
וה' שערים הי' לו וכו'. הנה אברבנאל ביחזקאל כתב דלמה בבית העתיד לא כתיב רק ג' שערים ולא נזכר שהי' במערב שער אחד ומדברי רבינו מבואר שבבית שני הי' גם למערב שער אחד והאריך שם וכ' דבאמת במערב לא הי' שער גם בבית שני ומה שכ' מן המערב כונה סמוך למערב כעין שכ' רבינו להלן גבי עזרה שהיו לעזרה ג' שערים לצפון סמוכין למערב וטעם בזה כדי שבכניסה למקדש ישתחוה מול היכל וקד"ק ועוד יען שבזמן ההוא רוב בני אדם עובדים לשמש ואאע"ה להתרחק מזה ייחד התפלה למערב שיפנו אחוריו לשמש שלא יהי' מאותן שאחוריהן מול היכל ד' ופניהם קדמה להשתחות לשמש ולכן לא הי' שער למערב כדי שבכניסתם למערב כשהי' משתחוים לא יהי' נראה כמשתחוים לשמש וע"ש:
והנה הרא"ש בפירושו למידות פירש שער קופינוס מן המערב דלכן נקרא קופינוס יען ששם השכינה והי' השער הזה ראש לכל השערים כי קפון ביון ראש א"כ מוכח שבבית שני הי' שער במערב וראיתי בתויו"ט שכ' שלא ידע טעם לדבר למה נקרא כך והביא בשם שלטג"ב שכונה שהי' שם גן של וורדים לכן נקרא קופינוס וכן בשם שער חולדה כ' שנקראת על שם חולדה הנביאה וכ' דאפשר שע"ז אמר במלכים והיא יושבת במשנה שכונה בין שני שערים ולא ראה שכ"כ ברא"ש וכן בשם שער טדי נתקשה בתויו"ט וברא"ש ביאר שהוא לשון גדולה כמו שבארנו:
אח"ז ראיתי כי בתויו"ט פ"ו דשקלים הביא דברי אברבנאל והביא מיוסיפין שלא הי' שער למערב אולם הוא הביא כן על שער עזרה והאברבנאל אייריא אשערי הר הבית לא אשער עזרה אך יש להקשות לזה מברכות פ' אין עומדין הי' עומד אחורי קדהק"ד מחזיר פניו למזרח ולפי דברי האברבנאל יקשה איך מהפכין פניו למזרח כיון שאאע"ה ייחד התפלה דוקא למערב וא"ל דא"כ יהא אחוריהן להיכל ד' ז"א דרק שייך למי שמחזיר אחוריו להיכל במקום ששם השער אבל אחורי היכל דליכא שם שער אין קפידא במהפך אחוריו להיכל דהא מקרא זה דאחוריהן להיכל ילפינן דלא יעמוד להתפלל נגד פתח ביהכנ"ס נגד הרוח אשר הציבור מתפללין וכשעומד אחורי היכל ומהפך אחוריו להיכל הנה אדרבה הנה הוא מתפלל למקום שהציבור מתפללין אבל לרבינו והרא"ש שהי' שער באמת למערב ניחא משום דכשהוא נכנס הוא משתחווה להיכל ופונה פניו להיכל אף שהוא נגד רוח מזרחית דעיקר הקפידא שיפנה למקום שכל הציבור פונים אליו שלכך נקרא תל תלפיות כדאיתא שם בברכות תל שהכל פונים אליו ועמש"כ לקמן בדין י"ב ודו"ק:
ירושלמי פ"ה מעירובין איתא שבעה שמות הי' לשער המזרח שבעזרה שער סור שער היסוד שער חריסות אל שער איתן שער התווך שער חדשה שער העליון שער סור ששם טמאים פורשין דאסורים מדאורייתא משער נקנור ולפנים שער היסוד ששם מיסדין ההלכה שער חריסות שמכוין כנגד זריחת השמש שער האיתן שהוא משמש כניסה ויציאה שער התווך שהוא מיוסד בין שני שערים (עיין סנהדרין דף ק"ג מקום שמחתכין בו הלכות) שער החידוש ששם חידשו סופרים את ההלכה כדאיתא זבחים דף ל"ב שער העליון שהוא למעלה ממחנה ישראל ומחנה לוי ועפ"מ שגריס למעלה מעזרת ישראל וקאי אמעלה שהי' שם וגבוה אמה ועתויו"ט ספ"ד דמידות אבל בספר כו"פ הביא דברי הירושלמי והי' לו הגי' שער העליון שהי' עליון לעזרת נשים אח"ז ראיתי כי בפירוש הר"ח ביומא דף כ"ח הביא דברי הירושלמי וגריס שער עליון שהוא למעלה מעזרת ישראל אבל יותר נכון גי' הס' כפתור ופרח: