אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ג · הלכה יח

הלכה יז

א') ומוכני עשו לו שיהיו בה המים וכו'. הכי איתא ביומא דף ל"ב שהי' משקעין בבור כדי שלא יפסיל בלבנה ובזבחים דף כ' בעי אי אתיא כמ"ד דסובר לינה פוסל בידים או אף כראב"ש דסובר בקידוש ידים ל"ש בהו לינה אבל כיון דקידוש בכ"ש מיפסל בלינה והנה לפי"ז יקשה לפמש"כ רבינו בפ"ה מביאמ"ק כראב"ש דלינה אין פוסל בידים וכמו שבארתי שם עפ"י הח"נ שהביא כן מירושלמי וא"כ הוה ס' אי המים נפסלין בלינה וא"כ איך פסק רבינו בפשיטות דלינה פוסל ויותר יקשה דהנה בירושלמי יומא פ"ב אמר חליפתא למ"ד לינה אין פוסל בידים גם במי כיור אין פוסל לידים ואף דאיתא שם מיני' דרי"ו סובר מגביהו כדי לקדש הידים ומשקעו במים מיד זה רק לרבי דסובר לינה פוסל בידים וא"כ קשה כנ"ל:
ולכאורה י"ל כיון דרבינו בפ"ה מביאמ"ק לא פסק כראב"ש אלא בתחילת עבודה אבל בקידוש בסוף עבודה פוסל בלינה וא"כ במי כיור הוה תמיד כמו בסוף כשבאו לקדש לתה"ד כבר נפסל בלינה אלא דאכתי יקשה דהרי משמע דרק לרבי דלינה פוסל בידים פשיטא להו דמי כיור נפסלין ואפי' מה"ת נפסלין אבל לרי"ו אליבא דראב"ש דרק בסוף עבודה פוסל א"כ דרבנן הוה ולא פסל בהו לינה בידים א"כ לפי"ז במי כיור ג"כ לא פסל לינה מה"ת רק מדרבנן וכן אף לפמש"כ בפ"ה מביאמ"ק דרבינו פסק באמת כרבי וכאביי אליבא דרי"ו דלא פסל מקרות הגבר ע"כ ג"כ רק דרבנן דגזרו שלא יזלזלו בלינה א"כ במי כיור ג"כ ספק הוה בדרבנן אי פסל בהו לינה מקרות הגבר ובדברי רבינו שם משמע דמי כיור לא מעלין מבור עד למחר בבוקר משמע אם העלאהו קודם עלות השחר נפסלין בלינה וי"ל דהנה יש להבין במה מסופק אי נפסלין מי כיור הא פשיטא דקידוש בכלי נפסל בלינה ונראה דהנה בירושלמי סוכה פ"ד ובסוטה פ"ג פליגי רי"ו סובר מי סוטה נפסל בלינה ור"א סובר כל שאין על מזבח לא נפסל בלילה ובקרבן עדה הקשה מ"ש ממי כיור שג"כ אין על מזבח ונפסל בלינה ולק"מ די"ל דבאמת בהא פליגי כאן בזבחים דהנה לרבי דקידוש ידים פוסל בלינה לכן פוסל מי כיור ג"כ אף שאין על מזבח כמו במי סוטה לרי"ו ולראב"ש כיון דקידוש ידים אין פוסל בלינה באמת מסופק בגמ' אי נפסל מי כיור בקידוש כלי ומי סוטה ג"כ לא נפסל וא"כ י"ל דהיינו מהא"ט יען דאין על מזבח לכן לא נפסל ומעתה י"ל דנהי דבגמ' דידן מסופק כיון דפליגי בירושלמי במי סוטה אף שאין על מזבח נפסל בלינה לרי"ו דהלכה כוותי' וכמו שפסק רבינו לכן ס"ל אף לראב"ש נפסל בלינה ולכן באמת רי"ו בירושלמי דיומא ג"כ גם אליבא דראב"ש סובר מעלהו ומשקעו בבור ובמש"כ ניחא הא דאיתא בסוטה דף מ"ט גזירה שלקידוש ידים מלאו ויאמרו שלא נפסל בלינה וריטב"א נתקשה למה יטעו שלא נפסל בלינה וי"ל דרש"י בזבחים כתב בלינה דלינה דפוסל בידים שלא יזלזלו בלינה ובטה"ק נתקשה למה יזלזלו בלינה הא מסברא ידעו דבידים ל"ש לינה שאין מים לפנינו ולפמש"כ ניחא דיאמרו גם מים אין פוסל בלינה יען שאין על מזבח ומהא"ט נמי יטעו לומר שלקידוש מים מלאוהו ויאמרו אין לינה פוסלת במים יען דאין על מזבח ומיושב קו' הריטב"א והנה בק"ע בסוכה הקשה עוד הא מי סוטה היינו מי כיור ומי כיור פשיטא דנפסלין בלינה ולפמש"כ באמת הספק גם במי כיור ואולם יש לישב ברווחא יותר דנהי דממלא ממי כיור למי סוטה אין לעיכוב דהרי לקידוש ידים בעצמו אם קידש בכלי שרת לא בכיור מקדש כמש"כ רבינו בפ"ה מביאמ"ק ובארנו שם דאפי' אם לא קידש המים בכיור א"כ ה"ה מי סוטה שקידש בכ"ש לא בכיור מהני ובעי אי נפסל בלינה אבל בלקח ממי כיור י"ל דפשיטא לי' דנפסל בלינה והיינו לרבי ומטעם כיון דידים נפסלין כש"כ המים אבל לראב"ש דאין ידים נפסלין באמת פליגי ג"כ אי נפסלין בלינה במי כיור וכדאיתא בירושלמי פ"ב דיומא ומה שהקשה עוד בק"ע מלחה"פ שאין ממנה למזבח ונפסל בלינה יש לומר דלק"מ דידוע לחה"פ עם בזיכין הוה כמו מנחה וקומצה כמש"כ בפי"ב ממעה"ק א"כ כמו בשירי מנחה נפסלין בלינה יען שקומצה למזבח כן בלחה"פ אחר שהוקטר הבזיכין הוה לחה"פ כשירי מנחה שנפסלין בלינה ולכן אפי' קודם שהוקטרה הבזיכין נפסל כמו מנחה שקידש בכלי דנפסל בלינה כמבואר בפ"ב ממעה"ק יען דיש ממנה עכ"פ דבר למזבח כן גם בלחה"פ מיקרי יש ממנה למזבח הבזיכין נפסל שפיר בלינה ע"י קידוש כ"ש או תנור כדאיתא במנחות דף צ"ה אף קודם שהקטיר הבזיכין ועמש"כ בפ"ה מכהמ"ק בארוכה אי לחה"פ מיקרי יש ממנה למזבח ע"י הבזיכין ודו"ק:

ב') ומוכני עשו לו שיהא בה המים והוא חול וכו'. ובהשגת הראב"ד השיג שהי' גלגל ועכ"מ ובהג"ה מש"כ בזה והנה בירושלמי פ"ב דיומא פריך ויעשו דדין זעג"ז ארי"ו משום כלי פחות ברובו והתחתון אין בו משום אוירו של כלי וכ' בשירי קרבן דהנה בגמ' בבלי איתא בשחרית בעליותו מקדש ידיו ורגליו מן העליון ערבית בירידתו מקדש ידיו ורגליו מן התחתון ולא ראיתי מי שפירש אותה ברייתא כנ"ל שהכיור הי' חלוק באמצעיתו שאף במוכני הי' מים וכמש"כ רבינו בספ"ג מבהב"ח ובערב שכבר כלו מים עליונים היו מקדשין במים שבכלי התחתון אך לא ראיתי מי שהזכיר דבר זה שהי' בכיור ב' כלים ואף שכתב רבינו שהיו המים במוכני מ"מ הא כתב שלא נתקדשו אותן המים עכ"ל ובשי"צ כ' לפרש גמ' בבלי וירושלמי דזה אייריא קודם שעשה מוכני לכיור דאז הי' עשוין למטה דדין ולמעלה דדין דלא רצה לעשות למטה לבד דאז זה שלמעלה אין בו תורת כלי אבל רבינו דאייריא אחר שעשו מוכני לכיורת לכן לא הביא דין הנ"ל יעוש"ה ובפ"ה מביאת מקדש הבאתי דברי שו"ת הבית אפרים שביאר יפה:
והנה דברי רבינו ברור מללו בפי' המשנה בפ"ג מתמיד מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור כ' וז"ל ושם נתבאר שהמוכני שעשה בן קטין הי' מכסה גבוה יורד בגלגל והוא מ"ש מאי מוכני גלגלא דהוה משקעי לי' והיו שומעין לגלגול הגלגל ההוא עכ"ל וכונתו שהמוכני הי' לו גלגל שעולה ויורד בו ומאותו גלגל הי' נשמע הקול והא דלא מפרש כפירש"י שהיו משקעין אותו ע"י גלגל ברור הוא משום דק"ל מה שהקשה בס' כף נחת שהיקף הכיור הי' י"ב אמה והי' צריך שרוחב פי הבאר יהי' רחב כמותו והא ליכא מקום פנוי בין האולם ולמזבח לזה הבור ע"ש והנה בפ"ה מבאמ"ק כ' כיצד היו משקעין אותו במי מקוה ולמחר מעלין אותו או ממלאין אותו בכל יום בבוקר ולא הזכיר כלל מוכני נראה שמדבר מקודם שעשה המוכני ולפי"ז יש לתמוה על הכ"מ שכ' שם בפ' הממונה תנן אף הוא עשה מוכני לכיור ומפרש בגמ' דמוכני היינו גלגלא לשקועי ובארתי בפ"ג נראה שהבין דהא דכ' רבינו משקעין ומעלין היינו ע"י גלגל וזהו כפירש"י והא רבינו בפי' המשנה שם לא פי' כן אלא דשם אייריא קודם שעשה בן קטן המוכני לכיור וכן העלה בס' ח"נ:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה