אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ג · הלכה יז

הלכה טז

מזבח הקטורת הי' מרובע וכו'. הנה הרמ"א בספר תורת העולה כתב ע"ז שיש להפליא ולתמוה למה לא סדרה התורה ענין מזבח הקטורת במקום הראוי לו דהיינו בפרשת תרומה גבי שולחן ומנורה ששם מקומו במשכן ובמקדש רק אחר כל גמר מלאכת המשכן ופרשת התמידים נאמר בסוף תצוה ועשית מזבח מקטר קטורת וכבר דיברו הראשונים בזה הקושיא ועוד יש להקשות למה הזהיר על מזבח ההוא ביחוד לא תעלו עליו קטורת זרה ולא אמר כן על המזבח העולה שלא יקריבו קרבן זר ומגואל וכן על השולחן והמנורה ראוי ומחייב שלא יעלה עליהן רק מה שציוה ד' וזולת זה הוא דבר זר ומתועב וע"כ אני אומר כי כמו שבמעשה בראשית האדם הי' נברא לאחר כל מעשה בראשית וכמו שאמרו במדרש משל למלך שמכין חופה לבנו ואח"כ הכניס החתן כן הוא הענין דכאן כי המשכן והמקדש וכליו הם דוגמת העולם כאשר נתבאר על כן אחר כל המעשים ביאר ענין מזבח הקטורת הרומז על האדם אשר במעשיו הנעימים מקטיר קטורת על המזבח והוא לבו כמו שאמר המשורר מזבח אבנה בשברון לבי והמעשים הנעימים הם נמשלים לקטורת כמו שדרשו למה נקרא שמו קטורה שמעשי' נאים כקטורת וא"כ נתבאר טעם שהזכיר מזבח הקטורת לבסוף כל המלאכה כי רומז על האדם שהוא אחרון במעשה בראשית טעם זה נאמר במזבח הקטורת אמתים קומתו ממנו קרנותיו אמר שההוד וקירון עור פניו הוא ממנו ומעצמו כי הבחירה ביד האדם להקטיר קטורת כשר או קטורת זרה על לבו והלשון בעצמו נאמר גבי משה ע"ה קרנים מידו לו רצה לומר שזכה לקרני ההוד שלו מצד בחירתו הטובה ומידו היתה לו זאת ועל כן ציותה התורה שלא להקריב עליו קטורת זרה כי האדם מצוה שלא יקריב קטורת זרה מה שלא בא רמז בכל כלי המשכן והי' המזבח מכוין באמצע ההיכל בין צפון לדרום כי ידוע כי המזג הממוצע מועיל מאוד להיות האדם טוב המעלות ומידות וידוע שרוח צפון הוא קר ורוח דרום היא חם ולכן הממוצע בין שניהם הוא במזג השוה בין קור וחום כמו שכיונו ז"ל באמרם מי שנותן מטתו בין צפון לדרום הוי לי' בנים זכרים ולפי זה היכל הי' מרמז על העולם בכללו המזבח הקטורת מכוין באמצע כי ידוע שאמצע העולם הוא הקו השוה ששם נברא אדם הראשון כדברי החוקרים ששם הוא המקום היותר נאות לאדם להיות במזג שוה בין הקור והחום והי' משוך לחוץ בין השולחן והמנורה עד שבדרך הכניסה למקדש שהיתה ממטה למעלה הי' מזבח הקטורת למטה משולחן ומנורה להורות כי הלב שהוא דוגמתו נושא החכמה והתורה שנרמז בשולחן ומנורה והי' כולן בשליש הפנימי סמוך לפרוכת דוגמת המזוזה שהיא בשליש העליון בגובה של פתח להורות כי שלשה כלים אלו דבקותן וקשורן בעולם העליון שהן גבהו של עולם והי' מרובע אמה על אמה ואמתיים קומתו להורות על עניין נאות וזה כי המלאכים מתוארים בגובה כמש"כ ביחזקאל וגובה להם ויראה להם אמנם אינן מתוארים ברוחב ואורך על כן שכל האדם שמשכנו במוח ובלב שהוא המזבח שהוא כח בגשם מתואר ברוחב ואורך וגובה שהוא גדר הגשם שיש לו שלשה מרחקים אמנם מלבד גובה זו יש לו עוד גובה שיש למלאכי מעלה ולכן הי' אמתיים גבהו להורות על שני מיני גובה אמנם ברוחב ואורך לא הי' רק אמה להורות על מרחק גשמי עכ"ל הזהב:

ב') משוך בין השולחן והמנורה לחוץ. הנה כן הוא בירושלמי פ"ו דשקלים ע"ש בהג' הגר"א דלא גרסינן וחולק את הבית ומשוך כלפי צפון קמעא וראיתי בספר התורה והמצוה שהביא הגי' בירושלמי דחולק את הבית ומשוך כלפי צפון ועפי"ז הקשה דירושלמי סותר ש"ס דידן שלהבבלי הי' באמצע ההיכל ולהירושלמי הי' משוך כלפי צפון אמנם לפי ג' הגר"א א"ש:

ג') ושלשתן משליש היכל ולפנים. והוא מתוספתא אך בירושלמי פ"ו דשקלים מבואר דמחציו ולפנים הי' עומד וכ"כ תוס' מנחות דף צ"ט ולי נראה דהנכון כדברי רבינו דהא ביומא דף נ"ז איתא דהי' עומד לפני מזבח ומזה על הפרוכת ואי מזבח מחציו ולפנים איך אפשר שמרחוק כל כך יזה על הפרוכת ולכן מסתבר יותר דמשליש ולפנים היו עומדים:
והנה בח"ס סי' ק"ח כתב דהא דמבואר בסי' ק"נ דבימה באמצע ביהכנ"ס הוא משום דבימה הוא דוגמת למזבח הנחושת היא מזבח העולה אשר עמד בביהמ"ק בעזרה ע"ג מקום גבוה הנקרא יסוד המזבח וגם בעינן שיעמוד באמצע ביה"כ דוגמת שעמד מזבח הזהב באמצע בין השולחן והמנורה אמנם לכאורה קשה דפתח במזבח הנחושת וסיים במזבח הזהב הא גם מזבח הנחושת עמדה באמצע כמבואר לתוס' מידות פ"ה מ"א שמכותל המערבי דהיינו מן ההיכל עד המזבח הי' כ"ב אמה וכן מכותל מזרחי דהיינו מתחילת העזרה עד המזבח כ"ב אמה נמצא המזבח עומד באמצע ממש ונראה משום דקשיא לי' לכאורה תינח לרחבה מאי איכא למימר הא קיימ"ל דמזבח העולה עמד רובו בדרום העזרה ולכן כתב דאתי לזכר מזבח הזהב שעמד לרחבו של היכל באמצע אלא דלכאורה יש להקשות הא בביהכנ"ס של אלכסנדרי' איתא בירושלמי פ"ה דסוכה דהי' הבימה באמצע ומסתמא ראו כן בביה"כ שבנה יכני' וסייעתן בבבל א"כ מסתמא עשו הם ג"כ כן לזכר מזבח העולה דעמד באמצע העזרה דסברי כר"י בזבחים דף נ"ח דהמזבח באמצע הוה קאי א"כ דוק מזה דהלכה כר"י דמזבח באמצע הי' קיים וא"כ יקשה על רבינו דפסק כמ"ד דרובו בדרום הוה קאי ונראה דס"ל לרבינו דאין להוכיח מזה דהלכה כמ"ד באמצע הוה קיים משום דהוה יכולין לדחות דשאני ביהכנ"ס של יכני' וכן של אלכסנדרי' שהי' גדול מאוד והוה מוכרחים להעמידו באמצע ממש כדי שישמעו כולם וכמש"כ רבינו בה' תפלה הא"ט כדי שישמעו כולם ורק כדי שיהא דוגמת המזבח סמכו דעכ"פ מתקיים בי' זכר למקדש למזבח הזהב שהי' עומד באמצע בין השולחן והמנורה לכן אין להוכיח מזה דהלכה כר"י דמזבח לרחבה באמצע העזרה הוה קאי ודו"ק:
ראיתי כי טוב להעתיק בכאן דברי הקונטרס מקדש מעט מהרב הגאון מו"ה שמעון סופר זצ"ל אבדק"ק קראקא שנפ"מ לדינא (ונדפס בת"ת משנת תרנ"ה) תחילת דבריו הביא דברי הב"ח (שהבאתי לעיל בפ"א) בסי' צ' על מה שנהגו לבנות בנין לפני ביה"כ והוא כבית שער ופרוזדר לפני הטראקלין וקורין אותו פאליש שכ' דמנהג זה מוזכר בירושלמי דדריש לי' מקרא אשרי שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום מכאן שיכנס אדם דלת לפנים מדלת להתפלל וכן איתא במדרש רבה פ' תבוא וזה לשונו היה מתכוין ליכנס דלת לפנים מדלת להתפלל למה שהקב"ה מונה פסיעתך ונותן לך שכר עליהם וכ' הב"ח ז"ל של דעתו נראה טוב טעם ודעת בדבר זה הוא להורות ולרמז בכניסה שאינו נכנסים לפני ולפנים לבקש כל משאלתינו שהקב"ה יתב"ש בעצמו בלי ממוצע כלל היפוך דעת עובדי כוכבים ומזלות שאומרים עזב ד' את הארץ ביד המשרתים כוכבים ומזלות העומדים בחוץ בפרוזדר שלפני הטרקלין של המלך העליון יתב"ש ואומר אני שדבריו מפורשים במדרש רבה הנ"ל הוה מתכוין שתכנס דלת לפנים מדלת (שהקב"ה מונה פסיעתך) למה? פירוש למה תהי' כונתך בכניסה שיכנס דלת לפנים מדלת שהקב"ה מונה פסיעתך ונותן לך שכר עליהם פירוש זאת תהי' כונתך בכניסה זו תשים על לב השגחת ד' עליך שהוא יתב"ש בעצמו מונה פסיעתך על דרך הכתוב וכח עיני ד' דרכי איש ונותן לך שכר עליהם היפך דעת המינים האומרים לית דין ולית דיין אין שכר ואין עונש ועשו עין של מעלה כאלו אינו רואה ומונה מצעדי גבר ולפי דעתם לא תועיל תפלה לבני אדם כי שומע אין להם בבית המלך העליון ית"ש מלבטל דיעה הנפסדת יכוין הנכנס להתפלל אל ד' דלת לפנים מדלת להורות כי לו ית"ש נתכנו עלילות גבוה שומר והככבים ומזלות וכל צבא השמים אין בידם להרע ולהטיב אם על פי ד' משטרם בארץ והמה רק משרתים עושים רצון המלך אשר יצום וכו' דעו נא עם ד' וראו כי בתחילת גלות יכני' המלך לבבל בנו שם ביה"כ ובאותו ביה"כ התפללו רבותינו הקדושים חכמי התלמוד כמו שהזכירו למס' מגילה דף ט"ז ובלי ספק כל הבתי כנסיות שבנו דורות הבאים אחרי יכני' וסייעתו נבנו על אותו תמונה שבנה יכני' וסייעתו וכה נתפשט מדור דור בכל תפוצת הגולה ויחזקאל הנביא הטיף נבואותיו בבבל על נהר כבר כי שם נגלה אליו האלקים והוא אמר להם בנבואתו בשם ד' שיבנו בתי כנסיות לשם ד' שישרה שכינתו כמפורש ביחזקאל י"א לכן כה אמר ד' כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותם בארצות ואהי' להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם ותרגום יהונתן לבתי כנישתן דאינן יהבין תניין לבית מקדשא כונתו מבואר שיהי' בתי כנסיות בערכם אל בית המקדש כערך השר שהוא שני אל מלך דהיינו שהקב"ה ית"ש ישרה שכינתו בבתי הכנסיות בשיעור מעט מן הרבה אשר הי' בבית המקדש וכן דרוש רי"צ במס' מגילה שם אהי' להם למקדש מעט אהי' אלו בתי כנסיות שבבבל ולא בבבל לבד אלא בכל תפוצת ישראל וכו' והנה בלי ספק כאשר אמר להם יחזקאל הנביא נבואה זו מיד ד' השכיל חנוכת הבית וצורתן איך להכשירן להשראת שכינה בשיעור מה נקרא מקדש מעט ואם אמנם אמת אין בידינו קבלה איש מפי איש וכו' ואומר הנראה לי כאשר אמר להם הנביא בשם ד' השכיל לעשות בה בתי כנסיות דימיון מעט לצורך ההיכל הקודש ומזבח הזהב ומזבח העולה ויהי' בזה שתי תועלת בשיצטרפו יועילו להשרות כבוד ד' בשיעור מה בבתי הכנסיות עפ"י כוונת הבונים והבאים בתוכם להתפלל הראשונה שיועילים לכוין לב המתפלל בכל מקום שהם אל העיר הקודש ובית המקדש וקדק"ד כמפורש בתפלת שלמה הע"ה והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך הגדול וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתי לרחמים לפני שוביהם הרי מפורש שתהי' כונת המתפללים מועלת להעלות מרום תפילתם אם יתכוונו לבם אל בית ד' ומקום מקדשן כי שם שער השמים וכל האומות בעלי הדת מודים בדבר הזה שכל התפילות עולות דרך עיר הקודש וכן מפורש בברייתא ברכות דף ל' הי' עומד בחו"ל יכוין לבו לא"י הי' עומד בא"י יכוין לבו לירושלים וכו' יכוין לבו אל קדה"ק נמצא כל ישראל מכוונים לבם אל מקום אחד ומפרש הרי"ו שגם העומד בחו"ל צריך לכוין אל קדה"ק וכן הוא בשו"ע סי' צ"ה הנה תועלת הראשון מבואר שבאם יהי' בבית הכנסת לנגד עינינו צורת תבנית הבית הקודש ומזבח הקטורת ומזבח העולה יסייענו לכח המדמה להעלות זכרון ההיכל הקודש על לבבינו אמנם רואה אני עוד תועלת שני והוא ע"ד דכ' את פשעי אדע וחטאתי נגדי תמיד וכו' ואולי נרמז לדברי אלה בדברי ד' אל הנביא ואתה בן אדם הגד את ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית ואם יכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו פירש יכלמו מעונותיהם שהחריבו את הבית הגדול והנורא ומדדו את התכנית כלומר תוכן הבית ודוגמתו ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו פירוש שיהא להם התעוררות בושה וכלימה ע"י מה שעשו דוגמת הבית ותכונתו באשר שאין לאל ידם לעשות ככל חוקותיו ותורתיו ומציאי ומוביאי וכל צורתיו ואת כל חוקותי וכל צורותיו וכל תורתיו הודע אותם כתוב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותם פירש אחרי שיבושו ויכלמו מתכונת הבית ודוגמתו אשר עשו הודע להם כל משפטי ותורת הבית וילמדו וישמרו לעשותו לעתיד לכשיעמדו בתחית המתים כן פירש"י והרד"ק ונ"ל שאמר ועשו לכשיעמדו אותם בלשון עבר אלא שהוא מהפכת העבר אל העתיד לרמז שהבושה והכלימה על העבר וההשתקקת על העתיד יעלה עליהם כאלו עשו אותו ע"ד כל העוסק בתורת העולה לבד כאלו הקריב עולה שבוודאי לא העסק בתורת העולה לבד יעלה לו כאלו הקריב כי אם בהצטרף אלי' הצער והיגון בלב שגרמו עונותינו לבטל התמיד וכו' וכן מצאתי מפורש במדרש ילקוט אם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית אמר שמואל וכי יש צורת הבית אלא אמר הקב"ה כיון שאתם עוסקים בו מעלה אני עליכם כאלו עשיתם אותו הרי שבעל המאמר זה פירש ג"כ צורת הבית הנזכר כאן היא מה שצייר צורת הבית ללמוד מתוך הציור חוקת ותורת הבית ויצורף להם הכלימה ע"י כך על עונותיהם שגרמו להחריב את הבית ובזה יעלה עליהם כאלו עשו הבית ממש (וכבר בארנו מדרש זה בפ"א מה' אלו) ולפי ענינו יתכן ג"כ לומר שכונת הנבואה אל מה שיעשו דוגמת תבנית הבית בבתי כנסיות שיהי' למקדש מעט ועתה שא עינך וראה בכל בתי כנסיות הקדושים תמצא שהבדילו בכותל המזרחי מקום מיוחד בין שני כותלים קטנים יוצאים מאמצע הכותל משוכים לפנים ובין אותן שני הכתלים העמידו ארון קודש שמניחים בו ספרי תורתינו הקדושה כל עין יראה שכונו בו אבותינו הקדושים בזה לעשות דוגמא וזכרון להיכל הקודש וכ"כ רבינו בפי"א מה' תפלה וז"ל ובונים היכל וכו' והיכל זה בונים אותו באותו הרוח שמתפללים כנגדה באותה העיר כונתו באומרו והיכל זה לומר אם שההיכל הקודש בבית המקדש הי' ברוח מערבית של הבית לא כן היכל זה שנעשה בביה"כ לדוגמתו אלא בונים אותו בהרוח שמתפללים כנגדו והוא בכותל מזרח במדינתינו והנה בין שני כותלים אלו לפנים מעמידים ארון הקודש שבו מניחים ס"ת זכרון ודוגמא לארון העדות אשר עמד בהיכל ד' לפנים וכן ראיתי נוהגים בקהלות הקדושת ביומי דחנוכה מעמידין המנורה אל המקום ההוא בכותל הדרומית מאותן שני כותליה דוגמא למנורת בית המקדש שהי' מקומה בהיכל ד' בצד הדרום וכן מרבין שם בנירות בכל יום והנה בין אותן השני כותלים לפני ארון הקודש העמידו תיבה קטנה שהשליח ציבור עומד לפני' להתפלל נראה לי שעשו אותה דוגמא למזבח הקטורת שהי' עומד בהיכל ד' לפני ארון העדות ודע כי סוד תפילת הציבור יש בו מעין דוגמא למעלה הקטורת כמו שאמרו חז"ל במס' כריתות אמר ר"ש חסדאי כל תענית צבור שאין בה מפושעי ישראל אינו תענית שהרי מנה הכתוב חלבנה שריחו רע בהדי סמני' ואביי דרוש לה מקרא ואגודתו על ארץ יסדה ומייתיא לה הטור באו"ח ה' יוהכ"פ שמכאן נוהגין שבליל יוהכ"פ עומד הש"ץ ומצרף שנים עמו ואומרים ע"ד המקום וע"ד הקהל אנו מתירין להתפלל עם העברינים ועל כל התפלה אמר דהע"ה תיכון תפילתו קטורת שכל המרים קולו בתפילתו יותר מדאי הרי זה מקטני אמנה וכו' ודע כי מזבח הקטורת כבר אמרו הראשונים שהוא רמז על לב האדם והאש שעליו מקטיר קטורת דוגמא לחים הטבעו הזך שבלב ועשון הקטורת דוגמא לאדום הזכים העולים מחום הטבעי שבלב ובהם נקשר הרוח אשר משכנו בלב ואד הזך עולה מן הלב אל המוח מקום הנשמה וכו' וש"ץ דומה להכהן הנכנס להיכל להקטירן על מזבח הזהב כן נכנס הש"ץ במקדש מעט אל המקום הנעשה דוגמת היכל הקודש ועומד לפני התיבה שהוא דוגמת מזבח הזהב וכו' ואחרי שבארנו כי התיבה הוא דוגמת המזבח לא יסופק אדם עוד שמקומה הוא לפני ארון הקודש שהוא נגד הארון שבהיכל לא ע"ג מקום גבוה כי גם מזבח הזהב אשר בהיכל הקודש בבית המקדש הי' עומד על קרקע ההיכל ולא הי' צריך הכהן לעלות עלי' לא כן במזבח הנחושת שהי' עומד ע"ג בנין גבוה הנקרא יסוד המזבח והי' הכהן צריך לעלות עליו בכבש נלכה נא ונראה מה כוונו אבותינו הקדושים באותה התיבה הגדולה אשר עלי' קוראין בתורה להעמידו אותה על בימה גבוה אמה הקפידו להעמידה באמצע ביהכנ"ס והנה בח"ס או"ח סי' קי"ח כתב שהוא דוגמת למזבח הנחושת הוא המזבח העולה אשר עמד בביהמ"ק בעזרה ע"ג מקום גבוה והעולה על הבימה לקרא בתורה דומה לכהן העולה על המזבח להקריב קרבנות מלבד מה שאנו קורין בסדר הקרבנות בר"ח ורגלים ור"ה ויוהכ"פ כלל אמרו רז"ל שעסק התורה באיזה ענין שהוא ירצה לד' כקרבן כדאיתא במנחות דף ק"י וכו' וכן הנהוג שבעל היולדות עולה לתורה במקום קרבן יולדת שהי' מקריב בזמן שבית המקדש הי' קיים וכן כל מי שהי' בצרה וניצל ממנה עולה לתורה במקום שהי' מקריב קרבן תודה בזמן שביהמ"ק הי' קיים וכן מקיפין הבימה בחג הסוכות זכר למקדש שהי' מקיפין מזבח הנחושת כמש"כ רבינו סוף ה' לולב ונראה לי מכאן נוהגין שהש"צ מברך ברכת המלך ומתפלל בשלומה של מלכות כי כן הי' מתפללים בשלומה של מלכות סמוך להקרבות הקרבנות כמפורש בעזרא ג' פסוק י' כשנתן להם המלך כורש רשות לעלות מבבל לרומם בית ד' אמר עם הספר בזה הלשון די להקריב ניחוחין לאלהא שמיא ומצלאין לחיי מלכא ובנוהי הרי שציוה להסמיך התפילה על אריכות ימי המלך להקרבות הקרבנות וכו' בא וראה כמה נאים מעשה אבותינו הקדושים באשר הי' מכוונים אל האמת והתקינו תפילה זו בלה"ק המסוגל בעצמו לאריכת ימים כידוע שבלשון הקודש ברא הקב"ה את עולמו והמשנין חדשות מקרוב באו וכו' לא כיונו אל האמת הטוב והמועיל כי אם אל מידת החנופה אבל לא תהי' תפלתם נרצה לד' כי לפניו חנף לא יבוא וד' אלקים אמת בוחן כליות ולב ויודע האמת:
ועתה נחזור לענינו דהנה מזבח הנחושת באמצע העזרה כמפורש במס' מידות פ"ה שמכותל המערבי דהיינו מן ההיכל עד המזבח הי' כ"ב אמה וכן מכותל המזרחי עד המזבח כ"ב אמה ואשתוממתי על המראה שראיתי אאמוזצוק"ל בסי' ק"ח נדחק לתת טעם על העמדת הבימה באמצע זכר למזבח הזהב וכו' שהרי גם מזבח הנחושת באמצע הי' עומד ונראה דהוה קשיא לי' משום דתנן במס' מידות פ"ה דמזבח הנחושת רובו בדרום הוה קאי ול"נ דרבינו הרמב"ם תי' זה במתק לשונו שכ' טעם דין הבימה באמצע כדי שישמעו כולם כונתו שלא הי' יכולין להעמיד הבימה בצד הדרום ממש כמו המזבח דאז לא ישמעו כולם קול הקורא בתורה וכו' מעתה בא וראה עד היכן גברו אגרופה של חוצפה בדור היתום הזה דורות הראשונים לא מלא לבם אותם לשנות שינוי כ"ד אם גם שהי' להם טעם וסברא להעמיד הבימה בדרום להדמות יותר למזבח העולה ועתה עשו חדשה בארץ להעלות הבימה לצד המזרח אשר לא שערו אבותינו מעולם דכבר בארנו דבהא כ"ע ל"פ שהמזבח הי' עומד באמצע העזרה ממזרח למערב והי' בינו ובין כותל המזרח כ"ב אמה וכן ממנו לכותל המערבי אין חפץ לכסילים כי אם בהתגלות לבבם כי רוח הזדון בקרבם כל אשר יחפוץ יעשה ומי יאמר לו מה תעשה וכו' האומרים לשונינו נגביר מי אדון לנו וכו' אינם מקבלין מרות ואומרים מי אדון לנו כי על כן לא ישאו ולא יסבלו עול משא מלך מלכותא דשמיא ובמלכות דארעא באחת ימרודו כי אין אדונים לאלה ולהתרחק מכת ההוא הזהיר שע"ה במשלי ירא ד' בני ומלך ועם שונים אל תתערב קרא אותם שונים על שהם רוצין לשנות תהלוכות העולם ומנהג אבותינו ולעשות חדשות בארץ לכל אשר יחפוץ כי על כן פורקים מוראת ד' ומוראת המלך וימליכו את הזדון בארץ וע"ז תיקן ר"ג בברכת המינים ומלכות זדון מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניע במהרה בימינו ברכה זו כוללת שלום מלכות שמים ומלכות הארץ כאחד וכו' תאבד מלכות הזדון ותכנן מלכותא דשמיא ומלכותא דארעא ואשר בני האדם והצלחתם תלוי' בה כמאמר חז"ל באבות הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראו איש את רעהו חיים בלעו את"ד קדשו זצ"ל דפח"ח:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה