מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ב · הלכה יד
א') ושני כבשים [קטנים] יוצאים ממנו וכו'. הנה משמע דרבינו סובר דלצד מערבי לא הי' כבש לסובב דאל"כ ג' כבשים הם והיינו כשיטת רש"י בזבחים דף ס"ד שהביא המשל"מ והנה רש"י הביא ראי' מסוכה דף נ"ד עלה לכבש ופונה לשמאלו ולא אמרו עלה לסובב ורבינו בפ"ז מתומ"ס כתב ג"כ עלה לכבש פנה לשמאלו משמע דליכא כבש ותוס' כתבו דאין ראי' מסוכה ולא כתבו למה אין ראי' ונראה הכונה דהרי במשנה איתא דלכן אין מקיף כדי שלא יתעשן הא לא"ה הי' מקיף ממזרח למערב דרומית ויקשה נקיף בסובב דרך כבש קטן עם הנסכים שידו ול"ש שיתעשן דהרי מקום המערכה גובה ג' אמות מעל הסובב (ולפמש"כ לעיל ד' אמות) וע"כ דצריך לעשות הנסכים דוקא בקרן למעלה וע"כ לעולם הי' כבש למזרחו אפ"ה לא הי' עולה לסובב דצריך שיתן למעלה בראש מזבח ולפי"ז גם בעולת עוף כשרבה נצטרך לומר דצריך דוקא להקטיר למעלה על הקרן עכ"פ אין ראי' דליכא כבש והנה הביאו ראי' דהי' כבש בימין דאל"כ כשחוזר מנתינת דמים של חטאת בסובב בקרן מערבית דרומית כדאיתא בדף כ"ג א"כ יצטרך לחזור לקרן דרומית מזרחית ואין מקיפין דרך שמאל (ובריטב"א סוכה דף נ"ד כ' דע"כ הי' כבש לשמאלו דאז כשעלה דרך ימין ומקיף דרך הילוך רגלי הכהנים ובא למערבית דרומית כשיורד א"צ לחזור לדרומית מזרחית אלא יורד דרך כבש קטן ופלא דכבש קטן לא הי' מגיע רק לסובב וא"כ איך כ' דמקיף דרך הילוך רגלי הכהנים שזהו בראשו של מזבח אצל הקרנות והמערכה והכבש קטן לא הי' מגיע לשם וצ"ע ואפשר לישב דריטב"א מפרש הא דתנן גבי חטאת ופנה לסובב קאי אסובב דהילוך רגלי הכהנים וכפירש"י בדף ס"ג דעולה לסובב לשמאלו ובתויו"ט הקשה הא רש"י סובר בשמאל ליכא כבש ותי' דקאי אסובב דהילוך רגלי הכהנים א"כ כן יפרש הריטב"א אידך מתניתן דדף נ"ג וסובר הא דכבש קטן הולך לסובב קאי אהילוך רגלי הכהנים אלא דא"כ הדרה קו' פירש"י מסוכה לדוכתי' דלא קתני ופנה לסובב יען דבשמאל ליכא כבש וכתבנו שתוס' דחק זה ושכונתם דקאי אלמעלה ולמעלה ליכא כבש קטן כלל אבל לריטב"א דסובר בימין יש כבש קטן עד למעלה דרך רגלי הכהנים וכן בשמאל שוב קשה אמאי לא קתני בסוכה ג"כ פנה לסובב והנה רבינו מפרש ג"כ כפירש"י דקאי כבש קטן רק אמקום סובב ממש ואפ"ה סובר דליכא רק ב' כבשים ולענין קו' התוס' מחטאת דאיך יורד ויחזור על העקב משמאל לימין יש לישב דבדף ס"ב מבואר בלשון הגמ' הקפה ברגל ובפירש"י דמצוה להקיף דרך ימין היינו אם עבודה בידו וא"כ אחר גמר עבודה אין קפידא אם ירד דרך שמאל והנה יש להוכיח כפירש"י דלא הי' כבש לסובב לצד מערבי דהנה רבינו כתב להלן דחלון יש במערבו ורבוכה נקראת והוא משנה במס' תמיד וא"כ יקשה איך משליך שם פסולי חטאת עוף הא הוא עומד למטה אצל יסוד מזבח וא"כ מפסיק זה הכבש הקטן שגבוה שש ואיך יכול לזרוק לתוך רבוכה ודוחק לומר שהרבוכה הי' בכבש הקטן דלישנא לא משמע כן וגם מה שאמר מערבו כיון שכבש זה כבש מערבי ל"ש לומר במערבו של כבש רק לכבש מערבי וא"ל דבלא"ה יקשה הא יש כבש קטן שיורד ליסוד מערבי הנה אצל היסוד אין גובה אלא אמה כמו היסוד לכן שפיר יכול לזרוק:
והנה רש"י בסוכה פי' דהי' שם בור של שיתין ולול בין כבש למזבח ויקשה איך אפשר שיהא שם לול ונתן שיש שם כבש קטן ומכש"כ אי נאמר דשם כבש גדול כמש"כ תוס' ואפ"ה סברי במעילה דף י' דלול הי' שם בין כבש למזבח ואיך יורד לשם וצ"ל כיון דרק לעתים רחוקים יורד לשם יורד באמת בסולם בין ב' כבשים והנה הא דאיתא בתמיד במערבו של כבש במקצעו ופי' הרע"ב והמפרש בין כבש למזבח באלכסון יקשה הא שם יש כבש קטן אך לזה י"ל אם רק גבוה אמה יכול כהן ליכנם לשם אבל אי נאמר דיש כבש לסובב גבוה שש אמות א"כ איך ירד תמיד לשם ליקח המחתה ומזה ראי' לפירש"י:
אמנם ראיתי בראב"ד בפי' לתמיד דלכן המחתה במערבו שיהא לפני ד' לפני ההיכל כדי שתהא סמיכה לו וא"כ איך מניח בין ב' כבשים מכש"כ דקשה אי יש כבש לסובב דאז אין סמוכה לו ואין כלל לפני ד' וא"ל דכונה מערבו של כבש ע"ז הכבש הקטן דלישנא לא משמע הכי דהול"ל בכבש המערבי משום דלישנא במערבו משמע שיש לו צד מזרחי וזה רק שייך בכבש לו צד מזרחי וצד מערבי אמת דבלא"ה קשה לי במזרחו לכו"ע הי' שם כבש קטן הולך לסובב א"כ איך נפרנס גדול דהי' הא דתנן בתמיד פ"א הי' הולך בריצפה עשר אמות וצובר הגחלים הא ג"ט מן הכבש יקשה הא שם הוא הכבש הקטן ולומר דהי' הולך בין ב' הכבשים הוא דוחק (אח"ז ראיתי בשו"ת יעב"ץ סי' ק"ד):
ב') וחלון הי' במערבו של כבש ורבוכה שמו. והראב"ד השיג דחלון לחוד ורבוכה לחוד וכן הוא במידות וכ"מ תמה שלא נמצא כן זולת משנה אחת ושם תנן רבוכה הנה הכ"מ הבין שהראב"ד סובר דשניים היו ובאמת לא כן כונת הראב"ד אלא כונתו להשיג דכ' שחלון הי' שם ורבוכה שמו וע"ז כתב דז"א דחלון מילתא אחריתא דחלון מעשהו באופן אחר מרבוכה כעין שכ' תוס' סוכה דף ט"ו וכן בביצה פ"ה דחלון מן הצד וארובה למעלה בגג וכן רבוכה מה שמלמעלה למטה ולא מן הצד רק יען בהך דמידות ל"ש דהוה מלמעלה למטה כעין ארובה לכן נקרא בשם אחר רבוכה או כמש"כ התויו"ט דחלון הוא מעבר לעבר ורבוכה רק בצד אחד לא חלון מפולש והיינו דאיתא בפסחים דף ל"ב באותה ברייתא דלול הי' במערבו של כבש ונקראו לול והיינו ג"כ יען דאין מן עבר לעבר ורש"י בסוכה דף נ"ד פי' דלול הי' שבו יורדין לשיתין דארובה למעלה וזה ל"ש בכבש אלא דנקרא לול שאין מפולש וזה ברור בדעת הראב"ד אלא דאפ"ה אין השגה לדברי רבינו כיון שכן איתא בתוספתא בלשון הזה דחלון הי' שם ורבוכה נקראת שוב ראיתי בתפארת ישראל פ"ג דמידות שכ' דדעת הראב"ד דהי' ארובה בראש הכבש במקצוע מערבי ולכן נקראת רבוכה:
ג') חלון היתה ורבוכה היתה נקראת. וכתב הראב"ד לא כי אלא חלון לבד ורבוכה לבד ובכ"מ כתב שותי' דמרן לא ידענא שאין במס' מידות זולת מה שכתבתי שאומרה רבוכה היתה שם ששם היו נותנין פסולי חטאת העוף וכ' הרימ"ט וז"ל ונראה שטעמו של הראב"ד לפי שרבוכה זאת השנוי' במידות ע"כ בעצמו של כבש היתה מדלא קתני למטה בריצפה מקום הי' שם כדקתני לעיל גבי טבלא של שיש שיורדין בה לשיתין שהי' שם באותה הקרן אלא קתני וכבש הי' לדרומו של מזבח וכו' ורבוכה היתה לו כלומר לכבש וכן פי' רבינו במשנה וכן נראין דבריו בהלכות וכ' בדרך הקודש דכונת הראב"ד דבפ' כל שעה תניא ר"ש אומר לול קטן הי' בין כבש למזבח במערבו של כבש ששם הי' זורקין פסולי חטאת העוף ותעבר צורתן ויוצאין לבית השריפה וזה וודאי דהי' בריצפה בין כבש למזבח וכו' וא"כ נראה דתרתי הי' חלון למטה ורבוכה למעלה וכו' ועיין בדרך הקודש שהאריך:
ד') וחלון הי' במערבו של כבש וכו'. והראב"ד השיג ולי נראה שדעתו לומר שזו הרבוכה אינה כמין חלון בכבש עצמו אלא היא כמין גומא חלולה עשוי' ברצפה והא דקתני במערבו ר"ל אצל שפת מערבית של כבש והא דאיתא בפסחים דף ל"ד ר"ש אומר לול קטן הי' בין כבש למזבח במערבו של כבש ששם היו זורקין עיין פירש"י והראב"ד סובר שהרבוכה זו דקתני הוא לול דאמר רי"ש לכן כ' לא כי אלא החלון לבד רבוכה לבד ר"ל דאין קורא לרבוכה חלון דחלון משמע בצידו של כבש עצמו ורבוכה היא גומא בקרקע הרצפה שהיא הלול ומ"ש וכן היא שנוי' במס' מידות ר"ל שבמס' מדות לא קראו לה חלון אלא רבוכה אמנם מדברי רבינו לקוחה מתוספתא וס"ל דפליגא אההיא דר"ש וכן משמע ממתניתין מדלא קתני ורבוכה היתה לו למטה ברצפה במערבו כדקתני לעיל למטה ברצפה באותו הקרן כן העלה בח"נ: