מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ב · הלכה ג
מדות המזבח מכוונת הרבה וכו'. הנה לכאורה יש להקשות דרבינו לקמן בסוף פרקין כתב דמידת ארכו ורחבו אין מעכב וזה נראה כסותר דבריו שבכאן ותוס' זבחים דף ס"ב עמדו להקשות דשתי המימרות סותרין זא"ז ותי' דזה קאי רק שאם ירצו להרחיבו אין רשאי אבל אין חובה לעשות ברוחב זה אולם רבינו שכ' גם אין לגרוע ע"י לית לי' תי' התוס' א"כ קשה (אח"ז ראיתי במנחת חינוך שהקשה כן) ונראה דרבינו סובר נהי דאין מעכב אבל עכ"פ אסור להוסיף ולגרוע דאיסור הוא עושה ורק אם עבר להקרי בעליו כמו בדמים הניתן בד' מתנות דאסור ליתן בפחות דעובר על בל תגרע אפ"ה אם עבר ונתן במתנה אחת כיפן כדאיתא ר"פ ב"ש ואולם יקשה לפי"ז קו' הרמב"ן שהבאתי בפ"א דשלמה עשה מזבח כ' אמות וקרא אמר וכן תעשו לדורות ולכן כתב הרמב"ן שם דלא כרש"י אלא דלא נתחייב שלמה לעשות כלי בית עולמים כתבנית המשכן ובאוה"ח הקשה דבשבועות דף ט"ו משמע כפירש"י שגם לדורות נצטוו ומזבח שאני דהא אמרינן מידת ארכו ורחבו אין מעכב ומשרע"ה הי' ג"כ רשאי להוסיף ולפמש"כ הנה כן דעת תוס' דרק למעלה משיעור יש קפידא דשפיר הי' יכול משרע"ה להוסיף עליו עד ס' אבל לדעת רבינו דהא דאין מעכב היינו דאין נפסל בכך אבל איסור יש להוסיף ולגרוע א"כ גם על מה שנאמר למשה ה' אמות אסור לו להוסיף ולגרוע א"כ איך הוסיף שלמה עד כ' אמות ואם הותר לשלמה להוסיף עד כ' דלא נאמר לאסור להוסיף למה יהא עתה אסור להוסיף על של שלמה ושל בית שני דדרשו שישים אמה נאמר ג"כ שמותר להוסיף כמו שהי' מותר לשלמה להוסיף על של משה והי' נראה לישב עפמש"כ הרא"ם לישב קו' הרמב"ן כי אין כונת הכתוב וכן תעשו על השיעור ממש אלא על דוגמת תכונת הבנין הרוחב בערך האורך וגובה לפי ערך ארכו ורחבו אבל לענין גדלו אין קפידא ולכן כשם שמזבח שעשה משה הי' ה' על ה' כמו כן עשו לדורות מרובע עשרים על עשרים (ובפ"א הבאתי כדברים אלו בשם הברבנאל) והקשה ע"ז א"כ למה לא עשה הגובה של מזבח כתכונת מזבח שעשה משה ג' אמות גובה לערך ה' בארכו ורחבו ולפי שיעור הזה המזבח שהי' כ' על כ' יגיע לגובהו י"ב והרי לא עשה רק גובה י' אמות:
והנה בספר אוה"ח תי' לדברי הרא"ם כי נחלקו בגמ' ר"י וריוס"י דר"י סובר כל המזבחות כולן עשר אמות גובה של כל אחד מהם וג' אמות שכ' בתורה מקום המערכה בלבד ולהאי מ"ד לא יקשה קו' הרא"ם להיות דבגובה לא נעשה שינוי כלל משל מטה ל"ש להקשות אמאי לא עשו שינוי בגובה ג"כ דמה דאפשר להם לעשות כשל משה עדיף ולפי"ז י"ל לדעת רבינו שכתב בדין שאחר זה כר"י דמזבחות כולן גבהן י' אמות וג' אמות מקום המערכה שפיר י"ל כתי' של הרא"ם דלא נאמר וכן תעשו רק על דוגמת תכונת הבית אבל לענין אורך ורוחב אין קפידא ולכן שפיר הוסיף שלמה עד ס' כי גם משה הי' יכול להוסיף רק שיהא לפי ערך רוחב וארכו של וזה ולא יקשה דגובה דלא נעשה בי"ב כיון דשל משה הי' י' לא עשו שינוי בגובה אלא דעדיין קשה עכ"פ מה יענה רבינו לדעת ר' יודא דסובר ג' אמות דברים ככתבן וא"כ הוסיפו בגובה עד י' למה לא הוסיפו עד י"ב כפי החשבון האורך ורוחב כקו' הרא"ם ולכן נראה דהנכון בזה כמש"כ לעיל דכל השינוים שעשה שלמה הכל נאמר למשה ורמוזה בתורה ונתגלה לשלמה ע"ה מה שהי' צריך להתגלת לו בבנין הבית בימיו כפי חכמה העליונה וכן נתגלה בימי עזרא מה שלא נתגלה לשלמה דהיינו שיעור מזבח ס' ולעתיד יתגלה בנבואת יחזקאל כאשר צריך להיות לעתיד והכל נרמז בציוו למשה באמרו ועשו לי מקדש דקאי גם על העתיד ונרמז בתורה איך יהא צריך לעשות הבנין לעתיד אנחנו לא נדע עד שיערה רוח ממרום עלינו ויאיר עינינו ללמוד מתורת משה והנה ככל החזיון הזה אשר זכיתי בו ובארתי לעיל בפ"א ראיתי כעת כי כונתי לדעת עיר וקדיש בס' אוה"ח אשר כתב קרוב לדברינו ולהיות כי מדבריו נלמוד לכל מה שנתקשה בזה הח"ס שהבאתי לעיל אעתיק דבריו הקדושים וז"ל אלא שנשאר לנו לדעת שאר הפרטים שבמשכן הי' לעיכובא ובבית עולמים לא הי' מעכבין ואדרבא כ' רבינו בפ"א מבהב"ח שאין בונין אלא באבנים או בלבנים והנה הבינותי בכל מש"כ הרמב"ם במשפטי בית עולמים ואספה כי בג' כלים כ' שצריך שיהא כמות כלים של משה והם השולחן והמנורה ומזבח הזהב וכן מפורש בפ' שתי הלחם אבל שאר הכלים וצורת הבית אין לקחת שיעור לדורות ממעשה משה במדבר ועוד ראינו שעשה שלמה כרובים שניים ומשונים הרבה מכרובים שעשה משה והנה בהשכלה מועטת בענין אין שום קשיא כלל כי יש לדעת כי כל הבנין הבית והכלים לא עשאם שלמה מדעתו אלא עפ"י נביא הכל בכתב ד' עלי השכיל ואמרו באגדת שמואל ר"י בשם ר"ש בית המקדש מסרה הקב"ה בעמידה למשה ומשה מסרה ליהושע בעמידה ויהושע מסרה לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לדוד ודוד לשלמה ואומר הכל בכתב מלמד שנתנה לידרש מיד ד' מלמד שנתנה במסורה (עיין ירושלמי סנהדרין פ"ק שדרשו ויתאו דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם ודרש ר' בון בנין ביהמ"ק נתאווה לדרוש מקום בנין ביהמ"ק ועיין ירושלמי פ"ק דמגילה מגילה שמסר שמואל לדוד נתנה לידרוש מ"ט הכל בכתב מיד ד' זו המסורת תוה"ק עלי השכיל מכאן שנתנה לדרוש) עלי השכיל מלמד שנתנה ברוה"ק ע"כ הראת לדעת כי כל מה שעשה שלמה הי' הלמ"מ והכל כתוב בספר גלוי לדורשו ברוה"ק וכן תמצא שכ' רש"י בדה"י והכל דרש שמואל מן התורה ברוה"ק כמו ששננו הר הבית הי' ה' מאות על ה' מאות ודרש אורך החצר מאה באמה ורוחב חמישים בחמישים והי' חמש מאות על ה' מאות עכ"ל ומן הסתם כל המעשים נרמזים בתורה ליודעים ברוה"ק בזה ע"פ מעשה האמורה במשכן מדבר אבל דברים שנאמרה בתורה במשפט מקדש עולמים לא תהי' להם סתירה מפסוק וכן תעשו כיון שיש לו מקום לעמוד בו בשאר הפרטים שלא באה עליהם ההלכה עכ"ל ואודה ד' שהנחני בדרך אמת:
והנה כתב עוד באוה"ח דרך רמז בתורה לכרובים שעשה שלמה דלכן נכתב בקרא ב"פ ועשה כרוב אחד וכו' נרמז ג"כ בקרא שניים כרובים וכו' משני קצות הכפורת וכן זה שגנז שלמה מזבח שעשה משה ועשה אחר דיש להבין למה עקרה התורה סדר מצות מזבח הזהב ממקום שהי' ראוי לצוות עלי' כי תמצא שהתחיל בארון שהוא לפני ולפנים ואח"כ הכפורת השולחן והמנורה ואחריהן המשכן ומזבח החיצון ואח"כ כ' הציוה על המזבח הזהב ורמז בזה שדינו משתנה מכל כלי המשכן שאף שהי' המזבח הזהב ראוי להיות במקדש בכל זה יהא נגנז וכמו כן בשאר שינוים שעשה שלמה נרמזים בקרא:
והנה מה שנשמע ממה שנכתב פ' מזבח שלא במקומו לרמז שיהא נגנז הנה כיון בזה למה שאמרו בגמ' זבחים דף ס' מזבח קטורת שנעקר ממקומו מקטירין קטורת דל"ב מזבח במקומו וראיתי בקרבן חגיגה שכתב בזה רמז נאה יען שמזבח נעקר ממקומו הראוי לה כפי סדר הכתוב לכן נשמע דמקטירין קטורת במקומו דל"ב מזבח וזה"כ שאמרו מזבח שנעקר ממקומו בתורה ללמד שאם נעקר ממקומו במקדש מקטירין קטורת במקומו כעת הגיע לידי ספר קרן אורה ראיתי שהקשה דהא מהא דאמרינן מידת ארכו ורחבו וקומתו אין מעכבין ואמר ר' מני ובלבד שלא יפחות משל משה ומפרש דהיינו אמה הנה מזה דארכו ורחבו אין מעכבין לא למעלה ולא למטה רק בכדי שלא יוסיף על ס' ולא יפחות מאמה אבל בגבהו נראה דלמעלה אין לו שיעור אפי' יותר מי' אמות אבל למטה יש שיעור דהאי של משה ג"כ הי' גובה י' לריוס"י דקיימ"ל כוותי' והקשה מתוס' חולין ר"פ כה"ד שכ' דעל מידת גבהו אין להוסיף והא כאן אמרינן שמידת גבהו אין מעכב וכתב לתרץ דנהי דאין מעכב מ"מ לכתחלה צריך שלא יהא יותר משיעור עשרה האמורה בתורה (וזהו כתי' האחד שכתבנו לעיל) וכ' עוד לתרץ דתוס' מפרשין הא דאורך וגבהו אין מעכב היינו אם פיחת אבל יותר ס' באורך ורוחב ויותר מי' בגבהו מעכב דלא אשכחן שום סמך להרבות בשיעור יותר אבל פחות אשכחן במזבח שעשה משה שלא הי' מקום המערכת אלא אמה ובגובה נמי אין מעכב אם פיחת דלא קחשוב אלא מקום המערכת שנאמר בו וקומה ג' אמות וכן מבואר בדברי רבינו דהא דקאמר ובלבד שלא יפחות משל משה קאי אגובה ולא יעשנו פחות מגובה ג' במקום המערכה קאמר עכ"ד ולדעתי זה תמוה דהא רבינו כתב אין להוסיף ואין לגרוע ממנו וא"כ איך כתב דדעת רבינו דאין לפחות מגובה ג' אמקום המערכה דהא לדעת רבינו גם במדת ארכו ורחבו אין לגרוע: