אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק א · הלכה יח

הלכה יז

א') אין עושין כ"ש אלא מן המתכות. והנה בפ"ח יור"ד סי' פ"ד הקשה דכאן פסק כמאן דדריש כללי ופרטי דלמ"ד דדריש ריבויי ומיעוטי אפי' של עץ כשר ובפ"ז מה' שבועות פסק כר"ע דדריש ריבוי ומיעוטי ומבואר שם דלהאי מ"ד דרשינן כה"ת כולה בריבוי ומיעוטי ונראה דהנה בהך דמנחות עושה תחילה כלל ופרט מה זהב מתכות ודבר חשוב אף כל מתכות ודבר חשוב לאפוקי של ברזל ומרבה כסף ואח"כ עושה כלל ופרט מה זהב מתכות אף כל מתכות אף של ברזל ומאן דדריש ריבוי ומיעוט רק ממעט הפחות יותר דהיינו של חרס ומרבה של עץ ולפי"ז י"ל לכן פסק רבינו בהא דדרשינן כללי ופרטי כיון דפסק כמ"ד מה הפרט מתכות אף כל מתכות ולא דריש מה פרט מתכות ודבר חשוב אף כל מתכות ודבר חשוב משום דכהא"ג באמת לית לי' כלל ופרט למעט רק דבר הדומה ממש בכל צד אבל כלל ופרט בדבר השוה בצד אחד שיהא של מתכות בהא שפיר יש לפסוק דדרשינן כללי ופרטי משום דאף ריבוי ומיעוטי נוכל לדרוש דאין ממעט רק מה שאין של מתכות ומרבה כל מילי דמתכות אף דבר שאין חשוב ורק שם בשבועות דאי נדרש כלל ופרטי ממעט כל מילי ואין מרבה רק הדומה ממש שם פסק רבינו דדרשינן ריבוי ומיעוטי אף אכתי קשה ל"ל כלל ופרט הא מוכח מדרשא דמכילתא לא תעשון אלקי כסף לפי שמצינו בכל כלי מקדש דכשר בשל כסף א"כ מוכח דכסף שרי וה"ה של מתכות דלאו דוקא של זהב ול"ל כלל ופרט אך הדבר ניחא דע"כ כונת המכילתא כסף דוקא דהרי חצוצרת פסול בשל מתכות כמש"כ רבינו בפ"ג מכהמ"ק וא"כ איך קאמר כל כלי מקדש וע"כ רק אשל כסף קאי דכשר בכל כלי מקדש א"כ צריך כלל ופרט להכשיר שאר מתכות:
והנה לכאורה יש להקשות אמאי לא נילף דשל עץ כשר מאביב של משה וכדאיתא בסוכה פ"ה ולא נדרש כלל ופרט אלא די"ל דלמ"ד עיקר שירה בפה אין לילף מאביב של משה ורבינו הא פסק בפ"ג מכהמ"ק דעיקר שירה בפה וגם דאמרינן שם דאין דנין אפשר משא"א ורבינו פסק בפי"ג מאי"ב דאין גר עד שימול ויטבול כרבי בכריתות דף ט' דלמ"ד דנין אפשר משא"א ס"ל דטבל ולא מל ה"ז גר כדאיתא ביבמות דף מ"ו (ועיין מנחות דף פ"ב) ובמה שכתבתי יש ליישב מה דהקשה בטה"ק במנחות שם דרב יוסף קאמר סמי דידך מקמי דידי דר"י בר"י מכשיר של עץ ויקשה אמאי סמי דילמא באמת מכלל ופרט ידעינן מתכות והא דריבר"י מכשיר בשל עץ היינו מאביב דמשה כדקאמר רב יוסף גופי' בסוכה ולפמש"כ ניחא דא"כ כלל ופרט ל"ל דלכסף דכשר נוכל למילף מדהזהירה התורה בכרובים אלקי כסף לא תעשה כמכילתא הנ"ל ע"כ גם לרבנן כלל ופרט אתי לענין שאר מתכות וריבר"י מכשיר אף בשל עץ אבל אי כלל ופרט רק למתכות ודבר חשוב יקשה ל"ל הא ידעינן מכרובים והנה בכ"מ הקשה מ"ט פסק דלא כר"י בר"י דמכשיר כ"ש של עץ ואי דרבי פליג הא איתא שם ברייתא אחריתא דלרבי דוקא של כסף ובהא לית הלכתא כרבי ונראה לי דטעמו של רבינו דפסק כרבי דיליף לי' מהא דיומא דף ל"ז דריש גורל גורל ריבה כל דבר כשר לגורלות ופריך בגמ' פשיטא ומשני הו"א דומיא דציץ ולפי"ז י"ל דבשלמא אי כ"ש של מתכות א"כ הו"א זה ג"כ רק ממתכות כשר צריך קרא לרבויי דבכל מילי אבל אי כ"ש ג"כ של עץ כשר א"כ יקשה מה צריך קרא לרבויי דלא עדיף מכ"ש ונראה שמוכח כן מהא דיומא דף ל"ט אמר רבא האי קלפי עץ היתה ופריך בגמ' ולקדשה ומשני כ"ש אין עושין של עץ א"כ מוכח דלית הלכתא כר"י בר"י:

ב') והנה בהא דיליף במנחות דתורה חסה על ממונן של ישראל מוהשקית את בעירם קשה לי איך מוכח משם הא שם טעמא אחרינא איכא דאיכא צער בעלי חיים ע"כ נעשה נס גם לצורך בהמה והנה במג"א סי' קס"ז הביא דברי הס"ח דאף דלאכילה בהמה קודמת לשתי' אדם קודם מהא שאמרה רבקה שתה וגם גמליך אשקה וביד אפרים בשו"ע שם השיג אמאי לא הביא מקרא דוהשקית את העדה ואת בעירם להנ"ל ניחא דמשם אין מוכח דלא משום צבע"ח אמרה תורה להשקות את בעירם אלא מצד ממון ישראל דתורה גילתה דחסה על ממונן לכן נעשה הנס (דמשום הבהמה לא הי' נעשה נס עיין אוה"ח הקדוש פ' חוקת) וא"כ בוודאי הם קודמין לבהמתן אולם יש לומר דאפ"ה יש להוכיח דבשתי' אדם קודם דהא יש לתמוה באמת מנ"ל לגמ' דמשום דתורה חסה דילמא משום צבע"ח כנ"ל אך הדבר ניחא דהנה בוודאי גם אם לא אמרה תורה והשקית את בעירם הי' משקין את בעירם ממה שהי' נשאר מים אחר ששתו ישראל דהכי ישתו שלא ישארו טיפה וכיון שאדם קודם לשתי' ישתו הם ואח"כ ישקו בעירם ומה הי' צריך תורה לאמר להם שישקו את בעירם אלא ש"מ דתורה חסה על ממונן והבטיחן השם ית' שמיד יהא מים רבים כל כך עד שבהמתן ישתו עמהם וזה מצד דתורה חסה על ממונן של ישראל ויעשה נס גם לצורך ממונם ועשו"ת כ"ס סי' ל"ב:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה