אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק א · הלכה ו

הלכה ה

א') וכיור וכנו וכו' ומקומו בין האולם ולמזבח משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש. והוא מגמ' זבחים דף ס' וקשה לי טובא דשם מבואר דזה אליבא דמ"ד מזבח בצפון קאי ודרש צפונה פנוי מכלים ע"כ נותן לדרום אבל רבינו הא פסק בפ"ה מה' אלו דמזבח עומד בדרום ומיעוטא בצפון א"כ יכול ליתן בין אולם למזבח ומתקיים ונתת אותו בין אוה"מ למזבח היינו ממש לא משוך קימעא ואף דקרא כתיב מזבח העולה שם פתח אוה"מ היינו שלא יהא מפסיק בין היכל למזבח כיון שאפשר לקיים שניהם ליתן בין אולם למזבח ואף אם יסבור קדושת אולם והיכל חדא יכול ליתן אחר כניסת פתח האולם כדמוכח בשמעתין:
וראיתי בלח"מ פ"ח מתומ"ס שהרגיש בזה ונדחק מאוד ולדעתי יש ליישב דהנה תוס' הקשו למ"ד מזבח בדרום אם כן כיור בין אולם למזבח אי הוה שלא רחוץ ידים ואסורה ליכנס ותי' דאתיא כר"מ בריש כלים דנכנסין בין האולם שלא רחוץ ידים ולפי"ז למ"ד אסור ליכנס ע"כ צריך להיות משוך מן המזבח וא"כ לכך סובר רבינו ג"כ דמשוך מן המזבח לדרום דהנה על דברי התוס' יש להקשות לכאורה דפריך שם מאי קסבר קדושת אולם והיכל חדא א"כ יתנהו ואחר כניסת פתח אולם ופירש"י כיון דחדא הוא מתקיים הקרא דבין אוה"מ ובין המזבח אם הוא בין כותל אולם לכותל המזבח והנה זה דקדושת אולם והיכל חדא איתא בכמה דוכתין כמש"כ תוס' ולכאורה תליא זה בפלוגתא דר"מ ור"י בכלים אי אמרינן דאסור ליכנס שלא רחוץ ידים גם בין אולם ולמזבח אז י"ל דמחשב חדא קדושה אבל אי אמרינן דבין אולם שרי ובהיכל אסור א"כ ע"כ דלאו חדא קדושה הוא וא"כ כיון דאמרת דחדא הוא א"כ אסור שלא רחוץ ידים ואי אפשר ליתנהו לשם הכיור אך י"ל זהו רק שייך אי נאמר דהני מעלות דאורייתא כמו שנראה שדעת רבינו כך הוא בפ"ז מה' אלו ובפ"א מבמ"ק כמש"כ הכ"מ אז י"ל דתליא הא בהא אבל תוס' י"ל דסברי דמעלות רק דרבנן הן כדעת ראב"ד בפ"א מבאמ"ק ורמב"ן בס' המצות וא"כ סובר כיון דקרא כתיב דניתן בין אולם ולמזבח א"כ מסתבר דלא עשו בזה מעלה ורק יען דסובר דבצפון קאי וע"כ נתנו הכיור לצד דרום כלפי חוץ ושוב חכמים עשו מעלה בין אולם ולמזבח ומעתה אומר בין למ"ד דרק להיכל אסור ליכנס וקדושת היכל ואולם לאו חדא הוא דאין להעמיד בין האולם ולמזבח כיון דקרוב להיכל אין ראוי' שיהא עיקר רחיצתו במקום כזה ושיהא מצותו ליכנס שלא רחוץ ידים דוקא בין היכל לאולם זה וודאי לא מסתבר כיון שבפנים מה"ת אסור אבל אי הני מעלות רק דרבנן ואמרינן דקדושת היכל ואולם לאו חדא קדושה הוא לא גזר בין אולם להיכל בנכנס שלא רחוץ ידים אז שפיר מצינן להעמיד לכתחילה הכיור בין אולם למזבח וא"כ י"ל דכיון דסתם משנה דמידות דכיור הי' משוך לצד דרום אף דסתם משנה דמס' מידות סובר דרובא מזבח בדרום קאי וכמש"כ הלח"מ סובר רבינו דאתיא אף כמ"ד דרק בהיכל אסור ליכנס כמש"כ רבינו בפ"ח מה' אלו רק כיון דסובר דהני מעלות דאורייתא א"כ י"ל מדרבנן אין להעמיד לכתחילה הכיור בין אולם למזבח שנצטרך לכתחילה ליכנס לשם שלא רחוץ ידים כיון שקרוב להיכל ואפשר שמהא"ט אף מה"ת הוא וקבלה הי' בידם כך וכמש"כ הלח"מ ומטעמא דכתיבנא דהני דרשאי ליכנס מה"ת שלא רחוץ בין אולם להיכל כיון שע"כ בהיכל מה"ת אסור לא מסתבר דנאמר דמה"ת המצוה לכתחילה להעמיד הכיור כ"כ קרוב להיכל ובזה מדויק לשון רבינו שכתוב משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש ויש להבין לאיזה צורך כתב רבינו הסימנים שהוא לצד הנכנס ולפמש"כ נכון דהנה המהרי"ט כתב הביאו בספר דרך הקודש דלמ"ד שהמזבח בצפון הי' כשהי' הכהנים רוצים לקדש ידיהם ורגליהם היו הולכים מצד הדרום לקדש והיינו דרמז רבינו שהוא שמאל הנכנס והכונה לומר דהרוצה ליכנס לקודש הי' הולך דרך שמאל לדרום ולא הי' צריך ליכנס שלא רחוץ ידים ורגלים בין האולם ולמזבח א"כ נשמע דטעמו של רבינו דלכך הי' משוך לדרום שלא יצטרך ליכנס בין אולם ולמזבח לקדש ידיו:

ב') והנה סבור הייתי לתת טעם אחר לדברי רבינו דצריך שיהא דוקא משוך לדרום כיון שבבית שני הי' י"ב דדין לכיור כמש"כ רבינו בפ"ג ולפי"ז הי' צריך אמה לכל אדם דתרי גברא בתרי ופלגא לא סגי כדאיתא מנחות דף צ"ח א"כ איך הי' אפשר להעמיד שם הכיור וראיתי שוב בתויו"ט בפ"ג דיומא הקשה באמת כך והוא כ' רק ט' אמות הי' עיגול הכיור ועכ"פ גם אי ט' הכיור אין יכול לעמוד כיון שלא הי' המקום פנוי די"ב מעלות הי' בין אולם למזבח שרחבן מ"ט אמות כמש"כ הרע"ב בפ"ג דמידות ובתיו"ט כ' דהי' דדי הכיור עומדין למעלה כנגד המעלות וזהו דוחק דא"כ עמדו על המעלות ועוד א"כ הי' צריכין הדדין להיות ארוכין הרבה וגם בלא"ה עדיין קשה מה שהקש' בתויו"ט עכ"פ איך הי' המקו' להבור ולכך אומר דמזה למד רבינו דלכ"ע הי' הכיור משוך לדרום כסתם משנה דמידות:
אלא דקשה לזה דהא רבינו סובר בפ"ד דשלחה במעלות האולם ג"פ רק חצי אמה וגם הא דתנן במידות דבעינן רובד ג' אמות לא הביא וכמו שהקשו שם ועל כן דהי' לרבינו גי' אחרת דגם בפירוש הרא"ש למס' מידות הביא גי' אחרת וכמו שיבואר להלן בפרק ד' אם כן לפי"ז לא הי' רוחב אלו המעלות רק שש אמות ואם כן הי' רוחב שש עשרה אמות פנוי להעמדת הכיור ואין לנו הכרח לומר דהי' משוך לדרום:
אמנם נראה ליישב דברי רבינו עפ"י דברים שהקדמנו דהנה יש לדקדק בדברי ריוה"ג קתני משוך קימעא כלפי הדרום ובמשנה דמידות קתני משוך כלפי הדרום והנה ההבדל מבואר דבדברי ריוה"ג דקתני משוך קימעא כלפי הדרום ע"כ דסובר דבצפון הי' עומד אבל במשנה דמידות דלא קתני קימעא כלפי הדרום משום דכולי בדרום קאי ובהכי ניחא מה דקשה לכאורה דמשנה חדא במידות דמזבח בדרום קיימי מוקי כראב"י כדאיתא ביומא ומשנה חדא דרובא בדרום וכפירש"י ורבינו בהך דיומא והך משנה דכיור סובר כולו בצפון וזה תימא ועוד א"כ אתיא הך משנה דכיור במידות כריוה"ג או כר' יוסי במשנתינו דכולו בצפון או כר"ש דלעיל דף נ"ג א"כ למה בחרו ביומא לומר דתנא דפליג אתמיד ראב"י יען דמשנה דמידות דשער מזרח נמוך כראב"י דמזבח בדרום קאי אמאי לא קאמר דמשנה דכיור במידות ע"כ כחד מהני תנאי אתיא דמזבח בצפון והוא תנא דמשנה דתמיד וכבר הקשה כעין זה בספר עבודה תמה וכן לפירש"י בפירוש השני ולפמש"כ להלן בפ"ה גם רבינו סובר כן דהקושיא בגמ' שם דע"כ הך דתמיד ר"י דכיון דמשנה דמידות לאו ר"י דהוא סובר באמצע הוה קאי ומס' מידות מוכח דרובא בדרום אמאי לא קאמר דלא כריוה"ג דסובר בצפון ולא כהני דסברי כך וממילא הם תנאי דמשנה דתמיד דבצפון קיימא וזה הוה ניחא יותר דהרי ע"כ חדא משנה דתמיד אתיא כריוה"ג או כר' יוסי וכדקאמר כאן דהך דקתני במשנה דתמיד ז' אמות כלפי צפון כריוה"ג ואינך אתיא אך לזה י"ל דניחא דשם ראב"א קאמר כך וכאן אייריא ג"כ ראב"א דתמיד אתיא כר"ח דבאמצע קאי ותוס' שם הקשו באמת כך ולפי פי' השני (וכן דעת רבינו) א"ש לשיטתו וא"כ מכאן ראי' לפירושו של רש"י ורבינו אלא דאידך דאדרבא ראב"א קושיא קשיא ולכך נראה דמשנה דמידות בהך דכיור כיון דלא קתני משוך קימעא מצי אתיא אף אי כולו בדרום או רובא בדרום דהנה הכיור י"ב אמות עיגולו כמש"כ לעיל וא"כ נהי דידעינן דמעמיד דוקא בין אולם ולמזבח לא כנגד פתח היכל או אולם (ומלשון רבינו דנקט בין האולם משמע דפשיטא לי' דקדושת אולם והיכל חדא) אכתי היינו אומרים דעכ"פ יהא נמשך עיגולו כנגד הפתח של אולם קמ"ל דמשוך כלפי הדרום אבל ריוה"ג נקט משוך קימעא זה א"א לפרש שלא יהא כנגד פתח אולם אי כולו בדרום קאי אע"כ בצפון קאי (או ריוה"ג קאי אדרשה דקרא דאייריא מכיור קטן בב' דדין א"כ בכיור קטן א"א לפרש כמש"כ רבינו) אבל רבינו דאייריא מכיור דבית שני כדאיתא בפ"ב מה' אלו לכך משנה דמידות אייריא בכיור גדול שישנו י"ב דדים שפיר יש לפרש שיהא משוך לדרום לא לצד פתח אולם ואפשר בא לרמז דהנה מקרא לא נדע רק שלא יהא כנגד פתח היכל ורק אי קדושת אולם והיכל חדא אז מסתבר לומר דגם שלא כנגד פתח אולם וא"כ הו"א נהי דאמרינן בין אולם להיכל אבל עכ"פ כיון דכיור עיגולו י"ב א"כ נמצא דרשאי להיות גם בין פתח אולם ע"ז אמר רבינו משוך כלפי הדרום שלא יהא ממנו לפני פתח האולם ולפי"ז אין הכוונה משוך כלפי חוץ שלא יהא עומד כלל בין אולם ומזבח דא"כ הול"ל משוך לחוץ וכמש"כ רבינו בהלכה הקודמת לענין מזבח משוך לחוץ בין מנורה ושולחן אלא הכונה שיהא משוך לחוץ לצד דרום לא לצד פתח האולם אחר זמן ראיתי כי קרוב לזה כ' בס' ח"נ במס' מידות:

ג') והנה ראיתי לראב"ד ספ"ק דתמיד אהא דתנן התם הגיע קידש ידיו ורגליו הקשה למ"ד בזבחים דהכיור הי' עומד בין האולם ולמזבח הא תניא בתוספתא דכלים אסור ליכנס שלא רחוץ ידיו ורגליו ותי' דוקא מי שא"צ אבל היכא דא"א בע"א מותר דמעלה דרבנן בעלמא הוא ועוד י"ל דדוקא בלא טבל אסור ליכנס קודם שקידש ידיו ורגליו אבל מי שהי' טבול כגון זה התורם את המזבח יכול בטוב ליכנס כיון שלא הטיל מים אחר הטבילה דמה שזה הי' מקדש ידיו ורגליו איני משום טהרה כ"א בעבור עבודה עוד יש לומר דאין צריך שיהא רחוץ ידים ורגלים מן הכיור אלא אף משאר כלי שאיני כיור סגי לענין ליכנס בין האולם ולמזבח ברחיצה בעלמא סגי דאין צריך קידוש ידים מן הכיור רק לעבודה ומטיל מים:
והנה איתא התם ואין אדם נכנס עמו ולא נר בידו ואיתא בפסקי תוס' דהיינו טעמא משום שאסור ליכנס בין האולם ומזבח בלא רחוץ ידים וא"כ לכאורה מוכח מכאן דאסור ליכנס רק מה שצריך לעבודה משום דא"א בע"א כתי' קמא של הראב"ד אך בראב"ד עצמו כתב לפרש הא דאין אדם נכנס עצמו באופן אחר דהנה בתוס' צרפת הקשו הא בזבחים דף כ"ג איתא אמר ר' יוסי כיצד קידש מניח ב' ידיו זעג"ז וכן רגליו זעג"ז ופריך אמרו לו הפלגתה א"א לעשות כן ומשני רב יוסף חבירו מסייעו וקשה מכאן דקתני אין אדם נכנס עמו ולתרץ זה כ' הראב"ד דהא דקתני לא הי' אדם נכנס עמו ולא נר בידו איני ר"ל שלא הי' יכול ליכנס דהא וודאי פשיטא שאדם אחר הי' נכנס עמו אלא הא קמ"ל שלא הי' זוכין בתרה"ד יותר מכהן אחד מפני שאין צריך לכהן אחר כלל שיעסוק עמו והכי קתני אין אדם נכנס עמו כלומר אין צריך לשום כהן להיות נכנס עמו לתרה"ד מפני שאין שם עבודה שלא הי' יכול הוא לבדו לעשות אותו כמו בקטורת שהי' אומר לחבירו זכה עמי במחתה (ואף לר"י שצריך אחר לסייעו מסייע אין בו ממש) לכן הא דקתני ולא נר בידו היינו שאין צריך נר שרואה לאור המערכה אבל בוודאי אם הי' צריך אומר לחבירו זכה עמי:

ד') והנה במש"כ לעיל יש להביא ראי' לפירושו של רבינו לקמן בפ"ג גבי מזבח שהכונה משוך כולו לחוץ לא כפירש"י שיהא מעט משוך לחוץ דא"כ בכיור נמי מאי פריך אי בדרום קאי ליקום בין דופן אולם ולמזבח ולמה צריך שיהא משוך הא כיון דנשאר רק ה' אמות אי אולם והיכל חדא לכן קאמר משוך לדרום דהיינו דעכ"פ אין כולו בין אולם למזבח וא"כ שפיר קתני משוך כלפי הדרום וצע"ג ולכאורה י"ל דעתה קאי דכיור רק לב' בני אדם א"כ ל"ש זה ודו"ק אך אכתי קשה מגוף הדרשא דשם פתח אוה"מ יקשה מנ"ל דצריך שלא יהא מכיור שם כלל דילמא רק שלא יהא כולו שם אבל מקצתן אין קפידא כמו במנורה דכתיב אל השולחן יאירו שבעת הנרות ואפ"ה לתוס' רק קפידא שלא יהא המזבח מפסיק לגמרי וצריך שיהא משוך לחוץ מעט כך נמי רק צריך משוך לדרום קימעא אבל מעט רשאי להיות בין פתח אוה"מ למזבח וע"כ כדעת רבינו דבעינן משוך במזבח כולו לחוץ כאשר פרשתי ועכ"פ גם לרבינו דסובר במזבח שיהא משוך לגבי חוץ הכונה לגמרי מבין שולחן והמנורה לחוץ והוה כהך דקתני בין המזבח והאולם כדאיתא בכה"ג ביומא דף ס"ד מבין האולם ולמזבח א"כ כאן דלא קתני לחוץ א"צ להיות משוך לחוץ לגמרי אלא שלא יהא כלפי פתח האולם ודו"ק:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה