מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק א · הלכה ה
א') ושלשתן נקראים היכל וכו'. כ' ראבי' בפ' תפלת השחר בירושלמי היכל נקרא דמשם כלכלה יוצאת לעולם בתפלה של כה"ג ביוהכ"פ הביאו בתוי"ט פ"ד דמידות ועל עזרה מפרש בירושלמי שמשם עזרה באה לעולם שנאמר ישלח עזרך מקודש ובארבנאל בפירושו על מלכים כ' שנקרא היכל על שם היכל האדם שיש בו מנורה ושולחן וכדכתיב היכל המלך:
והנה ביחזקאל כתיב לאמר אתה בן אדם הגד את בית ישראל את תבנית הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תבנית ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו ומציאיו ומבואיו וכל צורותיו ואת כל חוקותיו וצורותיו כל תורותיו הודע להם וכתיב לעיניהם וישמרו את כל צורותיו ואת כל חוקותיו ועשו אותם:
ואיתא בילקוט בשעה שנגלה להקב"ה והראה ליחזקאל את צורת הבית ותכונתו א"ל יחזקאל מרי וכי עכשיו הם בונים שאמרת וישמרו את כל צורותיו ועשו אותם אמר לו לאו אעפ"י שאינם עושין עכשיו יהא קוראים בצורת הבית ואני מעלה עליהם כאלו בבנינו הם עסוקים שמואל אמר ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית וכי יש צורת הבית אלא אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים בו כאלו אתם בונים בו:
כבר האריכו ראשונים גדולי חקרי לב שמקדש הי' בו כלב מוציאיו ומביאיו רמזים גדולים אשר יעשה האדם וחי בהם נמשל הארון אל התורה וכרובים על יששכר וזבולון ולחם הפנים על החסד וצדקה המורה על שבעה חכמות משוחים בשמן התורה אמרו כברק נוגה לאדם השלם בל יכשל במי חכמות חיצוניותו וד' אמר את תבנית המשכן וכל כליו וכן תעשו לדורות תבנית וצורת המשכן כן יעשה לכל אחד בביתו וגם לדורות בית יהא מקדש מעט תורה ועבודה וגמ"ח אוחזים בידו ע"כ נאמר הגד לבית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ואם יכלמו מכל אשר עשו צורת הבית והנביא שאל וכי עכשיו הם בונים א"ל הקב"ה יהא קוראים בצורת הבית תכונת מה שנרמז בו רצוף אהבה ולא לבד בית החיצון מכסף וזהב ואם ילמדו ויתבוננו בצורת הבית יכלמו מעונותיהם עיין ילקוט אליעזר מהגאון מפאקש זצ"ל ערך חורבן:
ולי נראה עפ"י מה שאמרו בזוה"ק ציורא דמשכנא וציורא דבר נש כולה חד ומבואר באגרת הרמב"ם כי כל קומת המשכן והארון וקדשי קדשים וההיכל והשולחן והמנורה והמזבחות וכל כלי המשכן כקטון כגדול ישנו בעצמות אדם בכל פרטי אבריו וגידיו וצריך לקדש ולטהר מלא קומתו מראשו ועד רגליו דוגמת המשכן וכל כליו עד שהוא עצמו יהי' בבחינת משכנו ית' וזה"כ הגד להם בית ישראל את הבית כי תגיד ותבאר לכל ישראל שהם הם הבית הקודש היכל ד' המה אשר בתוכו ד' ועל ידי זה יכלמו מעונותיהם כי יבושו שהקב"ה רואה מעשיהם ופן יגרמו על ידי מעשיהם שיעזוב את הבית בית ישראל מלשכון בתוכם ויסלק דירתו למעלה והחכם מהרי"א כ' לפרש פסוקים הנ"ל וז"ל מפני שבזמנו של יחזקאל היו תועים בני ישראל בעבודת השמש והירח וכמו שאמר מאותם שהי' אחוריהם אל היכל ד' ופניהם משתחוים לשמש לכן צוה לנביא שיגיד להם כל מה שראה בנבואתו מבנין הבית כדי שיתבודדו ויתבוננו בענין הבית וימדדו את תבניתו ולפי שהדברים ההם יש להם רמיזת עליונים בדברים אלקים כמו שבארנו בבנין שלמה לכן בהתבוננם בענין הבית ומדותיו יתבאר להם טעותם בעבדם את המשרתים יכירו וידעו כי לד' המלוכה והוא המושל והמשגיח שהם הדברים אשר יורו עליו ענינו הבית ומידותיו ובזה יכלמו מעונותיהם בראותם כי לא מעבר לים הוא אבל בביתם ימצאו מה שלומדים אם יתבוננו בו ואמר שמות רבים צורת הבית ותכונתו ומוציאיו ומובאיו לפי שהדברים הם מושגים אצלינו באחד בארבע פנים אם בחוש ואם במושכל הראשון ואם במופת ואם בקבלה ואמר צורת הבית על הנוראות בחוש ותכונתו על ההכונה הנרשמת בנפש שהוא התחלה שממנה תבוא ידיעת המושכלת הראשונות ואמר מוציאיו על המופתים הנעשים ומבאיו על המקובלת הבאות לאדם מן האבות בדרך קבלה וכי' ולכן אמר הגד להם ולא אמר הראה להם כי איני דבר התלוי בראיית העין כי אם בהבנת הנרמז והמתכוין בבנין זה:
והנה הרמ"א בספרו תורת העולה כתב בענין זה הנה ההיכל נחלק לג' חלקים כמש"כ הרמב"ם בפ"א מבהב"ח דהיינו קודש וקדק"ד ואולם להורות כי אלו השכלים הם נבדלים על ג' חלקים יש מהן עילה ואיני עלול כלל ויש שהוא עילה לעלול ויש שהוא עלול ואיני עילה העילה ואיני עלול הוא השי"ת ויתרומם לכן בא נגדו קדק"ד כי הוא מקודש בקדושים והי' ארכו כ' אמה כי הוא עשרים במנין שהוא גימטריא כתר כי לו לבד כתב המלכות ודע כי אם נרד לענינו הקבלה הרמז יותר באות כאשר בא הרמז במלת כתר שהוא כתר העליון שבו תלוי הכל החלק השני הם השכלים הנבדלים שהם עלולים מהשי"ת והם עילה לאשר תחתיהם ונגד זה בא בנין הקודש שהוא לפני קדק"ד והי' ארכו מ' אמה נגד מ' יום שעלה משה להר והי' לו מהלכים בין העומדים האלה החלק השלישי בשכלים נבדלים שהמה עלולים ואין עילתם לאשר תחתיו בשכל הפועל שאין שכל נבדל למטה ממנו כמו שאמרו רבינו ז"ל שאמרה שבת לפני הקב"ה לכל יום נתת בן זוג וכו' שלזה נתכוון כמו שכ' בעל עקרים מאמר ב' פרק י' ואם תדקדק עלי באמרי שכליים נבדלים שהמה עלולים מאחר שאין ענין זה רק בשכל הפעול האחרון כי יכיל ואפשר להיות יותר מאחד ונגד זה בא החלק השלישי במקדש שהוא האולם ולהיות כי השכל הפועל אחרון פועל בתחתונים ונותן הצורות בחומריות בעלי הגוף ע"כ נקרא החלק שבא נגדו אולם שהוא מקום גופניי אבל שני החלקים הראשונים לא נותן לו שם גופני רק קראנו להם קודש וקדק"ד להורות כי אין במחיצתם רק קדושה שאין לדבר גופני גדר שמה על כן לא קראו בשם גופני והוא רמז נפלא עכ"ד בפ"ב והנה אחר זה כתב ע"ז בפרק החמישי וז"ל אחר שנרמז עולם השכלי בדרך שבארנו במידת ההיכל ואפשר שעל זה בא הרמז מה שנאמר ד' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ בא מיד אחר זה שער העזרה שבא ההוראה על עולם הגלגלים לרמז שעל ידי מלאכיו מנהיג השם ית' עולמו לכן בא מדת העזרה חוץ להיכל עכ"ל:
והנה כבר כתבתי לעיל בה' א' אות כ"א מזה בארוכה והבאתי דברי הרשב"א בחולין שכ' וז"ל כי המאמר הזה בעצמו אמרוהו במעשה המשכן שהי' רמז וציור לדברים רוחניים כדכתיב וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר:
אולם תמוה לי טובא ע"ז מהא דאיתא בספרי פ' האזינו שימו לבבכם לכל הדברים האלה דכתיב אתה בן אדם הגד את בית ישראל וכו' קו"ח ומה תבנית הבית שהוא נראה לעינים צריך אדם שיהא מכוונים להבין דברי תורה על אחת כמה וכמה ולהנ"ל מאי קו"ח איכא דהא בקרא דיחזקאל לא קמזהר גם כן רק אדברים רוחניים שבו שהם גם כן דברי תורה ואם כן איך תלי תניא בדלא תניא וצע"ג:
ב') והנה בריש עירובין איתא מבוי שהוא גבוה מכ' אמה ימעט רי"ו מכשיר עד מ' ועד נ' אמה אר"ח הא מתניתא אטעיתי' לרב דתניא מבוי שהוא גבוה מכ' אמה יותר מפתחו של היכל ימעט הוא סבר מדרבנן יליף מפתחו של היכל ר' יודא יליף מפתחו של אולם ולא היא רי"ו מפתחו דמלכין גמר ולכאורה תמוה לפסוק הלכה לשער כל אחד כפי ערך פתחי דמלכין (הגם כי אמרו כל ישראל בני מלכים הם נראה דוחק דנאמר דמהא"ט יהא נקרא אצלם פתח לערך פתחי דבתי מלכים) ונראה דהנה לעיל אמר רב דשניהם מקרא אחד דרשו ושחטו פתח אוה"מ דרבנן סברי קדושת היכל לחוד וקדושת אולם לחוד וכי כתיב פתח אוה"מ אהיכל כתיב ור"י סובר היכל ואולם קדושה אחת היא וכי כתיב פתח אוה"מ אתרווייהו הוא דכתיב ונראה לפרש פלוגתתם דהנה בירושלמי פרק אין עומדין איתא לעולם יכנס אדם לפנים משתי דלתות מאי טעמא אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום ובגמ' דברכות דף ח' יליף לה מקרא דלשמור מזוזת פתחי וכ' הב"ח בסי' צ' דהנפ"מ בין הילפותת דאי מקרא יש לפרש שלא ישב אצל הפתח שהוא הפתוח לרה"ר ומקרא דלשקוד על דלתותי נשמע אפי' אינו פתוח לרה"ר וכ' ע"ז הב"ח די"ל דירושלמי מילתא אחריתא קאמר ולא אתא כלל ללמד על שיעור שני פתחים דכבר למדנוהו מקרא לשמור מזוזות פתחי אלא אתי ללמד דכל בית הכנסת צריך שיעשו עזרה לפני בית הכנסת כדי שיכנס אדם לפנים משני דלתות דוגמת האולם שהי' לפני ההיכל דלא כבתי תפלות של עע"ז דאינן נכנסין אלא לפנים מדלת אחד ונראה דהטעם הוא להורות דאעפ"י דבמדות מלך מי שמבקש איזה שאלה מן המלך איני נכנס לפני המלך לטרקלין שלו אלא עומד בחצר ושואל ע"י עבדו של המלך שיכנס לטרקלין לפני המלך אבל במדת מלך המלכים הקב"ה אסור לשאול ע"י אמצעי לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ומשום עיקר זה צריך האדם ליכנס לפנים מב' דלתות כלומר אעפ"י שבאתי לעזרה שלפני הטרקלין של ממה"מ הקב"ה אין אני מבקש ע"י אמצעי שיכנס לטרקלין ולשאול שאלתי ע"י אחד ממשרתיו אלא אני נכנס לבית הכנסת עצמו לטרקלין של מה"מ ומבקש מלפניו ית' ובמדרש פ' כי תבא אמרו הוי מתכוין ליכנס דלת לפנים מדלת ולמה כך שהקב"ה מונה פסיעתך ונותנין לך שכר נראה דר"ל שמונה פסיעות שאתה פוסע כדי להורות על עיקר זה להתפלל לפניו ית' ולשאול ממנו בעצמו ולא ע"י שליח שיהא אמצעי בינו לבין הקב"ה ועל כן נותנין לך שכר על קיום וחוזק אמונה זו בלב כל ישראל שעי"כ נכנסין דלת לפנים מדלת עכ"ד מעתה י"ל דהנה סברת הב"ח דבעינן דלת לפנים מדלת זה ניחא לפי סברת חכמים דאולם והיכל שני קדושת ופתח אוה"מ אפתח היכל הוא דכתיב אבל אי פתח ואולם קדושה אחת הוא ופתח האולם היינו פתח אוה"מ א"כ לא נשמע דבעינן כניסה דלת לפנים מדלת מהך דאולם והיכל:
ואמנם לפי מסקנא דגם לרי"ו קדושת היכל לחוד וקדושת אולם לחוד א"כ גם לרי"ו שפיר נשמע דבעינן כניסה לפנים מכניסה וטעמא דרי"ו דמכשיר עד מ' ונ' אמות לא יליף מפתחו של אולם באמת דהא כיון דהוה שתי קדושת פתח האולם לא מיקרי פתח אוה"מ רק הא דמכשיר עד מ' ונ' אמות משום דיליף מפתחו של מלכין מה דרכו בפתחי של מלכין שיש שם כניסה לפנים מכניסה כמש"כ הב"ח אבל אם דרך השואל ליכנס לפנים משתי דלתות א"כ גם פתח האולם מיקרי כיון שהאולם הוא הכניסה הראשונה כמו בפתחו של מלכין (והביהמ"ק הוא נבנה דוגמת פתחי של מלכין בו"ד ע"ד שכתב רבינו פ"ח מה' אלו דלכן צריכין להדליק נירות בהיכל מפני שכן דרכן בבתי מלכים) ולכן נהי דפתחו של אולם מ' אמה מיקרי פתח וכך אף בגבוה נ' אמה מיקרי פתח כיון דאולם נבנה דוגמת פלטין של מלכין ופתחי פלטין של מלכין אפי' נ' אמה ממילא נשמע דלא רק עד מ' אמה נקרא פתח כדוגמת האולם אלא אף עד נ' המה כדוגמת פתחי של מלכין ג"כ נקרא פתח וא"ש כמין חומר סוג' דעירובין עכ"פ נתבאר דענין אולם לפני ההיכל הוא ע"ד דוגמת פלטין של מלכין וכמש"כ הב"ח: