אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ט · הלכה יג

הלכה יב

א') כל כהן שעבד ע"ז וכו' לא ישמש במקדש רק אם עשה תשובה שנאמר לא יגישו לכהן. והנה הא דלא מוקי דקרא זה איירי קודם תשובה משום דקודם תשובה א"צ קרא דהרי קרא כתיב ערל לב וערל בשר וכל בן נכר שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים כדדרשינן בזבחים דף כ"ב והנה יש לחקור מחלל שבת שדינו כעו"ז כדאיתא בחולין דף ה' אי ג"כ פסול לעבודה והנה קודם תשובה פשיטא דפסול דהרי נלמד מקרא דבן נכר דגם זה נתנכרו מעשיו אלא אי עבד תשובה יש לחקור אי ראוי לעבודה:
והנה כן במומר לכל התורה חוץ מע"ז ושבת ג"כ קודם תשובה נלמד מהאי קרא דבן נכר שפיר דפסול לעבודה אבל בעבד תשובה אני מסתפק אי מהני:
ואולם יש להסתפק עוד במומר לעבירה אחת שבתורה אי אפי' קודם תשובה פסול לעבודה וראיתי בגבורת ארי' בתענית שרצה לומר דבן נכר שנתנכרו מעשיו במשמע אפי' מומר לעבירה אחת ג"כ פסול לעבודה ורוצה לילף מפירש"י דערל היינו מחמת מילה באנוס איירי דאי במבעט במילה היינו בן נכר יעו"ש ולי נראה בעבירה אחת לא מיפסל לעבודה והוא מדאיתא זבחים דף כ"ט המקריב אותו דס"ד אי הקריב ועשה פיגול יפסול כהן להקרבה ת"ל אותו זבח נפסל ולא כהן א"כ חזינן דבעבירה אחת אפי' באו"ד ג"כ לא מיפסל להקרבה אבל מומר לכהת"ר שפיר יש לומר דמיפסל קודם שעשה תשובה ועיין פסחים דף כ"ח ברש"י שם ש"כ דבן נכר לאו היינו מומר להתורה כולה א"כ הרי מוכח מרש"י דאף שאין מומר לכהת"ר מקרי בן נכר א"כ פסול לעבודה ג"כ אמנם י"ל דרש"י דפי' כן משום דהי' קשה לי' קו' התוס' אטו מצה קדושה יש בו ולכן סובר רש"י אי הוא מומר לכהת"ר ואוכל חמץ א"כ אינו בקום אכול מצה ואף דפשיטא דאם רצה אוכל מצה דאין קדושה בו אבל הוא רק כנכרי שאוכל מצה ול"ה בקום אכול מצה ונפ"מ דפסול לעשיית מצה כמו נכרי אבל איירי ממומר שאין מומר לכהת"ר ואין אוכל חמץ א"כ הוא בקום אכול מצה וכשר הוא לעשיית מצה לחובת הלילה וזה נכון:
אם כן לפי"ז י"ל כוונת רש"י כך שבאמת הוא מומר לרוב עבירות כמומר לכהת"ר כמש"כ התב"ש סי' ב' אבל לא עבר על כל התורה ממש ואין אוכל חמץ רק מצה או כוונת רש"י שעובד ע"ז או מחלל שבת וסובר כמש"כ ח"ס א"ע בח"ו סי' כ"ב דמומר לחלל שבת וע"ז מומר לכהת"ר אבל אין חשוד על כל התורה והכונה אם רכינא שבול זה הוא שומר התורה ל"ה חשוד על מה שמשמר וכמש"כ במ"ח חיו"ד סי' מ"ה וא"כ שפיר קרינן בי' כל דאין אוכל חמץ הוא בקום אכול מצה כאמור:
אבל זה יודה רש"י דאם מומר לעבירה אחת אין מיקרי בן נכר לענין אכילת פסחים וה"ה לענין הקרבה כדמוכח ביבמות דף ע"ה בן נכר היינו המרת דת אין אוכל בפסח אבל אוכל במעשר ומומר לד"א לא מיקרי המרת דת ולענין שנסתפקתי אי מחלל שבת או מומר לכל התורה ג"כ תשובה ל"מ נראה דתשובה מהני שהרי כתב רבינו דאם עבד ע"ז בשחיטה כשר לעבודה אם עשה תשובה רק בעבד בשירות פסול לשירות במקדש א"כ ה"ה מחלל שבת דל"ש דנפסל ע"י שירות וכן מומר לכה"ת אי עשה תשובה כשר לעבודה וכן יש להוכיח ממש"כ תוס' מנחות דף ק"ט בשם רש"י בבמה דנוב וגבעון אף שעבד ע"ז מהני תשובה רק במקדש לא יעבוד א"כ עיקר הטעם דנפסל אין משום דעבד ע"ז אלא משום שירות לע"ז א"כ מחלל שבת או מומר לכה"ת כשר לעבודה אף במקדש:
הן אמת קשה לרש"י דממשנה דקתני לא יעבוד במקדש אין הוכחה דכשר בבמה דכן קתני מי שעבד בב"ח לא יעבוד במקדש ובזה מסתבר שפיר דבבמה כשר דגם ב"ח במה הי' אבל בסיפא בשימש לע"ז לא קתני באמת לשון לא יעבוד במקדש וצ"ע:
וע"ד פילפול יש להביא ראי' למש"כ מומר לעבירה אחת לא נפסל אם אין מומר לכהת"ר דאי נפסל לעבודה יקשה הא כ' ראשונים בכהן ל"א הסברא דשלוחי דשמיא נינהו א"כ איך מקבלין קרבן ממי שעבר שאר עבירות כמש"כ רבינו פ"ג ממעה"ק ומשמע ה"ה מכהן הא איהו ל"מ עבוד ושלוחי דשמיא ל"א בכהן אע"כ דראוי לעבודה זולת מומר ע"ז ולחלל שבת ומזה באמת אין מקבלין:
אולם י"ל אף שאין מומר לכה"ת ג"כ פסול לעבודה דהרי במנחות דף י"ח מי שאין מודה בט"ו עבודות פסול לעבודה א"כ אף שישמור כל התורה אם אין מאמין בעבודה כבר פסול והבן:
ועיין בשו"ת מהרי"ט או"ח סי' ח' שהעלה לחלק בין קבלו באלוה אז אין לו תשובה או בעבד לתיאבון מהני תשובה נראה דהיינו שיתכפר לו ע"י תשובה אבל לענין עבודה נראה דאף בעבד לתאבון ל"מ תשובה להכשירו לעבודה:

ב') אי מודה בו וקבלה באלוה ה"ז פסול לעולם. הנה בפ"ג מתשובה כ' רבינו מי שהמיר בעבור טובה אבל אין מודה בה רק קיבלה מפני הנאה מהני תשובה:
וקשה לי מהא דאיתא במדרש על קרא לא יהי' לך אלקים אחרים על פני שהיינו שמאחרים את הטובה לבוא והוא פלא מה רצה המדרש בזה אבל בא ללמדינו דאף אם לא מקבל באלוה שמצפה להושע על ידו אלא שבאמת אין מודה בה אלא שעושה כן מפני טובה שמגיע לו מיד ג"כ אסור משום שצריך להאמין שאין מצמיח טובה עי"ז כי אדרבא סופו שתאבד הטובה ממנו וצריך להאמין שהע"ז מאחר הטובה לבוא שיתקרב טובה לאדם ע"י עבודתו וכן קשה ממה שכ' בפירש"י פ' יתרו ובפ' עקב פסוק ועבדתם אלקים אחרים שהם אחרים לעובדיהן צועק אליו ואינו עונהו נמצא נעשה לו כנכרי והוא מת"כ משמע ג"כ דבאו לדרוש כן שאף אם אין מאמין בו אלא שמקבל טובה אסור דהא נעשה כנכרי אל האדם צועק ואין עונהו ואיך יצפה לקבל טובה ע"י עבודתו:
והנה במה שדרשו במדרש אלהים אחרים שמאחר הטובה מלבוא משמע שרצה לפרש הקרא בדרך דרש מלשון אחר בצירי ללשון אחר בפתח שמתאחר הדבר וכיוצא בזה איתא במדרש על פסוק והנה איל אחר נאחז בסבך הנה נקרא בפתח ובמדרש דרשו איל אחר שמרמז על איל אחר דהיינו אחר בצירי (והבאתי דברי המדרש בפ"ב מה' ביהב"ח) וראיתי בכלי יקר שם שכ' לפרש וז"ל מלת אחר משמעותן כאלו הי' כאן שני אלים ירצה להבדיל ביניהם ואמר שזה איל אחר מן הראשון כי אעפ"י שלפי זה הי' לינקד צירי תחת ה"ח מ"מ יש לפרשו כאלו הוא נקוד צירי כי נקודת החת בפתח אינו מתישב כל כך מדכתיב מלת אחר בין איל ובין נאחז:

אבל השוחט לע"ז וכו'. וקשה ממש"כ רבינו בפ"ב מה' שחיטה אם שחט בגומא פסול לעולם עד שבדקו אחריו א"כ כהן שעבד ע"ז אפי' שלא במקדש לא ישחוט וא"כ איך כ' דאם שחט בע"ז ממש כשר לעבודה הא אפי' בחולין פסול לעולם ובכן נראה דכוונתו בעשה תשובה דבדקו אחריו ונמצא שעשה תשובה מעולה וכאן הא איירי בלא עשה תשובה והיינו שכתב עד שיבדקו אחריו דאי עשה תשובה מהני רק בסתמא הוא דלא ישחט לעולמית אך קשה לפי"ז מהא דאיתא במגילה דף כ"ה מי שאמר שאין עובר בצבועים לא יעבור ומבואר בדברי רבינו פי' מתפלה דרק באותו תפלה לא יעבור ואח"כ יעבור והא אמרת דבסתמא לא יעבור עולמית אך כבר הקשה כן בטו"א ותי' משום דיש כנגד חזקת גברא על חזקתו חזקת בהמה בחזקת איסור עומד לכן חיישינן שמא מין הוא ושחיטת מין פסולה:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה