מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ט · הלכה ט
א') סידר מערכה פורקה. והנה בכ"מ הקשה הא בגמ' דחי לה ומסיק סידר שני גזרי עצים חייב אבל במערכה כשר בזר כיון דכשרה בלילה ותי' דקו' הגמ' הי' רק אמאי חייב כיון דכשרה בלילה אבל הא ל"ק לי' למה פסולה דאף דכשרה בלילה פסול בזר והנה באמת כן העלו בתוי"ש כדבריו אך קשה לי דבפ"ז ממעה"ק כ' רבינו שריפת קדשים כשרה בלילה ובזר וכ"מ לא מצא מקומו ול"נ שיצא לו מכאן דמי איכא מידי שכשרה בלילה ופסול בזר וא"כ כיון דש"ק בלילה ה"ה דכשר בזר וא"כ יקשה אי נאמר דרבינו ס"ל דרק חיוב ליכא אבל פסול איכא קשה מנ"ל זר כשר בשרק"ד והנה הי' נראה לתרץ דרבינו מפרש הסוגי' כך דפריך מאיברים ומשני סוף עבודה דיממא ותה"ד תחילת עבודה דיממא ועפירש"י ותוס' שנדחקו ול"נ לפרש דס"ד דפריך כיון דכשרה בלילה כשרה בזר נמי וע"ז מקשה מאיברים ותה"ד ומשני בוודאי מצינו כשרה בלילה ופסול בזר היכא שאין עיקר מצותו בלילה אלא הוא מצות יום שעבר אלא שנאנס ומקריב בלילה או בתה"ד דתחילת עבודה דיממא רק שיכול להקדים מבלילה (וכ"כ רבינו פ"ב מתומ"ס מצותו משיעלה העמוד השחר) אבל היכא דעיקר מצותו בלילה כמו סידור מערכה (כעין מש"כ תוס' ד"ה איכא) כשר בזר מעתה עיקר קו' ר"ז יען דסובר דמערכה עיקר מצותו בלילה כמש"כ תוס' וכן מוכח בדף כ"ד פריך אלא מעתה סידור מערכה ליחייב ומאי קושיא הא כשרה בלילה אין זר חייב עלי' אע"כ דכל הקו' הי' יען שר' זירא סובר שמצוה בלילה אבל הוא סובר דכשר בלילה אבל לא שמצותו בלילה וכיון שכן שפיר פסולה בזר ולכן פריך דליחייב עלה ג"כ ורבינו בפ"ב מתומ"ס כ' סידור מערכה בבוקר שנאמר בבוקר על ח"מ שנקט קרא דגזרי עצים א"כ ע"כ סובר דהוה עיקר מצותו ביום כמו בגזרי עצים א"כ נהי דכשר גם בלילה כיון שעיקר מצותו ביום פסול בזר אלא דלכאורה אכתי יקשה ממש"כ רבינו דשרק"ד כשרה בלילה ובזר מנ"ל כיון שאין עיקר מצותו בלילה מנ"ל דכשר בזר והנה י"ל כך דלל"ב דפריך כ"ז ארי"ו מטעם דאין עבודה תמה ולא פריך מטעם שהוא עבודת לילה היינו משום דסובר דהוה עבודת יום שכל מצותו ביום ואין כשר בלילה וא"כ הא דחזר רי"ו ממערכה היינו מפני הקו' דאין עבוד"ת לכן קאמר דדוקא בבגז"ע אבל לעולם עבודת יום הוה לכן שפיר כתב רבינו סידור מערכה בזר פסול אבל חיוב מיתה ליכא משום דל"ה עבוד"ת אבל לעולם מה דכשר בלילה כשר בזר ובמש"כ יש ליישב מה שהקשה בשי"צ למה לל"ב לא קשיא דבעינן עב"ת משום די"ל דלל"ק עדיפא לי' להקשות דאי כשר בלילה ע"כ אפי' פסול ליכא בזר (דלא כמש"כ בתו"ש) ולל"ב פריך מכח עב"ת אחיוב מיתה דוקא וא"כ שפיר כ' רבינו דשק"ד בלילה וכשר בזר כדפריך וכי יש עבודה שכשר בלילה ופסול בזר דה"ק ע"כ דאפי' פסול ליכא דהא לכן הוה עדיפא לי' להקשות מדכשר בלילה כשר בזר כנ"ל:
אולם יש לקיים דברי הכ"מ דאף דכשר בלילה אפ"ה פסול איכא בזר רק חיוב מיתה ליכא והא דיקשה מנ"ל בשרפק"ד שכשר בזר כתבתי במקומו שיצא לו כן מדברי ירושלמי פ"ה דיומא דאיתא שם להדיא שכשר בזר אבל לעולם מהא דכשר בלילה אין ראי' שכשר בזר וכן יש להוכיח מהך דירושלמי שכ' קו"ח איברים כשר בלילה ופסול בזר זו שכשר בזר אינו דין שכשר בלילה ולא קאמר פשוט אין לך פסול בלילה וכשר בזר וכיון שכשר בזר כשר בלילה ומדלא קאמר הכי וצריכא לעשות קו"ח מוכח דלאו בהא תליא די"ל דכשר בלילה ופסול בזר וה"ה איפכא כשר בזר ופסול בלילה וא"ש:
ב') סידור המערכה כשרה בזר ובכ"מ תמה הא מאתקפתא דר"ז וכי יש לך עבודה שכשירה בלילה ופסולה בזר משמע דסידור מערכה כשרה בזר וכתב די"ל דלא פריך אלא משום דמחייב לי' מיתה אבל פסולא איכא ואמנם אי מהא לא איירי דהא לל"ב דרי"ו דפריך וכי יש לך עבודה שיש אחרי' עבודה ופסולה בזר וזהו וודאי לא הי' הקושיא רק על חיוב מיתה דלענין פסולה מיפסל אפי' אינו עב"ת ומילקי נמי לקי כמבואר בדברי רבינו אבל מהא דכשרה בלילה לא פריך לה כלל וכן מוכח מדברי רבינו דכ' לעיל דעל ניסוך המים והיין ח"מ והא כשרה בלילה כדאיתא בריש תענית ועל ני"י נמי עכ"פ בבאין בפ"ע כשר בלילה וגם נסכי יין נדבה כשר בלילה ואפי' נסכן בלילה כשר וא"כ יקשה כאתקפתא דר"ז ורי"ו יש לך עבודה דכשרה בלילה וזר חייב עלי' אלא וודאי דס"ל כל"ב דר"ז ולית לן האי כללא דכל שכשרה בלילה כשרה בזר וכבר עמד ע"ז בגבורת ארי' תענית דף ב' וכ' דלל"ק דר"ז צריך לחלק בין נסכים הבאים בפ"ע דלא מחייב זר עלי' אלא אנסכים שבאים עם הזבח אבל מנסה"מ קשה וכ' להכריח מזה דלא גרסינן כלל הא דנהמ"י כשרה בלילה ואמנם רבינו גרס לה ופסק כן בפ"י מתומ"ס ע"כ לומר דבאמת פליגי בהא דלל"ק דר"ז לא ילפינן נה"מ מנהיי' ורבינו פסק כל"ב א"כ ניחא נמי הך דסידור המערכה דפסולה דפסק כל"ב דר"ז:
אולם לכאורה ז"א דהא מבואר בירושלמי פ"ד דסוכה דרי"ו ס"ל דנה"מ כשר בלילה וא"כ קשיא לאתקפתא דר"ז דפריך לרי"ו וכי יש עבודה שכשרה בלילה ע"כ לומר דס"ל גם בנה"מ לחלק בין אם באה עם הזבח דאם הביאן עם הזבח ולא נסכן ביום פסולה בלילה שלאחרי' ויליף לגמרי מנהי' דג"כ יש חילוק בין באה עם הזבח לבאה בפ"ע אבל בדברי רבינו דלא מחלק בין באה בפ"ע לבאה עם הזבח דסתם וכ' סתם אין הזר חייב מיתה אלא על נה"י והמים משמע אפי' בבאה בפ"ע א"כ קשה אך א"ש די"ל דרבינו ס"ל כיון דעכ"פ עיקר מצותן דנסכים להביאן ביום בין נה"י בין נה"מ לכן חייב זר עלי' ולכן לל"ב דר"ז ניחא לי' דאף דכשרה בלילה חייב עלי' דהכי עיקר מצותן לעשות המערכה בבוקר ולכן שפיר ס"ל דסידור מערכה פסולה בזר אף דכשרה בלילה ודו"ק: