אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ג · הלכה יט

הלכה יח

א') נכנס דרך גגות. והנה במשל"מ האריך דעכ"פ אם שהה אח"ז חייב כרת ועמד לחקור בביאה ריקנית שנכנס בדרך משופש שפטור על הכניסה אי חייב על השהי' והעלה דפטור דרק בטומאה כיון דאפי' אם נכנס טהור ונטמא בפנים חייב לכן גם שהה חייב אבל בביאה ריקנית דאין חייב אביאה פטור גם אשהי' והביא ראיות לדבריו וקשה עליו דביומא דף נ"ג פריך ותיפוק לי' משום ביאה ריקנית ולא משני בנכנס דרך משופש אע"כ דחייב אשהי' ומה שהביא ראי' מכלתה עבודתו עומד ומתפלל אינו ראי' כיון דנכנס ברשות לצורך עבודה לכן הותרה אצלו השהי' ג"כ דלא ניתנה תורה למה"ש כדאיתא כהא"ג ביומא דף ס"ט גבי בגדי כהונה וכן הא דהביא ראי' בנכנס בקטורת שלימה וחסירה דא"ח על השהי' היינו ג"כ מהא"ט כיון דהביאה ל"ה ביאה ריקנית ונכנס ברשות משום השלימה פטור על השהי' אבל בנכנס דרך משופש לא נכנס ברשות אלא דלא מחייב דל"ה דרך ביאה לכן אשהי' שפיר חייב:
ומה שהקשה מתוס' מנחות דלא תי' דחייב אשהי' י"ל דשם דכ' ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת אל פני הכפורת לכן הקשו דכל דלא מיקרי ביאה מה חילוק יש בין בית לפרוכת לאל פני הכפורת וע"כ דדרך משופש דרך ביאה הוה רק משום דכ' אל פני הכפורת נתמעט דרך משופש:
והנה בס' דרך הקודש העלה דכמו דנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו ל"ש ביאה כן נכנס לבית המקדש בשאר טומאות ג"כ ל"ש ביאה וקשה לי א"כ לדברי הראב"ד דהקשה לקמן בפ"ד ט"י ששימש איך משכחת והקשה במשל"מ הא משכחת בנכנס דרך גגות כמש"כ תוס' זבחים דף ל"א ואמנם אי נאמר כדרך הקודש יקשה אכתי משכחת בנכנס דרך אחוריו למקדש ולהר הבית וליכא כרת:
אך לכאורה גם לתוס' יקשה א"כ דמשכחת בדרך אחוריו הא דאמרינן במצורע בע"פ עשה דוחה הא אפשר בדרך אחוריו דגם בהר הבית כתיב ביאה דאל יבוא אל המחנה כמש"כ רבינו לעיל והא לאו ביאה הוה אך י"ל עכ"פ עשה יש ואדרבא בזה יש לישב קו' תוס' זבחים דף ל"ג דהא הוה עשה ול"ת ולפמש"כ א"ש דל"ת ליכא דמשכחת בנכנס דרך אחוריו אבל עשה דוישלחו מן המחנה שייך אף בדרך אחוריו ולכן נקטו דעשה דכרת דוחה עשה:

ב') הבא דרך גגין א"ע וכו' ובמהרמ"ש פ' תצא הקשה מכאן אהא דאיתא בפסחים דף ס"ח א"ל אכתי לא אעיילתי' אפיקתי' להנ"ל קשה הא צריך קרא ללמד שאם היה במחנה שכינה ואירע לו טומאה שהחיוב לצאת ממחנה שכינה ואז כשיצא לא יבוא אל תוך המחנה דרך ביאה ואמנם תמהני למה לא הביאו רבינו ולא אישתמיט בש"ס לומר כן דאם רוצה לצאת ממחנה שכינה למחנה לוי' צריך לצאת ממחנה שכינה למחנה לוי' שלא כדרך ביאה ועוד הא בספ"ק דמידות איתא דמסיבה ומחילה היתה תחת ביהמ"ק והי' לו לצאת לחוץ למקום שלא הי' מחנה לוי' א"כ זה גופי' קמ"ל דלא יבוא למחנה לוי' אלא יצא תחת המחילה שאין בו איסור כלל ותי' דהא קרא מיירי ביוצאים למלחמה שהי' שם ארון מחנה שכינה ומקום לויים מחנה לוי' ואז ל"ש שיהא שם מחילות ושפיר פריך וכ"ז אי לא בא קרא הזה אלא לשעת מלחמה אבל בספרי פלגינהו דת"ק דר"ש אמר דמקרא הזה לל"ת נאמר ור"ש אמר דיצא חוץ למחנה היינו חוץ למחנה לוי' ולא יבוא אל תוך המחנה היינו מחנה שכינה משמע דבזה פליגי ת"ק סובר דמקרא לדורות נאמר על קדושת עולמים ור"ש סובר כדמסיק בשמעתין דפסחים ועפי"ז ניחא דרבינו פ"ג מה' אלו פסק כס"ד דפסחים ובכ"מ הקשה דהא בגמ' דחי זה להנ"ל א"ש דרבינו סובר כספרי וקאי הקרא על בית המקדש ועל הר הבית וזה כונת ת"ק דר"ש ופסק כוותי':

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה