מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ג · הלכה יא
א') הנוגע במקדש מבחוץ פטור שנאמר לא תבוא. וקשה לי טובא דזה ניחא למ"ד דדריש לא יגע דנוגע בקודש לקי דהיינו ר"ל א"כ הו"א אף במקדש כן דחייב בנגיעה לכך אמרינן דכתיב אל תבוא אבל בנגיעה פטור וכן אי ביאה במקצת שמה ביאה דרשינן אנגיעה פטור אבל אביאה במקצת חייב דדמי לנגיעה שהוא במקצת כדאמרינן זבחים דף ל"ג אבל למ"ד ל"ש ביאה ואנגיעה דקודש פטור כמש"כ רבינו בפי"ח מפה"מ א"כ ל"צ כלל למעט נגיעה דמקדש וא"כ פלא מאוד שכתבו רבינו דא"ל דהרי עכ"פ איסורא איכא בנגיעה דקודש כמש"כ הלח"מ פט"ז מסנהדרין דעדיין קשה דרבינו כתב נגע במקדש פטור ושפיר יקשה דהא פטור גם בקודש א"כ ל"ש למעט מקדש ועוד הא דכ' רבינו דאסור לטמא הקדשים לא מכי יגע יליף אלא ממש"כ ברפי"ח דאסור לגרום הפסד לקדשים דהוה כמטיל מום בקדשים:
ובזה נראה ליישב קו' מהרש"א על תוס' מכות ט"ו שתי' דלרי"ו מוקי קרא לתרומה ולא לנגיעת קודש דיליף טומאתו טומאתו והקשה דזה רק לאכילה ואכתי נוקי קרא דבכל קודש לא תגע לנגיעה דקודש ולהנ"ל י"ל דלא ניחא לאוקמא לנגיעה דקודש כיון דבמקדש פטור אנגיעה ה"ה אקודש דאיתקש למקדש ולכן מוקי אתרומה:
ולקו' התוס' דלא מוקי אקודש נראה לישב דקודש שנטמא מצותו בשריפה א"כ סובר רי"ו דלא מסתבר דחייבה תורה מלקות ויותר מסתבר לאוקים אתרומה דשריפת תרומה רק מחשש תקלה כמש"כ רש"י שבת דף כ"ה אבל מה"ת ליכא מצוה בשריפה:
ב') אם נגע מאחורי' פטור. נראה דהיינו כמו דאמרינן בפסחים היכל לתוכו עשוי דמחוץ לא נתקדשו וכן משמע בתוס' שבועות דף ט"ו דלא קידשו בתודה החומות רק מבפנים: