אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ד · הלכה י

הלכה ח

באומר לזונה הא לך דבר זה והבעלי לפלוני הישראלי הרי זה אתנן. וקשה לי מהא דב"מ דף ס"ד דאמר רבא שרי לאינש למימר לחברי' הא לך ד' זוזי ואוזפי לפלוני דל"ה ריבית ומ"ש דהכא הו' אתנן ונראה דריבית שאני דבעינן בא מיד לוה למלוה לכן ל"ה ריבית.
אך אי קשיא הא קשיא דבקידושין דף ח' האומר לאשה הא לך סלע והתקדשי לפלוני דמקודשת מדין ע"כ ואמר רבא עלה וכן לענין ממונא והנה רבינו בפ"א ממכירה כתב דתן לפלוני ושדי קנוי לך זכה מדין ערב ולא הביא הדין הא לך מנה ותהא שדך קנוי לפלוני הרי שלך לפניך דס"ל דלענין ממונא לא איתמר רק לענין קידושין דמקודשת בהא לך סלע והתקדשי לפלוני וא"כ למה לענין אתנן פסק דהו' אתנן.
אמנם הנה באמת הוקשו על רבינו דהשמיט הדין דהא לך מנה ותהא שדך קנוי לפלוני דקנוי לו מדין ע"כ דהא כיון דאמר רבא וכן לענין ממונא משמע דאכולהו קאי דגם בשדה קנוי לו מדין ע"כ.
ונראה ליישב דלכאורה יקשה למה תהא מקודשת מדין ע"כ דבשלמא בע"כ מהני כשאמר הא לך סלע ויצא עבדך לחירות דהא בעבד כנעני מהני כשאמר אין לי עסק בך כדאיתא בגיטין דף מ' משום דא"צ קנין רק כשאדון מסלק עצמו ממילא קני העבד בנפשי' משא"כ בקידושין דמקנית עצמו לפלוני מנ"ל דקני פלוני מדין ע"כ אך לק"מ דהא הר"ן בנדרים כ"ט העלה דאין האשה מקנית עצמה לבעל אלא הוא נעשית כהפקר לגבי זה שמקדשה והוא זוכה בה מהפקר א"כ לא הוי ג"כ רק כסילוק רשות דע"י שמקבלת הכסף קידושין מסתלקת מנפשה וא"כ ה"ה אם אחר נתן לה שתשוה נפשה כהפקר יכולה הוא להתקדש מדין ע"כ מעתה התינח בקידושין אבל מכר אין לילף מע"כ שם ליכא סילוק רשות רק קנין גמור א"כ מנ"ל דקני מדין ע"כ דאי"ל דרבא שפיר יליף מכר מע"כ משום דס"ל דע"כ אינו מדין סילוק אלא מדין קנין ז"א דהרי רבא ס"ל במכילתין ס"ג דאף קבלת רבו גרמה לו וביאר בפנ"י שכונה דאדון ע"י שקיבל הכסף מפקירו ויוצא לחרות א"כ איך יליף רבא דוכן לענין ממונא דקני מדין ע"כ ונראה ליישב דהנה בב"ק ק"ב איתא במי שלקח שדה בשם ריש גילותא אין כופין לריש גילותא לכתוב שטר אחר על שמו ופריך בגמרא הא מיקני קני לימא דלא כבני מערבא דסברי מי הודיע לבעל חטין שיקנה לבעה"מ ומשני באודיענהו לסהדי ולמוכר דלעצמו קונה רק רוצה ליקח בשם ר"ג שלא יצא עליו עסוקין וכתבו הראשונים הא לרי"ו דפליג אבני מערבא משום דדעת המוכר לבעל המעות שפיר קני הלוקח כיון שהוא בעה"מ ובשמ"ק הקשה הא אף לרי"ו צריך לאוקמא באודיענהו לעדים דאל"כ מנ"ל באמת שהוא הקונה דילמא הקנה לריש גילותא מדין עבד כנעני אך הריא"ף השמיט הך דאודיענהו לסהדי וכתב בשמ"ק משום דבשלמא בקידושין כשנותן דינר שתהא מקודשת לפלוני דדוקא קאמר לפלוני דליכא למימר שיהא כונתו לעצמו שהוא בעל המעות כיון שקידשה בשכר אחר אבל במכר לאו בדוקא קאמר וכונתו בודאי לעצמו ורק לפנחיא מפחד אומר שדעתו לריש גילותא יעו"ש ולפי"ז יש לתמוה דמסיק רבא וכן במכר ולדברי הריא"ף הא לא שייך כן רק בקידושין דבמכר אמרינן דדעתו לבעל המעות א"כ לא קני מדין עבד כנעני דכונתו רק להקנות לבעל המעות.
אמנם באמת מובא בשמ"ק דאם באמת הי' בדעתו לבעל המעות לקנות עבור זה הוי קני מטעם זכין לאדם שלא בפניו ודעת המוכר למכור למי שבעל המעות דעתו לזכות וכן הוא בשמ"ק בשם הרמ"ה והביא בשם הר"י דאם הי' דעתו לקנות ממעותיו למשלח קנה בהודיע למוכר וא"ש דרבא קאמר וכן לענין ממונא אבל להלכה יש לומר דרבינו סובר כדעת הריא"ף דהשמיט הך דאודיענהו למוכר דס"ל דלרי"ו אין דעת המוכר להקנות רק לבעל המעות וא"כ ליתא לדרבא דס"ל דקני מדין עבד כנעני.

האומר לחבירו וכו' והה"ד באומר לזונה הא ליך דבר זה והבעלי לפלוני הישראלי הרי זה אתנן. וכתב הכ"מ דפשיטא ובמכ"ש אתיא מעבד שאינו חייב בכל המצות כמו הישראלי ותמה במל"מ וכתב ולא ידעתי כוונת מרן ז"ל דהא עבד זה חייב הוא בכל המצות וכי משום דנמכר פקע קדושתו וראיתי בשו"ת מ"ח ח"ג סי' כ"ד שכתב לתרץ על נכון דהנה מבואר בפי' המשניות שם בתמורה וז"ל ומה שאמר תלין שפחתך עם עבדי אינו מדבר בעבד כנעני שזה מותר אבל הוא עבד עברי שאין לו אשה ובנים אבל אם יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית ולפי שהוא באיסור הי' שכרה אתנן ור"מ אומר הותרה מכלל בשפחה והלכה כחכמים עכ"ל ולפי"ז אם יש גם אצל עבד זה בעילת שפחה הותר מכללו מיקרי דהא רבו יקנה אותה לשפחתו כה"ג גם רבנן מודים דלית בי' איסור אתנן דהותר מכלל שפחה זאת לעבד זה ולכן גם שמעכב עליו יען שהוא אינה שפחת רבו אבל כיון דיכול לקנותה שוב שייך דהותר אצלו איסור שפחה וא"כ שפיר כתב הכ"מ דאיכא קו"ח מעבד עברי דעכ"פ הותר מכללו ביש לו אשה ובנים דמותר בשפחה ואפ"ה הו' אתנן קו"ח בישראל דלא משכחת דהותר מכללו כש"כ דהו' אתנן.

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה