אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ג · הלכה יד

הלכה יג

המשתחוה לקמה חטי' מותרין למנחות שהרי נשתנו ונדמו לולדות וכו'. דברי רבינו תמוהים מאוד דהנה בגמרא בלישנא קמא בעי למפשט דמהני שינוי מדתניא כל איסורין למזבח ולדותיהן מותרין ור"א אוסר ופירש"י דס"ד דבבהמה מעוברת או שעבדה איירי וביש שינוי בנעבד פליגי הלכך ולדותיהן מותרין דמעיקרא עובר והשתא בהמה ודחי בגמ' ולאו איתמר עלה מחלוקת בשנרבע תחילה ופירש"י ופליגי בזוז"ג אבל עיברו תחילה ד"ה אסורין וה"נ כעיברו ולבסוף נרבעו דמי [והנה יש להבין אף לרבא דפליגי כעיברו תחילה ופליגי בעובר ירך אמו א"כ מאן דמתיר סובר עובר לאו ירך אמו הא לא"ה אין שינוי וכן מאן דאוסר יען דעובר ירך אמו ונרבע גם הוא עם אמו א"כ סובר דשינוי לא מהני דאל"כ הרי נשתנה מעיקרא עובר ועתה בהמה אך הדבר ניחא דאי פליגי בעובר ירך אמו א"כ סובר כמו דלא מהני שינוי בהאם כמש"כ התוס' לא מהני שינוי בולד ולמ"ד עובר לאו ירך אמו היינו לענין זה דסובר דמהני שינוי דנהי דנעבד עם האם כיון דלא הו' כאבר מאברי' מהני שינוי דמעיקרא עובר ועתה בהמה וכמש"כ לעיל בביצת טריפה] ופירש"י אע"ג דחזר ונשתנה כיון דבנרבעו אח"כ לכו"ע אסור ול"מ שינוי ודחי דהתם וכו' פירש"י דמעיקרא הי' בהמה ועתה בהמה אבל הכא מעיקרא חיטין והשתא קמחא והנה לפי הכלל דהלכה כלישנא בתרא א"כ לא מדמינן כלל לולדותה דמיון בהיפוך כמו בולד נעבד ל"מ שינוי כן כאן ל"מ שינוי וא"כ איך מדמי רבינו לולדות הרי אדרבא דנעבד ולדות אסורין וכן לל"ק דמדמי לולדי נעבד דלס"ד כשר למזבח הרי בגמרא אידחי דלכ"ע אסור ואף אם נרצה לומר כיון דללישנא ב' אידחי דאין ראי' מנרבע לבסוף דלא הו' שינוי א"כ ממילא קם הראי' מולדות קדשים ג"כ עדיין תמוה כיון דבאמת לדעת רבינו ולדות נעבד אסורין ולא מהני שינוי [ונהי דהא ל"ק מהא דלא מהני שינוי בולדות די"ל כמו דדחי בגמרא דשא דאחיזא באפה] ואין לומר דמדמי לולדות שאר פסולי מזבח זה אינו דהרי כבר מסקנת תוס' דמה"ת פשיטא ורק בעי מדרבנן יען דמשום ע"ז יש לאסור בנשתנה א"כאין ראי' מולדות שאר פסולין ותימא על הכ"מ שכתב על דברי רבינו דבגמ' בעיל מפשט מהא דולדותיהן מותרין ואע"ג דדחי דהו' כנרבעו לבסוף הא אסיקנא התם דשא דאחיזא באפה וכונתו וא"כ קיימא שפיר דנפשוט האיבעיא ותימא דהא רבינו סובר דולדות נעבד פסולין ואי כונתו דבאמת ליכא דמיון אלא דעכ"פ ל"ק מולדות אקמה ג"כ תימא הא רבינו מדמה לולדות וצ"ע.
ונראה ליישב דרבינו מפרש דלס"ד דסבור דפליגי בשינוי לא איירי כפירש"י בעוברה ושהי' סבור דהו' שינוי מעיקרא עובר ועתה בהמה אלא מפרש לס"ד הי' סבור דפליגי בין בעוברה תחילה בין אח"כ והיינו כיון דנעבד אין אסור אלא להדיוט א"נ כה"ג סובר דלא אמרינן זוז"ג כמוש"כ בתמורה אליבא דר"נ לר"א לגבוה לא אמרינן זוז"ג כן סובר רבינו אף לרבא טעמא דחכמים דלא אמרינן זוז"ג דלגבוה לא אמרינן זוז"ג אסור מה"ט דנשתנה דנהי דגורם הו' הרי נשתנה ורק במידי דאסור להדיוט דל"מ שינוי כדפירש"י בע"ז שייך לאסור משום זוז"ג וכן אי פליגי בעובר ירך אמו סובר ג"כ דזה רק שייך במידי דלהדיוט אסור אבל במידי דלגבוה לא אמרינן משום ירך אמו דעכ"פ נשתנה דמעיקרא עובר ואח"כ בהמה וע"ז דחי בגמרא דבעוברה תחילה לכ"ע אסור דעובר ירך אמו ושינוי לא מהני וכאן דמי לעוברה תחילה והיינו לל"ק אבל למאי דמסקינן בל"ב דכאן לא דמי לעוברה תחילה שוב שפיר יש לדמותו לנעבדה ואח"כ עוברה דפליגי בזוז"ג דלרבנן שרי מטעם דיש שינוי בנעבד [ואף אי בעלמא זוז"ג שרי לגבוה הו' לן לאסור לגבוה דמאוס כמש"כ הר"ן שהבאתי לעיל ורק מותר מטעם דנשתנה] ומעתה זה כונת רבינו דנשתנה ודמי לולדות הכוונה היכי דנעבדה ואח"כ עוברה דשרי מטעם דנשתנה עוד נראה דהנה בתמורה איתא ב' לשונות דפליגי בנרבע קודם שנתקדשה דלרבנן מותר יען דנשתנה דעתה הקדש מעיקרא חולין ולאידך מ"ד פליגי אפי' הקדיש ואח"כ ונרבעה ומעתה י"ל בודאי למ"ד דרק בהיתה חולין ואח"כ נעבדה והקדישה לרבנן מותר א"כ אין ראי' שינוי מהני בנעבדה די"ל יען דלחולין לא מאוס מהני שינוי [עי' כה"ג ריש פ' כל האיסורין חילוק בנתערבה שוהנ"ס בין חולין ואח"כ הקדישה ובין נתערבה בין קדשים דמאוס לגבוה עפירש"י היטב] וא"כ רק יש לדמותו לעוברה אח"כ אחר שנרבעה אבל למ"ד אף בנרבעה אחר שהקדישה אפ"ה בנתערבה אח"כ שרי זוז"ג אף דמאוס לגבוה מהני שינוי בנעבד וזוז"ג ל"ג משינוי שפיר יש לדמותו שינוי לולדות ומעתה א"ש רבינו דפסק כמ"ד דאפי' הקדישה ואח"כ נתעברה ונעבדה מותר א"כ שפיר מדמי לוולדות מה גם די"ל כיון דסובר דלכ"ע בנעבדה כשהוא חולין לא פליגי דלכ"ע שרי דמהני שינוי בנעבדה א"כ שפיר מדמי שינוי לולדות דחזינן אפי' שינוי השם מיקרי שינוי ודו"ק.

המשתחוה לקמה וכו' ונדמו לולדות. וכונה חוץ מולד נרבעת וכמש"כ רבינו לעיל הל' י"ב ויש לתמוה דבגמ' מדמי כן לולדות נרבע ודחי שאנו חיטין השתא קמחא וקשה לרבינו אדמדמי לולד נרבעת הו' לי' לדמויי לשאר איסורי מזבח דולדותיהן מותרין וכמו ולד אתנן וע"כ דגמרא סובר דיש לדמות לולד נרבעת וה"ה ולד הנעבדת דאסורה כמוש"כ רבינו לעיל וא"כ איך כתב רבינו דמותר דדמי לולד איסורי מזבח ורק הו' לי' לומר דשאני דמעיקרא חיטין והשתא קמחא במה שמדמי לולדות אין ראי' דולדות עצמו בע"ז אסור ונראה ליישב דגמרא דמשני השתא קמחא היינו אפי' לב"ש דסובר דבאתנן קמחא אסור משום דדעתה אקמחא ובולדה שרי דאין דעתה אולד אבל בע"ז דניחא לי' בניפחא א"כ דעתו אולד כמוש"כ תוס' ע"כ להיפוך אפ"ה קמחא שרי דבקמה אין דעתו אקמחא בע"ז אבל לב"ה דסובר באתנן ג"כ ולד שרי קמחא שרי ול"א דדעתה אקמחא כיון דעכ"פ נשתנה ושרי כמו ולד אתנן ולא מטעם דאין דעתה אולד א"כ גם בקמה שהשתחוה שרי כמו בולד אתנן משום שינוי והא דולד ע"ז אסור משום דניחא לי' בניפחא או דגם בע"ז בקמה אין דעת העובד אקמחא וכ"כ בשמ"ק בב"ק דף ס"ה ודעת העובד לע"ז אולד דיפה יותר הפרה עם הולד ע"י הניפחא.
הנה בהא דאמר רבא שם ולד מוקצה ונעבד מותר א"ד אסור דניחא לה בנפחי' קשה לי מש"ס סנהדרין דף פ"ה ע"ב מכר אשה לעוברה מהו ומוקי כגון דאוקמה באפי זיקא דרך עימור בכך או דאין דרך עימור ופירש"י כל כמה שהוא עבה מועיל יותר להגן בפני הרוח הרי דפשיטא לי' דניחא לי' בנפחי' דידה וכאן לל"ק הו' ס"ל דמותר ולא דניחא לי' בנפחי'.

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה