מעיני החכמה על סדר נזיקין· רבי אריה לייב צינץ
פרק שמיני השואל את הפרה · דף צה:
בגמרא סברוה הא מני ר' יהודה היא לכאורה תמוה מהיכא תיתי לסבור דר"י הוא ולא רבי מאיר ואפשר לומר דבלא"ה קשה איך ס"ד דס"ל שוכר כש"ש ופשיעה בבעלים חייב א"כ תקשי איך נקט מתה הא בש"ש בלא"ה פטור במתה ובע"כ איירי בפשיעה א"כ מוכח דפשיעה בבעלים פטור ובסיפא תני בהדיא חייב לכן היה אפשר לומר דכולה בשואל איירי ע"פ דעת הרי"ף שסובר בדמי אבידה ה"ל שואל בשביל שכר השתמשות אף דשכר שימוש אינו אלא ש"ש מ"מ כיון דשומר אבידה בלא"ה ש"ש אהני שכר שימוש לשיהיה שואל וא"כ י"ל דכולה בבא אחת ושכרה איירי אחר שכלו ימי שאלה ולעיל דף פ"א מבואר בכלו ימי שאילה הוה ש"ש וא"כ אף ששכרה אח"כ כיון דשוכר כש"ש נעשה שואל לחייב באונסין וא"כ מוכח דשוכר כש"ש דאילו הוא כש"ת לא נעשה שואל ע"י השכירות של אח"כ כן י"ל בדרך פילפול. מיהו לפי האמת בהא ע"כ גם הרי"ף מודה שלא נעשה שואל כדמוכח ממתני' דלקמן בשאלה חצי יום ושכרה חצי יום וכמ"ש שם בס"ד ובאמת שלשון מתה קשה למ"ד פשיעה בבעלים חייב א"כ ע"כ מתה באונס והא בשכרה בלא"ה פטור שוכר באונסין ובסיפא נקט בהדיא מתה חייב. ואפשר דמיירי במתה כעין גניבה ואבידה כמ"ש התוס' לעיל דף צ"ג ע"ב דהו"ל לעבורי חדא חדא:
בתוספות ד"ה איבעית אימא כו' תימא דאמאי דחק כו' כבר כתבתי ליישב דהך פלוגתא דפשיעה בבעלים חייב תליא אי מקרא נדרש לפני פניו וא"כ כיון דבעי לאסוקי הך ברייתא כמ"ד פשיעה בבעלים פטור ובפרק במה מדליקין דף ל"ב ע"ב פליגי רבי מאיר ורבי יהודה אם בנים מתים בעון מזוזה ואיתא התם למאן דאמר בעון מזוזה ס"ל מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו א"כ לא ידעינן אי רבי מאיר אמר בעון מזוזה ע"כ ס"ל דנדרש לפניו ולא לפני פניו א"כ פשיעה בבעלים חייב והש"ס דבעי לאסוקי להך ברייתא דס"ל פטור א"כ כיון דלא מסתיים אי ר"מ ס"ל בעון מזוזה הוה סבר פשיעה בבעלים חייב לכן מוקמינן לה כר' יהודה דס"ל שוכר כש"ח דמי וכן אי ס"ל לר' יהודה בעון מזוזה אתיא כר' מאיר ור"מ ס"ל שוכר כש"ח וא"ש עוד י"ל דבלא"ה הרמב"ם סובר דפשיעה בשטרות חייב דפושע מדין מזיק והראב"ד השיג עליו א"כ איך פטור פשיעה בבעלים ולמ"ד פטור י"ל דהוה היזק שאינו ניכר ולא שמיה היזק א"כ למ"ד שמיה היזק י"ל דפשיעה חייב שפיר מדין מזיק וא"כ כיון דבגיטין דף נ"ז בעי לאוקמה דר' מאיר ס"ל היזק שאינו ניכר שמיה היזק ואם כן לדידיה ראוי לחייב בפשיעה בבעלים להכי מהדר לאוקמה כר' יהודה:
בתוספות ד"ה הא כו' ותימא דמאי צריך לדקדק כו' עכ"ל נראה ליישב דודאי הא דנקט מרפי קמה י"ל דהרבותא לא מבעיא עמה ממש א"כ הרי ראה בעיניו שלא פשע דודאי למ"ד דבעינן פרה וחורש בה א"כ לא קאי רק אשואל א"כ ודאי פשיעה בבעלים חייב וא"כ הוה רבותא דלא מבעיא עמה ממש הרי אם פשע חייב הוא שהיה עמה וא"כ בודאי לא פשע לכן י"ל דפטור משא"כ מרפי קמה שאפשר שלא ראה אם מתה ע"י פשיעה אפ"ה הוא פטור אבל לענין שנקרא בבעלים אין לחלק כלל דתרווייהו באותה מלאכה הוה: