אור ברסלב
מעיני החכמה על סדר נזיקין פרק שביעי השוכר את הפועלים › דף צב:

מעיני החכמה על סדר נזיקין· רבי אריה לייב צינץ

פרק שביעי השוכר את הפועלים · דף צב:

דף צב.

בתוספות ד"ה על מנת כו' פי' בקונטרס כו' וקשה דמאי פריך כו' הא ודאי מקח גמור הוא עכ"ל אפשר ליישב פרש"י דכיון דאי משלו הוא אוכל א"כ גם מה שנותן לאחרים ג"כ פטור מן המעשר וא"כ י"ל כיון דקביעותא דמקח אינו אלא מדרבנן כמו שפירש"י לעיל דף פ"ט ע"ב ד"ה שתים א"כ י"ל דיש לדמות לשני שבילין שהאב תולה שאכל בשכרו ואח"כ כשהבן אוכל יוכל לתלות שהאב נתן חלקו שיאכל בנו במקומו והאב אוכל בשכר שפסק שהוא נוסף על השכר וא"ש מיהו רש"י גופיה תיקן זה שכתב הא בשכר אביו הוא אוכל כאביו דכיון דמשלו הוא אוכל ומ"מ פטור אף שהתורה הוסיפה לו השכר על מה שפסק עם בעה"ב א"כ גם בהתנה שיאכל גם בנו אין כאן אלא תוספת שכר טפי כאילו היה האב יכול לאכול שני שיעורין דהא חלקו יכול ליתן לבנו ופטור ממעשר משא"כ אי משל שמים הוא אוכל לא שייך שיהיה אכילת בנו תוספת אכילה כיון דאינו אוכל משלו כלל ואין לו ענין לשכר.

בא"ד ואיצטריך להתנות כו' עכ"ל לכאורה י"ל שלא נתרצה הבע"ה רק לאכילת בנו שאוכל פחות מן האב וצ"ל דכה"ג לא חשיב כמקח כיון שאינו אוכל יותר:

בתוספות ד"ה הכי גרסינן כו' ור"ח פירש כו' ולגיר' זו קשה דאכתי הו"ל למיפרך אמאי אוכלין כלל עכ"ל אפשר ליישב פיר"ח דלקמן פריך דאיסורא לא זכי ליה רחמנא היינו משום דבאמת כבר נגמרה מלאכתן למעשר ממילא אין לו זכות ואפילו תימא שהם לא ידעו מ"מ אין לחייב הבע"ה לעשר ולתקן כי אין חיוב עליו משא"כ בנטע רבעי שמדינא אוכלין כיון שלא נגמרה מלאכתו לא קשיא להו כלל אמאי אוכלין דכיון דמדינא אוכלין מאן לימא לן דאין הבעה"ב מחוייב לתקן שיוכלו לאכול משא"כ בידעו שהוא נטע רבעי כיון שלא התנו מסתמא סברו וקיבלו שלא יאכלו:

בגמרא וכי תימא ה"נ משום דמיחזי כמקח טעות בשלמא נתפרסו כו' תמה מהרש"ל הא קושיא זו אינה מיוחדת דבלא"ה קשה בנתפתחו חביותיו מאי מקח טעות איכא ונדחקו בזה ונראה דבלא"ה יש להבין דמשני משום דהוה כמקח טעות וקשה מ"מ יטעון הבעה"ב שלא היה דעתו שיאכלו ואי הוה מקח טעות יחזור הבע"ה לגמרי כמו בהטעו אהדדי שבטל השכירות לגמרי כדאיתא בח"מ סי' של"ג וצ"ל דבס"ד ס"ל דאי משלו הוא אוכל מסתמא נשכרו ע"ד שיאכלו והוה כאילו פסק להם שכר מרובה לכן צריך להשלים מה שיחסר להם במה שלא יכלו לאכול משום איסורא משא"כ אי משל שמים הוא אוכל לא רמיא עליה דבע"ה כלל משא"כ בידעו הו"ל לפועלים לאתנויי שיתקן בעה"ב ומשני אפילו אי משל שמים אוכל מ"מ הוה כמקח טעות דעל בעה"ב לאתנויי כיון דהפועל לא ידע והבעה"ב ידע וא"כ י"ל דהך דנפתחו חביותיו דמעיקרא שכרן למלאכה סתם ואיתא לעיל פרק האומנין דף ע"ז בשלים עבידתיה בפלגא דיומא דמפקיד להו עבידתא אחרינא וא"כ י"ל ודאי אי משלו הוא אוכל כיון שבתחילה היה לו פיסוק שכר זה א"כ כי יהיב ליה הך עבידתא דחביות עליה דבע"ה רמיא לאתנויי שאינם מעושרים כיון דמשלו הוא ותוספת שכירות הוא להם א"כ מחוייב ליתן להם שיוכלו לאכול משא"כ אי משל שמים אוכל שאין חיוב על בעל הבית כלל א"כ כיון שקבלו מלאכה זו בסתם קשיא ליה שפיר כיון דמידע ידעו דאיטבל למעשר לא יאכלו ואין חיוב על בעל בית לתקן דכיון דמשל שמים הוא אוכל עלייהו דהפועלים רמיא לאתנויי:

בתוספות ד"ה אי הכי כו' אא"ב במעלה כו' עכ"ל אפשר לפרש לענ"ד דודאי קוצץ משמע אף שאין מתרצים רק הוא קוצץ והם עושים מחמת פחד דמסתמא לאו בשופטני עסקינן רק אנוסים הם אלא דבמעלה להם מזונות הו"ל כמו תלוהו וזבין דאגב אונסיה גמר ומקני לכן מחלי שפיר בלב שלם משא"כ באילו מעלה להם מזונות הו"ל כמו תלוה ויהיב דלא מחיל ומשני דאף שאין מעלה להם מזונות אינו מוכח שאנוסים די"ל דידעי וקמחלי:

בד"ה לא זכי ליה רחמנא לאו דוקא נקט רחמנא עכ"ל לענ"ד אפשר דכיון דמעלה להם מזונות ע"ד כן שיהיה שכרן שלו א"כ כי מתחייב השוכר ליתן לאביהם הרי הוא מחוייב מן התורה שהרי מ"מ נתחייב הוא לזה וכיון שמתרצים ועובדים ממילא השכר של אביהם מן התורה:

תוכן העניינים

מעיני החכמה על סדר נזיקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה