אור ברסלב
מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות הלכות קריאת שמע › סימן עז

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

הלכות קריאת שמע · סימן עז

סימן עו

סעי' א' - אסור לקרות כנגד מי רגלים, עד שיטיל לתוכן רביעית מים.

בגמ' ברכות כה: מפרשת את המשנה עד שיטיל לתוכן מים, הכי קאמר לא במים הרעים ולא במי משרה כלל ומי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ויקרא ואיפליגו בברייתא כמה מים יטיל לתוכן דת"ק אמר כל שהו ורבי זכאי אמר רביעית ואמר ליה רב יוסף לשמעיה אייתי לי רביעית דמיא כרבי זכאי: וכתב הרשב"א ופשוט הוא דעביט אפילו אין בו מי רגלים אסור לקרות כנגדו ואינו מועיל בנתינת מים להכשיר הכלי עצמו כמו שיתבאר בסימן פ"ז בסייעתא דשמיא: ואמרינן עוד בגמ' שם אמר רב נחמן מחלוקת בסוף אבל בתחלה שהמים קדמו למי הרגלים לכ"ע בכל שהן, שקמא קמא בטיל. ורב יוסף אמר מחלוקת בתחלה אבל בסוף דברי הכל רביעית. ופסקו הרי"ף (יז.) והרא"ש (סי' נג) כרב יוסף דבין בתחלה בין בסוף שיעורן רביעית וכן נראה שהוא דעת הרמב"ם ז"ל (פ"ג ה"י) שסתם דבריו וכן פסק הרשב"א ז"ל (שם): וכ"כ הטור לא שנא היו הן בכלי תחלה ונותן מים עליהן ולא שנא היו המים בכלי תחלה.

וכ''פ מרן אסור לקרות כנגד מי רגלים, עד שיטיל לתוכן רביעית מים ואז מותר. ולא שנא על גבי קרקע, לא שנא בכלי, ובלבד שלא יהא עביט המיוחד להם. (ודין עביט ע"ל סימן פ"ז). לא שנא היו הם בכלי תחלה ונותן עליהן מים, לא שנא היו המים בכלי תחלה.

וכתב המ"ב (ס"ק א') צריך להרחיק ממי רגלים כמו לענין צואה.

עוד כתב (ס"ק ב') כיון שמי רגלים שלא כנגד הקילוח אסור לקרות כנגדן רק מדרבנן לכן הקילו חז"ל שיכול לבטלם ע"י רביעית מים ואפילו היו המי רגלים מרובין ולפ"ז אינו מועיל הרביעית מים אלא דוקא כשאין מסריחין אבל אם ידוע שהם מסריחין דאז אסור מד"ת לקרות נגדם אין מועיל רביעית אלא צריך שירבה עליהן מים לבטל הסרחון:

עוד כתב (ס"ק ג') יש אומרים שצריך לשפוך כל הרביעית מים בפעם אחת שאל"כ אמרינן קמא קמא בטיל. (ובהלכה ברורה אות ד' כתב שלכתחילה יתן כל המים בבת אחת, ובדיעבד שלא נתנם בבת אחת ואין לו עוד מים יש להקל לקרא כנגדם).

עוד כתב (ס"ק ד') שאם המי רגלים הם טופח על מנת להטפיח צריך שילכו המים על כל מקומות שהמי רגלים שם, כיון שלא נחשבים כאחד כמו שמצינו לענין מקואות שטופח על מנת להטפיח לו נחשב חיבור וצריך לפחות שיהיה כקליפת השום. וכתב בביה"ל (ד"ה רביעית מים) שכ"כ בספר שולחן שלמה, ולכן אם המי רגלים בשני מקומות ומחוברים ע"י טופח ע"מ להטפיח לא חשיב חיבור וצריך לתת מים בשני המקומות.

עוד כתב (ס"ק ה') לא מועיל נתינת מים להכשיר את הכלי המיוחד למי רגלים ואפילו אין בו מי רגלים.

עוד כתב (ס"ק ו') אם היו מים כרביעית תחלה ע"ג קרקע והשתין אח"כ על גבי המים מותר לקרות ק"ש ואפילו אם עתה מחמת מי רגלים נתפשט יותר:

סעי' ב' - רביעית שאמרו, למי רגלים של פעם אחת; ולשל שני פעמים, שתי רביעיות; ולשל שלש, שלשה .

כתב הב"י וזה לשון הרמב"ם נתן רביעית מים לתוך מי רגלים של פעם אחת מותר לקרות עמהם בתוך ד' אמות ומשמע מדבריו שאם הם מי רגלים של שתי פעמים צריך שתי רביעיות ואם שלש שלש וכן כתב הרא"ש שהוא דעת הרמב"ם ז"ל ומדהביא דבריו ולא חלק עליהם משמע דהכי סבירא ליה אבל הרשב"א כתב כמה יטיל לתוכן מים כל שהו רבי זכאי אומר רביעית פירוש אפילו היו מי רגלים עצמן הרבה דהא דומיא דכל שהוא דאמר ת"ק קאמר רבי זכאי רביעית והיינו דאמר ליה רב יוסף לשמעיה עייל לי רביעתא דמיא במשיכלא כלומר דבהכי סגי ואפילו מטיל לתוך משיכלא מי רגלים מרובין ולענין הלכה נקטינן כדברי הרמב"ם והרא"ש ז"ל:

וכ''פ מרן רביעית שאמרו, למי רגלים של פעם אחת; ולשל שני פעמים, שתי רביעיות; ולשל שלש, שלשה. (הגה: וכן לעולם ).

וכתב המ"ב (ס"ק ז') שאם המי רגלים של פעם אחת יותר מרביעית מספיק רביעית לבטלם, ואם המי רגלים פחות מרביעית יש אומרים שצריך רביעית מים לבטלם אבל הסכמת האחרונים שאפילו הם משתי פעמים מספיק רוב מים לבטלם.

עוד כתב (ס"ק ח') שמרן פסק כדעת הרמב"ם ושארי פוסקים ולא כדעת הרשב"א שמיקל בזה כמו שמבואר בב"י ובמגן גבורים מצדד לומר דאין ביניהם מחלוקת ואף הרמב"ם לא קאמר דבעי ב' רביעית לב' פעמים רק בשבאו זה אחר זה כגון שהשתין ונתן לתוכו רביעית מים כשחוזר ומשתין צריך עוד הפעם לתת לתוכו מים וכן לעולם ולא מהני לזה מה שהטיל הרביעית בפעם ראשונה אבל אם השתין כמה פעמים ורוצה לקרות כנגדן די בהטלת רביעית לבד עי"ש ובביאור הגר"א מסכים ג"כ להלכה דדי בהטלת רביעית לבד בזה עי"ש כי קצרתי: (ובהלכה ברורה אות ה' כתב ואם השתין פעמים או שלוש פעמים צריך רביעית מים בשביל כל פעם).

תוכן העניינים

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה