אור ברסלב
מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות הלכות ברכות › סימן רז

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

הלכות ברכות · סימן רז

סימן רו

סעי' א' - על דבר שאין גידולו מין הארץ מברך לבסוף בנ''ר.

בגמ' מד: לרב יצחק בר אבדימי משם רבינו ברכת בורא נפשות מברך רק על ביצים ומיני בשר. ולרב יצחק גם על ירקות אבל לא על מים, ולרב פפא מברך גם על המים, ואמר רב אשי זמנא דכי מדכרנא עבידנא ככולהו. וכתבו התו"ס שכן אנו נוהגים כרב אשי וכן דעת כל הפוסקים. ופירוש הברכה, בורא נפשות רבות וחסרונן, כלומר בורא הנפשות וגם כל צורכי סיפוקם שהם דברים הכרחיים כמו לחם ומים, על כל מה שבראת וכו' כלומר ואנו מודים גם על כל שאר הדברים שאינם הכרחיים אלא להתענג כמו פירות וכיוצא. וכך כתבו התוס' והרא"ש וכן נראה מדברי רש"י. והטור הביא יש מפרשים בורא נפשות רבות, וחסרונן כלומר ומה שחסר להם, הוא על כל מה שבראת. ולענין החתימה כתב הטור ובגמרא דידן אינו מזכיר בה חתימה אבל בירושלמי חותם בה ברוך אתה ה' חי העולמים וכך היה נוהג אדוני אבי הרא"ש ז"ל. וכתב הב"י שרבנו ירוחם והרשב"א כתבו שלא נהגו לחתום בה. וכ"כ רבנו יונה כיון שהוא מטבע קצר לא חותם בה בשם כיון שלא נזכר בתלמוד שלנו לא נחתום בשם מספק. והנכון לסיים ברוך חי העולמים, וכתב הב"י שכן ראוי לנהוג.

וכ''פ מרן פירות האילן חוץ מחמשת המינים, וכל פירות אדמה וירקות, וכל דבר שאין גידולו מן הארץ, ברכה אחרונה שלהם בורא נפשות רבות; ואם אכל מכל מינים אלו, מברך לאחר כולם ברכה אחת וברכה זו חותם בה בלא שם, שיחתום כך: ברוך חי העולמים.

וכתב המ"ב (ס"ק א') שבדיעבד אם בירך על פירות האילן על העץ ועל פרי העץ, יצא.

עוד כתב (ס"ק ד') שאם אכל ושתה יוצא מברכה אחת, אבל חצי זית וחצי רביעית לא מצטרפים יחד לשיעור ברכה. ואם מסתפק אם אכל כזית לא מברך.

עוד כתב (ס"ק ה') שדעת הגר"א לחתום בשם כדעת הירושלמי, והעולם לא נהגו כן. ופירוש הברכה כמ"ש בשם התוס' והרא"ש.

תוכן העניינים

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה