אור ברסלב
מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות הלכות ברכות › סימן רג

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

הלכות ברכות · סימן רג

סימן רב

סעי' א' - על פירות הארץ מברך בורא פרי האדמה.

במשנה ריש פרק כיצד מברכין לה. ועל פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה.

וכ''פ מרן על פירות הארץ מברך בורא פרי האדמה.

סעי' ב' - על התותים הגדלים בסנה בורא פרי האדמה.

בגמ' מ: סימן לידע איזהו פרי העץ או פרי האדמה, כל שנקטף הפרי נשארים הענפים ומוציאים שוב פירות, הוא פרי העץ, אבל אם נקטף הפרי אין ענפים שיוציאו שוב פירות, הוא פרי האדמה. וכתבו התוס' שלפי זה תותים וכיוצא בהם שדרך העץ להתקיים ימים רבים, והפרי בשנה הבאה יוצא מאותו העץ עצמו, ברכתם בורא פרי העץ. אולם המרדכי בשם תשובת הגאונים כתב שכל אילן שיבש בחורף וכלו ענפיו ועליו לגמרי ושוב צומח משורשיו, מברכים על פריו בורא פרי האדמה, ולכן בתותים וכיוצא בהם יש לברך עליהם בורא פרי האדמה. ועוד כתב הרא"ש וכן הוא בתשובת הגאונים בשם התוספתא, סימן אחר, כל שמוציא עלים מעיקרו עשב הוא ומברך עליו בורא פרי האדמה, וכל שמוציא עלים מענפיו אילן הוא ומברכים עליו בורא פרי העץ. ועל מיני אטד כתבו התוס' והמרדכי בשם הירושלמי שמברכים עליהם בורא פרי האדמה, אבל הר"מ אומר שנהגו העם לברך עליהם בורא פרי העץ שהרי דרך הענף להתקיים ימים רבים בשנה זו ושוב מוציא פירות בשנה אחרת ועצו מתקיים משנה לשנה, וכן נהג ר"ת בשם אביו . (וכ"פ בחזון עובדיה עמוד קמז' לברך על הסברס בורא פרי העץ. וכ"כ בהלכה ברורה אות ב' וכתב שמברכים עליו שהחיינו).

וכתב מרן על התותים הגדלים בסנה, בפה"א. הגה: דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו, אבל מה שמוציא עליו משרשיו לא מקרי עץ, והני כיון דכלה עציו לגמרי בחורף והדר פרח משרשיו, מברכין עליו בפה"א (טור ומרדכי בשם תשובת הגאונים).

וכתב המ"ב (ס"ק א') שהתותים הגדלים על אילן שמתקיים משנה לשנה מברכים עליו בורא פרי העץ.

עוד כתב (ס"ק ב') שיש שם עץ אף על עץ שהוא גיבעול דק.

עוד כתב (ס"ק ג') שאף אם העץ נמוך פחות משלושה טפחים כמו אוכמניות, מברכים עליהם בורא פרי העץ, ומנהג העולם לברך עליהם אדמה. ומיני פירות שמוצצים מהם המשקה כיון שאין הפרי ראוי לאכילה כלל, אפילו אם בולע הקליפה והגרעין מברך עליהם שהכל.

סעי' ג' - על בננה מברך בורא פרי האדמה.

כתב הב"י בשם תשובת הגאונים, כל שמוציא עלים מעיקרו עשב הוא וכל שמוציא עלים מעצו עץ הוא, והני מוז"י (בננה) כיון דכלו עציו לגמרי והדר פארי משרשיו מברכים עליו בורא פרי האדמה. וכן על שומשום מברך עליו בורא פרי האדמה.

וכ''פ מרן על המאוזי"ש (בננה) בורא פרי האדמה.

סעי' ד' - על פירות שמוציאים אילני סרק, שהכל.

כתב הב"י כתוב בשבלי הלקט שפירות שמוצאים עצי סרק ברכתם שהכל כיון שאינם חשובים לברך עליהם ברכת בורא פרי העץ, וכך כתוב בתשובת הגאונים. ולכן ענבי ההדס אפילו בשלם והם טובים לאכילה כפירות ברכתם שהכל. וכן משמע מגמ' מנחות כז. דאמרינן התם שהדס וערבה אינם עושים פירות, משמע שענבי ההדס לא חשובים פירות.

וכ''פ מרן על פירות שמוציאין אילני סרק שהכל.

וכתב המ"ב (ס"ק ה') אף שתותים הגדלים בסנה הם גם אילן סרק וברכתם אדמה כיוון שהם טובים לאכילה אבל כאן מיירי בפירות גרועים, כגון תפוחים קטנים הגדלים בעצי היער, שלא ראוים לאכילה שהם חיים לכן אינם חשובים פרי ואפילו בשלם וברכתם שהכל. אבל אגוזים קטנים הגדלים בעצי היער הם פרי גמור וברכתם העץ. וכ"כ בביה"ל (ד"ה אילני סרק) שכל שגדלים מאליהם ולא טובים לאכילה בלא בישול, ברכתם שהכל. אבל אם גדלים על ידי זריעה ונטיעה לא נחשבים לאילן סרק ואפילו טובים לאכילה רק על ידי בישול ברכתם העץ או אדמה. (וכ"פ בחזו"ע ברכות עמוד קנ' שפירות אילני סרק חשובים כגון פניונס [צנובר], ברכתם בורא פרי העץ. וכ"כ בהלכה ברורה אות ו'. ודלא כמ"ש בהליכות עולם ח"ב עמוד קיח' שמברך עליהם שהכל).

סעי' ה' - ענבי הדס אפילו בשלם ברכתם שהכל.

בב"י הנ"ל סעי' ד' כתב להוכיח ממה שאומרת הגמ' במנחות שהדס וערבה אינם עושים פירות משמע שפירות ההדס אינם פירות. (ונראה שצריך לראיה זו, שהייתי חושב שעץ ההדס אינו אילן סרק שהרי נוטעים אותו, וא"כ יחשבו פירותיו פירות, קמ"ל).

וכ''פ מרן בני אסא, אף על גב דבשלן והוין כפירות אינו מברך אלא שהכל.

וכתב המ"ב (ס"ק ז') שמברך שהכל כיון דלא חשיבי והוי להו כפירות שמוציאים אילני סרק.

סעי' ו' - זנגביל מרוקח בדבש בין רטוב ובין יבש אדמה.

בגמ' לו: וביומא פא: הומלתא דאתי מבי הנדואה בורא פרי האדמה. ופירש"י שמפטמים בשמים כתושים בדבש. וכתב הב"י משמע בגמ' שהוא זנגביל מרוקח. וכבר נתבאר בסימן שקודם זה שעל זנגבילא רטיבתא מברך בורא פרי האדמה, וקא משמע לן דמשום דנתרקח לא נשתנית ברכתו לברך שהכל.

וכ''פ מרן על זנגביל שמרקחים אותו כשהוא רטוב בורא פרי האדמה. ונראה דהוא הדין אם מרקחים אותו יבש, כיון שעל ידי כך הוא ראוי לאכילה, הזנגביל עיקר ומברך עליו בורא פרי האדמה.

וכתב המ"ב (ס"ק ט') אף דזינגביל יבש אין מברכים עליו כלל, וכבסימן רב' סעי' טז' הכא ע"י ריקוח נעשה ראוי לאכילה, חוזר לברכתו הראויה. והוא הדין כשמרקחים פלפלים יבשים גם כן ברכתו בורא פרי האדמה.

עוד כתב (ס"ק י') וכן כשצולים זנגביל ואוכלים אותו לרפואה כיון שראוי לאוכלו על ידי כך ברכתו אדמה. וכן מרקחת צנון ברכתו אדמה ואפילו עושה כן מהקליפה.

עוד כתב (ס"ק יא') אם בישל את הזנגביל גוי מותר ואין בו בישולי גוים כיון שאפשר לאכול את הזנגביל חי בתערובת סוכר, אבל שאר בשמים שלא ראויים לאוכלם חיים יש בהם משום בישולי גוים, וכתב בביה"ל (ד"ה על זנגביל) שאף שנימוח לגמרי מברך אדמה וכמו בבשמים שחוקים בסעיף הבא כיון שכך הדרך לשחוק לגמרי, ואפשר שיש לחלק שזנגביל אין דרך לשוחקו כל כך ואם שוחקו איבד ברכתו הקודמת, משא"כ בשאר בשמים שזה דרכם, וצ"ע. (ולדידן אם נשאר שמו וטעמו עליו אף ששינה צורתו לגמרי ועבר תהליך בישול עדיין ברכתו עליו, וכנ"ל בסימן רב' סעי' ז').

סעי' ז' - בשמים שחוקים ומעורבים בסוכר מברך ברכת הבשמים.

כתב הטור כתב הר"מ מרוטנבורק נראה לי על בשמים שחוקים מעורבים יחד מרוקחים בסוכרא מברכים בורא פרי האדמה כמו הומלתא. וכתב הב"י שהחידוש בשחוק יותר מהומלתא שהוא מבושל, שבבישול הדבש בא להעמיד הפרי ולכן הוא טפל לפרי, אבל בתערובת סוכר ללא בישול הוא אמינא שהסוכר עיקר ויברך שהכל, קמ"ל שהבשמים עיקר. ועוד אפשר לומר שבבישול הפרי שלם, אבל אם שחוק הוא אמינא שהם בטלים לגבי הסוכר, קמ"ל שהבשמים עיקר.

וכ''פ מרן בשמים שחוקים ומעורבים עם סוכר, הבשמים עיקר ומברך עליהם כדין ברכת אותם בשמים.

וכתב המ"ב (ס"ק יב') שאפילו אם הבשמים שחוקים ונימוחים לגמרי ולא ניכר תארם הראשון כלל, לא משתנית ברכתם כיון שדרך הבשמים לשוחקם כן.

עוד כתב (ס"ק יג') שאפילו הרוב סוכר ומעט בשמים מברך על הבשמים כיון שהסוכר בא למתק הבשמים.

סעי' ח' - צנון מברך עליו בורא פרי האדמה.

בגמ' לו. צנון ברכתו אדמה אע"פ שסופו להקשות כעץ, ולא דומה לקורא שסופו להקשות וברכתו שהכל כיון שבקורא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא אבל צנון נטעי על דעת לאכול הצנון שהוא רך.

וכך פסק מרן צנון מברך עליו בורא פרי האדמה.

וכתב המ"ב (ס"ק יד') שלדעת החיי אדם מברך על צנון שהכל כיון שהוא מר ולא נאכל בלא פת. והגר"ז מוכיח מהחק יעקב שמ"מ מברך עליו בורא פרי האדמה. (וכ"כ בהלכה ברורה אות י' שמברך עליו אדמה כשהוא רך).

תוכן העניינים

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה