אור ברסלב
מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות הלכות ברכות › סימן קצה

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

הלכות ברכות · סימן קצה

סימן קצד

סעי' א' - שתי חבורות בבית אחד מצטרפים ע''י ראיה, או שמש. ובשתי בתים צריך גם דעת מתחילה.

במשנה נ. שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד, בזמן שמקצתן רואות אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזימון, ואם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן. ובגמרא שם (ע"ב) תנא אם יש שמש ביניהם, שמש מצרפן. וכתב הרא"ש שגם בשני בתים אם רואים אלו את אלו או שמש אחד משמשן מצטרפים. וכן דעת רבינו חננאל ובה"ג וכן משמע מהירושלמי וכ"כ התוס' וה"ר יונה והרשב"א. וכתב הב"י שלדעת הרשב"א והראב"ד צריך שיכנסו משעה ראשונה על דעת להצטרף ביחד שאז נחשב כהסיבו יחד. וכתב הב"י שלדעת הרא"ש שלא מצריך שיתחילו יחד את הסעודה כדי להצטרף לזימון, לכאורה הכא נמי לא צריך שיכנסו על דעת להצטרף. וא"כ קשה על הטור למה כתב וכגון שנכנסו על דעת להצטרף יחד, וזה אינו כדעת הרא"ש. ותירץ הב"י ב' תירוצים א' - שרק בחבורה אחת לא צריך שיכנסו על דעת להצטרף יחד, ודי שרואים, או שמש, אבל בשתי חבורות אף שהם בבית אחד צריך שיכנסו על דעת להצטרף יחד. ב' - לעולם בבית אחד לא צריך שיכנסו על דעת להצטרף יחד, ומ"ש הטור שצריך גם דעתם מתחילה הוא באופן שהחבורות בשתי בתים ובזה לא די בראייה אלו את אלו, או שמש. וכתב שכן נראה מפשט הירושלמי. וכתב הד"מ שכן כתב האור זרוע. עוד כתב הב"י בשם רבינו יונה שאם רשות הרבים מפסקת ביניהם נראה שאינם מצטרפים בשום ענין.

וכ''פ מרן שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים, אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון, ואם לאו אינם מצטרפות; ואם יש שמש אחד לשתיהן, הוא מצרפן. וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד; ויש מי שאומר שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים, אינם מצטרפין בשום ענין.

וכתב המ"ב (ס"ק ג') שאם הם בבית אחד ולא רואים אלו את אלו אפילו נכנסו מתחילה על דעת להצטרף, אינם מצטרפים.

עוד כתב (ס"ק ו') שמלשון מרן משמע שצריך דעתם להצטרף גם על שתי חבורות בבית אחד. אבל הרבה אחרונים כתבו שבבית אחד לא צריך דעתם ומספיק שרואים אלו את אלו או שמש שמצרפם. (ובאמת כך פירש הב"י בתירוצו השני את לשון הטור שהוא הלשון שבשו"ע, שדוקא בב' בתים צריך דעתם מעיקרא. ועיין בכה"ח אות ו' שכתב שבזימון בלא שם לכתחילה יתנו דעתם להצטרף, ובדיעבד מצטרפים בלי דעתם מעיקרא אם יש שני אנשים בכל חבורה, ואם יש שלושה או עשרה בכל חבורה יזמנו כל חבורה בפני עצמה. אבל לצרף לזמן בשם יש לחוש ולהצריך דעתם להצטרף אף שהם בבית אחד. וכ"פ בילקו"י ח"ג עמוד שעז'. וגבי בחורי ישיבה כתב שם באות י' שיש להקל יותר וגם בלא דעת מתחילה מצטרפים לעשרה, משום שנחשבים כסמוכים על שולחן בעל הבית, ויש הסוברים שבעל הבית עם בני ביתו לא צריך שישבו על שולחן אחד, וגם אוכלים בזמן קבוע והוי כדעתם להצטרף מתחילה, ועכ"פ נכון שיאמרו פעם אחת שאוכלים על דעת להצטרף יחד). עוד כתב בביה"ל (ד"ה שתי חבורות) שאם אין בכל חבורה כדי זימון, לדעת הרמב"ן והרשב"א מצטרפים ברואים אלו את אלו, אבל לדעת הרשב"ש והגר"א לא מועיל צירוף אם אין בכל חבורה כדי זימון, וגם לא מועיל צירוף לזמן בשם. וכ"פ בביה"ל שלא מצטרפים אם אין כדי זימון בכל חבורה, אפילו היתה דעתם לכך מתחילה ורואים אלו את אלו או שיש שמש ביניהם. (אולם לכה"ח הנ"ל מהני צירוף לזימון בשלושה כשהם בחדר אחד אפילו לא היה דעתם לכך מתחילה, ורק לכתחילה יתנו דעתם מתחילה, אבל לזימון בעשרה לא מהני צירופם ע"י רואים בבית אחד אם לא נתנו דעתם, ואם נתנו דעתם מתחילה מהני. וכ"כ בהלכה ברורה אות ד' וכתב שאם היו עשרה בכל חבורה רשאים לזמן ביחד אפילו לא נכנסו מתחילה על דעת להצטרף).

עוד כתב המ"ב (ס"ק ז'-ח') מה שכתב מרן שאם רה"ר מפסקת ביניהם אינם מצטרפים בשום ענין, אפילו כשהם רואים זה את זה ויש שמש לשתיהן, כתב הט"ז שאפילו אם רה"ר הוא שביל צר שאין בו ט"ז אמה, לא מצטרפים, ואפשר דוקא כשהוא קבוע גם בימות הגשמים. [א"ר]. כתב בביה"ל (ד"ה בשום ענין) שלדעת הט"ז בני חופה מצטרפים אפילו רה"ר מפסיק ביניהם ואפילו ללא שמש וגם לא רואים אלו את אלו וכמ"ש הרא"ש לענין ברכת חתנים כיון שבאו יחד לסעודת החופה. אבל הא"ר והפרישה ודרך החיים כתבו שדין הרא"ש מיירי רק לענין ברכת חתנים אבל לא לענין זימון.

סעי' ב' - אם המברך יושב על פתח הבתים, מצטרפים ב' החבורות.

כתב הטור אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית, אם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן. והוא מהירושלמי שהביא הב"י רבי ברכיה מוקי אמורא אתרעא מיצעא דבי מדרשא והוא מזמן על אילין ועל אילין.

וכ''פ מרן אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית, אם המברך יושב על מפתן הבית, הוא מצרפן.

וכתב המ"ב (ס"ק ב') שע"י שהמברך רואה אלו ואלו נחשב כמקצתן רואים אלו את אלו. ובשעה"צ (אות ו') כתב שדוקא המברך מצרפן כיון ששני החבורות צריכים לו נחשב כשמש, משא"כ אם ישב שם אדם אחר לא מצרפם. וכתב הביה"ל (ד"ה מקצתן) והוא הדין כשהם כשהם שני בתים והמברך באמצע על המפתן, הוא מצרפן:

סעי' ג' - צריך ששתי החבורות ישמעו את קולו של המזמן בבירור.

כתב הב"י בשם התוס' דכל היכא שמצטרפין שתי חבורות צריך שישמעו ברכת המזון מפי המברך. וגם הרמב"ם כתב בפ"ה (הי"ב) גבי צירוף שתי חבורות, והוא שישמעו שתיהן כל דברי המברך בביאור. וכתב הב"י דברכת המזון לאו דוקא, דאין צריך שישמעו מפי המברך אלא ברכת הזימון לבד, אבל ברכת המזון יברך כל אחד לעצמו ושפיר דמי: וכך כתב הב"י בסימן קצ"ג על דברי הרא"ש. עוד כתב הב"י בשם רבנו ירוחם שגם בבית אחד צריך שיעמוד המברך במקום אמצעי שישמעו כולם. וכתב הב"י שהוא מפרש כן ממה שכתוב בירושלמי הנ"ל ר' ברכיה מוקי אמורא אתרעא.

וכ''פ מרן כל היכא שמצטרפות שתי חבורות צריך שישמעו שתיהן דברי המברך ברכת זימון בביאור. הגה: ושאר ברכת המזון יברך כל אחד לעצמו, אבל אם ירצו שהמזמן יוציא כולם צריכים שישמעו כל ברכת המזון, דבלא זה לא יצאו כלל (ד"ע).

וכתב המ"ב (ס"ק יא') שבדיעבד אם לא שמע את קולו של המזמן רק שמע העונים יענה עימהם ביחד. (ובהלכה ברורה אות ט' כתב שלא יצא ידי חובת זימון).

בהמשך - ברכת חתנים יכולים לברך גם האוכלים בחדר אחר.

כתב הטור בשם הרא"ש, בסעודת חתן שאין מקום מספיק לכולם עם החתן ונכנסים המוזמנים לאכול בחדרים סמוכים, אפילו אם אכלו בבתים שאינן פתוחים למקום שהחתן אוכל, כולן מברכין ברכת חתנים. ולא מיבעיא אם השמש מצרפן אלא אפילו אם אין שמש מצרפן, כיון שהתחילו אותם שבשאר בתים כשהתחילו אותם של בני החופה, כולן חשובין כאחד לברך ברכת חתנים, כיון שאוכלין מסעודה שתיקנו לחופה: והב"י כתב שהגהומ"י כתב בשם סמ"ג שריצב"א הצריך שמש לצרף ב' חבורות היושבים בב' בתים הפתוחים זה לזה כדי לברך ברכת חתנים. וכתב הב"י משמע שאם אין שמש שמצרפם, לא מצטרפים לברך ברכת חתנים, ולענין הלכה נראה לסמוך על הרא"ש. והטור באבן העזר סימן סב כתב בשם הרא"ש, וי"א שאם אוכלים בשנים או בג' בתים שאין מברכין ברכת חתנים ולא שהשמחה במעונו אלא בבית החופה. ולי נראה שאם יש שמש שמשמש בכל הבתים השמש מצרפן ומברכין בכולן שבע ברכות. וה"ר יחיאל אומר בשם מר ה"ר יהודה שאפילו אין שמש כיון שהתחילו אותן של שאר הבתים לסעוד כשהתחילו אותן של החופה כולם חשובים כאחד לשמחה ומברכין ברכת חתנים כיון שאוכלין מסעודה שתקנו בחופה וכן עמא דבר. ע"כ.

וכ''פ מרן באבן העזר סימן סב' סעי' יא' בני החופה שנתחלקו לחבורות, אפילו אם אכלו בבתים שאינם פתוחים למקום שהחתן אוכל, כולם מברכין ברכת חתנים; לא מבעיא אם השמש מצרפן, אלא אפילו אין השמש מצרפן, כיון שהתחילו לאכול אותם שבשאר בתים כשהתחילו אותם של בני החופה, כלם חשובים כאחד לברך ברכת חתנים, כיון שאוכלים מסעודה שהתקינו לחופה. ובביה"ל כאן (ד"ה בשום ענין) כתב בשם הט"ז שאפילו רשות הרבים מפסקת ביניהם, מברכים. (וכ"כ הכה"ח אות י').

תוכן העניינים

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה