אור ברסלב
מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות הלכות ברכות › סימן קצא

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

הלכות ברכות · סימן קצא

סימן קצ

סעי' א' - פועלים הנוטלים שכר ואין בעה''ב מיסב עימהם מקצרים בברכה''מ.

בגמ' טז'. פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון כדי שלא לבטל במלאכת בעל הבית. ולעניין ברכת המוציא, כתב הב"י שבספרים שלנו כתוב ואין מברכים לפניה אבל מברכים לאחריה שתים. ופירש"י שלא מברכים לפניה לפי שאינה מן התורה. וכן דעת הרמב"ם והתו"ס. אבל הרשב"א כתב שגורסים ומברכים אחת לפניה. וכך הגירסה בגאונים וברי"ף ובתוספתא והרא"ש, וכ"כ הטור. ובבריתא שם ולאחריה שתי ברכות כיצד, ברכה ראשונה כתקנה, שניה פותחת בברכת הארץ וכולל בונה ירושלים בברכת הארץ וחותם בברכת הארץ. והטוב והמטיב א"א אותה כלל בד"א כשנוטלין שכר על מלאכתן לבד הסעודה אבל אם אין נותנין להם שכר אלא הסעודה שאוכלין או אפילו נותן להם שכר ובעל הבית מיסב עמהם מברכין כל ד' ברכות כתקנן: וכתבו התוס' אע"ג שג' ברכות מדאוריתא יש כוח ביד חכמים לעקור דבר מהתורה בשב ואל תעשה הואיל וטרודים במלאכת בעל הבית. וכתב הב"י ולי אין צורך לזה דאין מנין ברכות שאחר המזון מן התורה וכדמשמע מדברי הרמב"ם בספר המצות שלו שכתב והמצוה י"ט שצונו לברכו אחר האכילה ולא הזכיר מנין הברכות ולדעתו אע"ג דדריש להו בגמרא (ברכות מח:) מקראי אסמכתא בעלמא נינהו. (ויש לעיין לדעת הב"י אם מהתורה די בברכת הזן, או שצריך לברך מעין שלוש ברכות).

וכ''פ מרן פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית, מקצרין בבהמ"ז, כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית; כיצד, ברכה ראשונה כתקנה, ושנייה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ, ואין אומרים ברכת הטוב והמטיב כלל. בד"א, כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה, אבל אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים לבד, מברכין כל ד' ברכות כתקנן; וכן אם בעה"ב מיסב עמהם, אע"פ שנוטלים שכר מלבד הסעודה, מברכין כל ד' ברכות.

וכתב המ"ב (ס"ק א') שמדאוריתא אפשר לברך כל הברכות בברכה אחת כמו מעין ג', וחילוק הברכות מדרבנן ובפועלים חילקו ברכה ראשונה בפני עצמה ושניה ושלישית ברכה בפני עצמה שברכת הארץ ובונה ירושלים דומות זו לזו. (אומנם לפי זה למה צריך הב"י לומר שהלימוד לג' ברכות מהפסוקים הוא אסמכתא בעלמא, לימא שמדאוריתא צריך להזכיר ג' ענינים בברכתו, וצ"ע).

עוד כתב (ס"ק ב') שפועלים פטורים מברכה רביעית שהיא מדרבנן, בין אם מברכים בעצמם בין ששומעים ברכת המזון מפי המברך, עומדים למלאכתם כשחותם בונה ירושלים. ונחלקו האחרונים אם חייבים הפועלים בזימון. ובימינו שמברכים הפועלים כל הברכות כמ"ש בסעי' ב' ודאי שחייבים גם בזימון. ואם גמר סעודתו מקודם נראה דלא ימתין עליהם אם אינם רוצים לענות איתו דבכגון זה בודאי בעה"ב מקפיד. עוד כתב בשם רש"י שכשנוטלים שכר על כן צריכים למהר המלאכה.

עוד כתב (ס"ק ד') שאם מיסב עימהם מסתמא מוחל להם.

סעי' ב' - בימינו מברכים הפועלים כל ברכת המזון

כתב הב"י כבר כתבתי בסימן קפ"ח (קסו: ד"ה וטוב) שהגהות מיימון (ברכות פ"א אות ט) כתבו גבי הא דאמרינן (ברכות מה:) אביי עני ליה בקול רם כי היכי דלישמעו פועלים דהאי טעמא לא שייך לדידן דאדעתא דהכי שוכרין פועלים שיהיו קורין ומתפללין כשאר כל אדם:

וכ''פ מרן והאידנא לעולם מברכים כל ארבע ברכות, שאין דרך בני אדם עכשיו להקפיד בכך, ומסתמא אדעתא דהכי שוכרים פועלים שיברכו כל ארבע ברכות כתקנם.

סעי' ג' - אסור לעשות מלאכה בעודו מברך

כתב הב"י להקשות למה לא יברכו הפועלים ארבע ברכות באופן שאת השתים האחרונות יברכו בשעה שהם עוסקים במלאכתם, ואין כאן ביטול מלאכת בעל הבית. ותירץ שמכאן משמע שאסור לברך בשעת עשיית מלאכה. וכך מובא בירושלמי אמר רבי מונא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה עד שיברך.

וכ"פ מרן אסור לעשות מלאכה בעודו מברך. (וכן הוא לעיל סוף סימן קפ"ג).

וכתב במ"ב (ס"ק ה') אסור לעשות מלאכה מפני שנראה כמברך בדרך עראי ומקרה ואפילו תשמיש קל אסור לעשות ואצ"ל שלא יעסוק בדבר שצריך לשום לבו אליו וכתב הט"ז שיש ליזהר שלא לעיין אפילו בד"ת בשעה שמברך בהמ"ז כי זה מורה על היות הבהמ"ז אצלו רק על צד המקרה וההזדמן ולאו דוקא בבהמ"ז ה"ה כשעוסק בתפלה או באיזו ברכה אחרת וזה נכלל במאמר תורתנו ואם תלכו עמי קרי דהיינו שלא יהיו המצות אצלנו על צד המקרה וההזדמנות בעלמא: וכתב בביה"ל (ד"ה אסור לעשות) וה"ה כשעוסק באיזה מצוה לא יעסוק אז בדבר אחר [ט"ז]:

עוד כתב (בד"ה בעודו מברך) ומ"מ בדיעבד כשבירך כשהיה עסוק יצא דלא גרע משיכור [ע"ת]:

תוכן העניינים

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה