מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות
הלכות ברכות · סימן קפט
סעי' א' - ברכה רביעית פותחת בברוך ואינה חותמת.
כתב הטור מגמ' מח: ברכה רביעית הטוב והמטיב ולאו דאורייתא היא שחכמים תקנוה על הרוגי ביתר שנתנו לקבורה הילכך פותחת בברוך דלא הויא סמוכה לחברתה. ואינה חותמת דהויא מטבע קצר. אע"ג דאיתא במדרש שצריך לומר בה ג' הטבות וג' גמולות אפ"ה אינה חותמת, דמעיקרא לא תקנו אלא הטוב והמטיב ואח"כ הוסיפו בה דברים הללו. וכתב הב"י שכן כתבו התוס' והרא"ש ורבנו יונה. והרשב"א נתן טעם אחר שלא ראו לחתום בה ולעשותה מעולה משאר ברכות של תורה שלמעלה ממנה. וה"ר יונה כתב טעם אחר בשם רבני צרפת והוא שכל מה שאומר בברכה זו כמו ענין אחד הוא שכולן שמות התואר הן שאנו אומרים שהוא מלך ומטיב וגומל וכל מה שאומר אצל הבורא משמות התואר ענין אחד הוא ואע"פ שאנו אומרים הוא יגמלנו גם זה תואר הוא שאנו אומרים שהוא [יהא] גומל אלינו בכל יום: ומה שקבעו ברכה זו דוקא בברהמ"ז כתב הרא"ש כיון שבברהמ"ז כולה הודאה ואמרינן בירושלמי כשנחרבה ביתר נגדעה קרן ישראל ואין עתידה לחזור עד שיבוא בן דוד ולכך סמכוה אצל בונה ירושלים:
בהמשך - אומר בה ג' מלכיות ג' הטבות וג' גמולות
בגמ' מט: צריכה שתי מלכויות לבר מדידה, וכתב הב"י שנתבאר בסימן קפח', ושם באות ג' מבואר דאמרינן בגמ' מט. ג' מלכויות של הטוב והמטיב אחת לעצמה ושניים לאלו שלפניה שלא הוזכר בהם מלכות כיון שהם ברכות סמוכות, (ולא חייב להזכיר מלכות בברכות סמוכות. ב"י). ולמה צריך להשלים להם המלכות כיון שהזכרנו מלכות בית דוד בברכה שלישית צריך משורת דרך ארץ להזכיר גם מלכות שמים, רק שלא מזכירים בכפיפה אחת מלכות שמים עם מלכות הארץ לכן משלימים את מלכות שמים בהטוב והמטיב. (רא"ש מרדכי בשם תוס' ורבנו יונה). ומזכירים אגב עוד מלכות גם בשביל ברכה שניה (טור כאן). ומה שלא מזכיר בברכה שניה עצמה מלכות כדי שלא תהא חשובה מברכה שלישית שלא אומר בה מלכות. עוד כתב הטור לכך צריך להזכיר בה ג' מלכיות וג' גמולות וג' הטבות וזה נוסחה בא"י אמ"ה כו' ולא יאמר תתברך חי. לעד האל אבינו מלכנו אדירנו וכו' המלך הטוב. ולא יאמר המלך החי כי אין אומרים החי אלא בבית האבל, הרי ג' מלכיות. ג' הטבות, המלך הטוב והמטיב לכל הוא ייטיב לנו. וא"א הרא"ש ז"ל היה אומר בזה הסדר הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו הוא ייטיב לנו. כסדר שאומר הגמולות הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו. וכתב הב"י הטעם שלא אומר תתברך מפני שכבר אמר ברוך וכן כתב הר"ר דוד אבודרהם ז"ל (עמ' שכו) וכתב עוד וגם אין לומר האל דהא אמרינן אלהינו וכן כתב רב עמרם בברכה שלאחר המגילה עכ"ל. ומיהו בנוסח הרמב"ם (בסדר התפלות נוסח ברכת המזון) כתוב האל בברכה רביעית:
וכ''פ מרן בברכה רביעית לא יאמר תתברך, ולא יאמר בה החי, כי אם בבית האבל; ואומר בה שלשה מלכויות: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, האל אבינו מלכנו, המלך הטוב. וג' הטבות: הוא הטיב לנו, הוא מטיב לנו, הוא ייטיב לנו. וג' גמולות: הוא גמלנו, הוא גומלנו, הוא יגמלנו.
וכתב המ"ב (ס"ק ד') וכיון שאומרים בה ג' מלכיות אומרים בה ג"כ ג' הטבות מפני שעיקר הברכה היא על שם ההטבה דהיינו הטוב והמטיב. וכיון שאומרים בה ג' הטבות והיא ברכת הודאה כמו שכתבנו אומרים ג"כ ג' תגמולות [ לבוש ]:
עוד כתב (ס"ק ה') בעל הבית מסיים ונאמר אמן שאין יכול לגזור אומר ואמרו אמן משא"כ בברכת עושה שלום במרומיו שהוא שבח של הקב"ה וכל ישראל מצווין אומר ואמרו אמן. אחר הרחמן יש לענות אמן וכן אחר כל תחנה ובקשה אע"פ שאין בה שם [כל בו ושל"ה]. נוהגים לומר בשבת ויו"ט ור"ח מגדול, ובחול מגדיל . (בהלכה ברורה אות ד' כתב שכן בחוה"מ אומר מגדול. ויש אומרים גם בסעודת מלה, פורים סעודת חתן, סיום מסכת, ובמוצאי שבת).
סעי' ב' - בבית האבל אומר המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת וכו'.
בגמ' מו: מר זוטרא איקלע לבי רב אשי איתרע ביה מלתא, פתח ובריך: הטוב והמטיב, אל אמת דיין אמת, שופט בצדק לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו, גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים. וכתב הב"י שנוסח הפתיחה הוא ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו [אדירנו] בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק וכו' וכך הם דברי הרמב"ם ואבודרהם והכל בו וכן יש לפרש דעת התוס' והרא"ש והטור שגם הם ס"ל שצריך לומר ג' מלכויות בבית האבל. כתב הטור בשם בה"ג והרי"ף שאין לומר ולוקח נפשות במשפט משום דאיתא בפרק במה בהמה (נה : ) יש מיתה בלא חטא. וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאין למוחקו וכן עמא דבר.
וכתב הב"י שדעת התוס' ור' יונה כדעת הרא"ש שאין למוחקו. ודעת הרמב"ם כדעת הרי"ף. וכתב הב"י וכיון שהרי"ף והרמב"ם ז"ל הסכימו לדעת בה"ג הכי נקטינן. כתב הטור כתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל נהגו להאריך בברכת הטוב והמטיב הרחמן בכמה גוונים ולא ידעתי מאין בא זה להרבות בבקשה בין ברהמ"ז לברכת בפה"ג ואפשר שנהגו לעשות כן מהא דאמרו (ברכות מו.) אורח מברך יר"מ וכו' ע"כ. ונ"ל שאין בזה משום הפסק וגדולה מזו מצאנו בברכת המילה שמתפללין על הילד באמצע הברכה אחר שבירך בפה"ג ומפסיק בין ברכה לשתייה: כתב הב"י כתב הכל בו שנהגו לרחוץ כוס של ברכה אחר שתייתו ומעביר אותם המים על עיניו שלא לשפוך יין של ברכה לארץ למקום בזיון:
וכ''פ מרן בבית האבל אומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת וכו' (ועיין בי"ד סימן שע"ט).
וכתב המ"ב (ס"ק ו') שאומר זה הנוסח בין שהוא עצמו מברך ובין כשהאחרים האוכלים איתו מברכים.
עוד כתב (ס"ק ז') שלדעת הב"י לא אומר ג' גמולות וג' הטבות. והב"ח פה והש"ך בסימן שעט' אין סוברים כן. (ובהלכה ברורה אות ז' כתב לדעת מרן אין צריך לומר אלא שלוש מלכויות).