אור ברסלב
מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות הלכות ברכות › סימן קעו

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

הלכות ברכות · סימן קעו

סימן קעה

סעי' א' - ברך על הפת פטר את הפרפרת שבתוך המזון

משנה (מב.) ברך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון. ברך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת. ופרשו התוס' בשם רבנו חננאל שפרפרת היא פת הצנומה בקערה ואין בה תואר לחם ומברך עליה בורא מיני מזונות והיה דרכם לאוכלה לפני הסעודה ולאחריה לאחר שמשכו ידיהם מן הפת קודם ברכת המזון. וכתב רבינו יונה שאין זה מתקבל לומר שהיו אוכלים פת צנומה אחרי הסעודה וכתב ואפשר שהיו אוכלים אותה ע"י דבש או ע"י דברים מתוקים. וכתב הב"י שחייב להסביר שהפת הצנומה מעורבת בדבש שהרי מבואר בסימן קסח' שפרורי לחם דקים ברכתם המוציא לחם מן הארץ וא"כ מדוע לא תפטור הפרפרת את הפת אלא ודאי שמעורבים הפירורים בדבש או מרק הנקראת חביצא ודינה כמעשה קדירה שברכתה בורא מיני מזונות. וכך פרוש המשנה ברך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון קודם ברכת המזון, אע"פ שהפת לא פוטרתה כיון שבאה אחר שמשכו ידיהם מן הפת והוי דברים הבאים מחמת הסעודה שלא בתוך הסעודה שאין הפת פוטרתה, עכ"פ כיון שברך על הפרפרת שקודם המזון פטר הפרפרת שאחר המזון. אבל ברך על הפת פטר את הפרפרת שבתוך המזון שכיון שהיא מדברים הבאים בתוך הסעודה שפת פוטרתם. (לכאורה קשה אם הפרפרת היא מדברים הבאים בסעודה כדי לשבוע א"כ ברכתה המוציא כמו בבצק ממולא בבשר שלא נחשב כפת הבאה בכסנין וברכתו המוציא כנזכר בסימן קס"ח סעי' יז' כיון שדרך לאוכלם לשובע. ואם הב"י כתב שברכתה מזונות משמע שהיא עשויה כעוגה ומיני מתיקה, שאינם באים מחמת הסעודה, וא"כ איך כתב שנפטרת בברכת הפת כדברים הבאים תוך הסעודה. והב"י בסימן קעז' (ד"ה ודעת הרשב"א) כתב שאם אוכל פת הבאה בכסנין בתוך הסעודה כיון שנקראת פת ואפשר לקבוע עליה סעודה ולברך עליה המוציא ברכת הפת פוטרתה, ורק אם אוכלה לאחר סילוק שולחן צריכה ברכה כיון שבאה לקינוח לא נחשבת אכילה שבתוך הסעודה ולא נפטרת בברכת הפת, ולדידן שאין אנו מסלקים השולחן תמיד חשוב תוך הסעודה. וא"כ צ"ע למה הילקו"י עמוד קפז' החמיר בזה וכתב שיאכל העוגה לאחר הסעודה. ותירץ ידי"נ הרב ברוך אליהו שליט"א שמרן לא סובר כדעת הרשב"א וסובר שצריך לברך על מזונות בתוך הסעודה אף על דבר שאפשר לקבוע עליו סעודה, וכמו שפסק בסימן קסח' סעי' ח' שמברך על הלחמניות נילי"ש מזונות בתוך הסעודה וכדעת ההגמ"י הביאו הב"י שכתב שפת לא פוטרתם מברכה שלפניה דלא חשיבי מחמת סעודה יותר מפת הבאה בכסנין שטעונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם. ע"כ. ומה שהפת פוטרת את הפרפרת שברכתה מזונות צ"ל שפרפרת זו יש בה משני הדרכים והיא כמו בורקס שנאכל גם בלא סעודה לקינוח וגם בא בתוך הסעודה לשבוע, לכן ברכתם מזונות כשאוכלם בלא סעודה, ואם אוכלם בתוך סעודה תורת סעודה עליהם ולא לקינוח בעלמא וצריך לברך עליהם המוציא אלא שברכת המוציא על הפת פוטרתם. ומה שכתב בסימן קסח' לברך על הלחמניות מדובר שלא אוכל מהם להשביע רעבונו אלא לקינוח ומתיקה, וכמ"ש המ"ב שם ס"ק מא'. והעוגה שדיבר בה הילקו"י היא באה לקינוח ולכן לא חשיבא כדברים הבאים מחמת הסעודה ולכן הפת לא פוטרתה, שאין ברכת המוציא פוטרת מזונות כשאין דעתו לפטור. ועכ"פ לא מברך עליה מזונות בתוך הסעודה כיון שאנו מסופקים אם ברכתה המוציא ופת פוטרתה, ולכן מספק לא יברך עליה ועדיף שיאכלנה לאחר הסעודה. ודפח"ח).

וכ''פ מרן ברך על הפת, פוטר את הפרפרת דהיינו פירורי פת דק דק שדיבקם עם מרק או דבש; ברך על הפרפרת, לא פטר את הפת. הגה: בירך על הפרפרת, פוטר מעשה קדרה שהוא דייסא וכיוצא בו; וכן אם בירך על מעשה קדרה, פוטר את הפרפרת (גמרא פרק כיצד מברכין ורמב"ם בפירוש המשנה).

וכתב המ"ב (ס"ק ב') בשם השטמ"ק שאפילו כיון בפרוש בברכת מזונות על הפרפרת לפטור את הפת לא מועיל.

בהמשך - ברכת המזון פוטרת מה שאכל קודם הסעודה

כתב המ"ב (ס"ק ב') אם אכל דבר שברכתו ודאי מזונות כמו הפרפרת שברכתו מזונות לכ"ע ואכלן קודם הסעודה לתענוג או להשביע קצת יברך עליהם על המחיה קודם הסעודה ואם לא ברך עליהם על המחיה וברך כבר ברהמ"ז שוב לא יברך עליהם. (אולם בילקו"י עמוד ר' כתב שבכל אופן לא יברך על המחיה ואפילו אם היא עוגה שלכ"ע ברכתה מזונות. כיון שיש פוסקים הסוברים שברכת המזון פוטרת ברכת מעין שלוש. וכ"כ בהלכה ברורה אות א'). אבל אם אכל עוגה שאינה פת הבאה בכיסנין לכ"ע כיון שיש הסוברים שברכתה המוציא וברכת המזון, לא יברך עליה על המחיה מספק שמא ברהמ"ז פוטרה. רק יכון בברכת המזון לפטור העוגה שאכל קודם הסעודה. ואם אוכל גם בתוך הסעודה ממיני המזונות שאכל קודם הסעודה, י"א שאפילו שהם מזונות לכ"ע כיון שאוכל מהם גם בתוך הסעודה וברהמ"ז פוטרתם פוטרת גם מה שאכל קודם, שהכל אכילה אחת היא. ויכון בברהמ"ז לפטור גם מה שאכל קודם הסעודה. וכתב בביה"ל (ד"ה ברך) שאם כשמברך על המזונות שקודם הסעודה מכוין לפטור את המזונות שיאכל בתוך הסעודה, כמו עוגה שמדינה טעונה ברכה בתוך הסעודה, לכ"ע ברכת המזון פוטרת המזונות שקודם הסעודה.

עוד כתב שכן הדין לענין ברכת בורא נפשות אם אכל פרי קודם הסעודה אם מכוין בברכתו לפטור פרי שאוכל בתוך הסעודה לא יברך בורא נפשות שברכת המזון תפטור הפירות שהם אכילה אחת. אבל אם לא אוכל פירות בתוך הסעודה צריך לברך בורא נפשות אפילו נזכר בתוך הסעודה. אבל אם אוכל דברים שאין צריך לברך עליהם ברכה תוך הסעודה כגון: תפו"א כיון שברכת המוציא פוטרתם לכן מה שאכל קודם הסעודה אין להם שייכות לתוך הסעודה וצריך לברך עליהם נפשות אפילו אם אוכל מהם בתוך הסעודה. (אולם בילקו"י עמוד קצב' ועמוד ר' מבואר שבדיעבד לא יברך ברכה אחרונה בכל אופן ויפטרם בברכת המזון). אבל אם אוכל מיני חמוצים לפתוח המעיים לאכילה לא מברך עליהם ברכה אחרונה וברכת המזון פוטרתם, ואין בזה גורם ברכה שאינה צריכה מה שמברך עליהם ברכה ראשונה קודם הסעודה כיון שזה דרך הסעודה להביא פרפראות קודם הסעודה.

אבל בדברים שאינם מושכים תאוות המאכל ולא בא לפטור מה שיאכל בתוך הסעודה אם השולחן ערוך לפניו יש בזה גורם לברכה שאינה צריכה, (ובילקו"י עמוד קצב' כתב שבשבת מותר לעשות כן כדי להשלים מאה ברכות. רק יזהר לא לאכול כשיעור שלא יכנס בספק ברכה אחרונה. וכ"כ בהלכה ברורה אות א'). ואם אוהב לאוכלם קודם הסעודה יותר מאשר בתוך הסעודה אין בזה משום גורם לברכה שאינה צריכה.

תוכן העניינים

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה