אור ברסלב
מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות הלכות ברכות › סימן קעה

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

הלכות ברכות · סימן קעה

סימן קעד

סעי' א' - על שינוי יין מברך הטוב והמטיב.

בברכות נט: אמר רב יוסף בר אבא אמר רבי יוחנן אע"פ שעל שינוי יין אין צוריך לברך (הגפן) אבל אומר הטוב והמטיב. ופרש"י שתה יין בסעודה והביאו לו יין אחר טוב מהראשון. וכתב הטור ולאו דוקא הביאו להם עתה מחדש אלא הוא הדין אם היה לו מתחילה שני מיני יינות מברך על השני הטוב והמטיב. וכתב הב"י שכ"כ הרב מנוח. וכתב הד"מ שלא היו שניהם ממש לפניו שא"כ מברך הגפן על המשובח שהרי צריך להקדימו ולא מברך שוב על הגרוע ממנו הטוב והמטיב. וכדלקמן בסעיף ג'.

כתב הב"י שגם אם כלה היין הראשון והביאו יין אחר צריך לברך עליו הטוה"מ שהרי יש כאן ריבוי יין ודלא כרבנו ירוחם שכתב שבאופן כזה לא מברך שאין כאן ריבוי טובה.

כתב הר"ן שלדעת הראב"ד גם על שינוי פת מברך הטוה"מ אולם לדעת חכמי הצרפתים לא מברך על הפת, שרק ביין שאין דרך לשתות כמה סוגים בסעודה אחת וכשמביאים יין אחר מברך הטוה"מ אבל על פת שדרך לאכול כמה סוגי פת לא מברכים על שינוי הפת. (נראה משום שלא ניכר הריבוי פת כיוון שרגיל בכך). והרא"ש כתב שמברכים רק על יין משום שהיין משמח וסועד ופת רק סועד ולא משמח, ועוד שאין אומרים שירה אלא על היין. ועוד שקובע ברכה לעצמו (פרש"י מב. שבכמה מקומות הוא בא ומברכים עליו אע"פ שלא היו צריכים לשתותו). ועוד כיוון שתקנו ברכה זו ביבנה הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה ושבע שנים הקיפו הכרמים מההרוגים לכן תקנו על היין שהוא כמו הדם.

וכ''פ מרן הביאו להם יין אחר, אינו מברך בפה"ג, אבל מברך עליו: הטוב והמטיב. הגה: אע"ג שאין לו עוד מן הראשון (ב"י); ולאו דווקא הביאו להם מחדש, אלא ה"ה אם היה להם מתחלה שתי יינות, מברכים על הב' הטוב והמטיב. הגה: ודווקא שלא היו לפניו יחד כשבירך בפה"ג, אבל היו ביחד א"צ לברך אלא בפה"ג, כמו שיתבאר סעיף ג' (ד"ע להשוות הטור עם מרדכי פ' הרואה) (ב"י).

וכתב המ"ב (ס"ק ב') עוד טעם שתקנו ברכת הטוה"מ על היין בנוסח זה כיון שהיין מביא לידי קלות ראש וכשמברך הטוה"מ יזכור הרוגי ביתר שתקנו עליהם ברכת הטוה"מ בברכת המזון וכשיזכור יום המיתה לא ימשך אחר יין הרבה. עוד כתב שעל כוס ברכת המזון לא אומר הטוה"מ כיון שמברך עליו הגפן. ועוד שכבר ברך הטוה"מ בברכת המזון. ובליל פסח כדאי שלא ישתה יין אחר בסעודה כדי שלא יראה כמוסיף על הכוסות בשעה שיברך עליו הטוה"מ. ובשער הציון כתב שאם מחליף יין בכוס שני יברך הטוה"מ . (גם למנהג האשכנזים שמברך על כוס הגפן כיון שאין ברכת הגפן משום הפסק מכוס ראשון אלא משום דכל כוס מצוה בפני עצמה לא הוי מעשה שתיה חדש. אולם בברכת ה' ח"ד עמוד ר"י כתב שלא יברך משום שכמה ראשונים ס"ל כיון שהודה בברכת בופה"ג שוב לא צריך להודות בברכת הטוה"מ).

עוד כתב (ס"ק ג') כיון שיש דעות שאם כלה היין הראשון לא מברך על השני שאין בזה ריבוי טובה כ"כ, לכן לדינא אם כלה היין הראשון לא יברך. ודלא כהב"י והרמ"א. (וכ"כ בחזו"ע עמוד עז' שאם כלה היין הראשון אף שלדעת מרן והרמ"א מברך, כיון שיש חולקים אמרינן סב"ל וכ"כ בהלכה ברורה אות ה').

עוד כתב (ס"ק ד') מה שכתב הרמ"א בד"מ שהבאנו לעיל שאם שתי היינות היו לפניו ממש מברך הגפן על הטוב ומימלא שוב לא יברך הטוה"מ על הגרוע וכדלקמן בסעי' ג'. הלבוש מפרש לפניו ממש היינו ששניהם על השולחן אז צריך לברך הגפן על הטוב, אבל אם הטוב בבית והגרוע על השולחן יברך הגפן על הגרוע שעל השולחן וכשיביא הטוב יברך הטוה"מ. אבל לדעת הלחם חמודות גם אם הטוב בבית צריך לברך עליו הגפן ויפסיד הטוה"מ, ורק אם הטוב נמצא במרתף רשאי לברך הגפן על הגרוע. ולהלכה אם היין המשובח נמצא בבית ודעתו לשתותו צריך להביאו ולברךעליו הגפן כדעת הל"ח, ולא יברך על הגפן על הגרוע ושוב יביא הטוב לברך הטוה"מ, משום סב"ל. (לא שיש בזה ברכה לבטלה אלא ברכה שאינה צריכה לדעת הל"ח).

עוד כתב (ס"ק ה') היו שניהם לפניו על השולחן ובירך על הגרוע תחילה,כששותה הטוב יברך הטוה"מ . (ובהלכה ברורה אות ג' כתב ומכל מקום אף ששני היינות טובים טוב להחמיר שיסיר מעל השולחן את היין השני בשעה שמברך בורא פרי הגפן).

סעי' ב' - על כל שינוי יין ואפילו השני לא משובח יותר כל שלא יודע שהוא גרוע ממנו מברך הטוה''מ.

ונחלקו הפסוקים מהו שינוי היין שצריך לברך עליו הטוה"מ. לדעת רש"י רשב"ם ובה"ג היין השני צריך להיות משובח מהראשון. והתו"ס פירשו שיטה זו שגם אם לא יודע ודאי שהשני משובח אלא אפילו הוא מסתפק אם הוא משובח יותר מהראשון מברך עליו. ולדעת התו"ס ר"ת והרשב"א גם אם יודע שהשני גרוע מהראשון מברך עליו רק שלא יהיו גרוע יותר מדאי שאפשר לשתותו רק בשעת הדחק. ולדעת הרמב"ם צריך שיהא שינוי מין כדי לברך כגון מאדום לשחור או מישן לחדש ואפילו שהשני גרוע, ואם הוא אותו מין אפילו שהשני משובח מהראשון לא מברך. (וכגון ששניהם ישנים ורק אחד ישן ביותר ומשובח מהראשון, לא מברך). אולם לדעת הראבי"ה הביאו המרדכי שבכה"ג שמשנה סוג היין צריך לברך בורא פרי הגפן ולא הטוב והמטיב רק אם שניהם ישנים או שניהם חדשים שהם מאותו מין מברך על השני הטוב והמטיב. וכך כתב התוס' והרא"ש בשם יש מפרשים וכ"כ בהגהות מימוניות. (נמצא לפי זה שלא שייך לברך הטוב והמטיב מחמת סב"ל שהרי בשינוי מין לדעת הראבי"ה לא מברך ובשינוי חשיבות לדעת הרמב"ם לא מברך רק בשינוי מין. ונראה שמחמת כן לא נהגו היום לברך הטוב והמטיב שא"א שיתקימו התנאים אליבא דכ"ע. והגם שמרן לא חש לדעת הראבי"ה והרמב"ם עכ"פ אנו חוששים לסב"ל ואפילו נגד דעת מרן וכמ"ש החיד"א. אולם בחזו"ע ובהלכה ברורה אות י' פסקו כדעת מרן שמברך על שינוי יין כל שאינו יודע שהשני גרוע מהראשון). וכתב בתה"ד סימן לד' כיוון שהיא מחלוקת בראשונים אם צריך היין השני להיות משובח יותר שלדעת ה"ג והרשב"ם צריך השני להיות משובח יותר, ולדעת התו"ס ר"ת והרשב"א מברך גם אם השני גרוע, ואמרינן בעלמא סב"ל באופן שאין מנהג ידוע לברך ע"כ לא יברך אא"כ השני משובח מהראשון. וכתב ע"ז הב"י שסוגיין דעלמא לברך. ולדעת האגור שינוי יין פרושו כל שלא שתה ממנו מהיין השני שלושים יום. ובתרומת הדשן שם כתב שהר"ח אור זרוע כתב ע"ז וליתא. עוד כתב בתרומת הדשן שיש נוהגים לברך רק על יינות המופלגים לשבח. וכתב הב"י ועכשיו לית דחש להני מנהגים.

ופסק מרן כמו שפירושו התוס' את רש"י רשב"ם ובה"ג. מברכין הטוב והמטיב על כל שינוי יין מן הסתם, אפילו אינו יודע שהשני משובח מהראשון, כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו. הגה: ואין חילוק בין שניהם חדשים או א' חדש וא' ישן (ב"י בשם תוס' פרק הרואה וטור ותרומת הדשן סי' ל"ד) ואפי' שתה ממנו תוך שלשים יום. י"א דאם שתה תחלה יין אדום והביאו לו יין לבן, אע"פ שהוא יותר גרוע, מברך הטוב והמטיב לפי שהוא בריא לגוף יותר מן האדום (מרדכי פרק ערבי פסחים).

וכתב המ"ב (ס"ק ח') בשם הט"ז שאם מסתפק שמא השני גרוע מאוד שאי אפשר לשתותו אלא בשעת הדחק לא יברך עליו.

עוד כתב (ס"ק י') הא דאמרינן שבלא ידוע לו מברך על השני דווקא שהשני ישן והראשון חדש אבל אם היין השני חדש לא יברך עליו בסתמא עד שיהא ידוע לו שהוא טוב מהראשון.

עוד כתב (ס"ק יג') שאם שתה יין לבן שבריא לגוף יותר והביאו לו יין אדום לא יברך עליו בסתמא אא"כ ידוע לו שהוא משובח יותר מהראשון שהרי מצד הבריאות האדום גרוע מהלבן.

סעי' ג' - כשמונח לפניו יין טוב וגרוע מברך הגפן בלבד על הטוב

כתב הב"י בשם המרדכי בשם אבי העזרי שאם מונחים לפניו שני היינות הטוב והרע יברך הגפן על הטוב שצריך להקדימו משום שהוא עיקר וחביב וממילא לא מברך על השני הגרוע הטוה"מ.

עוד כתב הב"י שצריך לברך הטוה"מ קודם השתיה כמו כל ברכות ההנאה. ודלא כרבנו קלונימוס הזקן שסובר כיוון שלא אומר אשר קדשנו במצוותיו וציונו אלא שבח בעלמא אפשר לברך אחר ששתה.

וכ''פ מרן הביאו לו יין רע ויין טוב כאחד, יברך מיד בפה"ג על הטוב ופוטר את הרע; ולא יברך על הרע תחלה בפה"ג כדי לברך אחריו הטוב והמטיב, כי לעולם יש לברך על העיקר ועל החביב תחילה.

וכתב המ"ב (ס"ק יד') מדינא אם הביאו לפניו שני יינות ואינו יודע איזה טוב מחברו יברך על אחד בפה"ג ועל השני הטוה"מ אבל לכתחילה יסלק אחד מהשולחן ויברך הגפן על זה שלפניו ואח"כ יברך הטוה"מ על השני ויוצא בזה ידי כל החששות. וכתב האליה רבה שאם מביא כמה יינות בזה אחר זה מברך על כל אחד הטוה"מ . (וצ"ל שכל היינות שוים בחשיבותם, שאם יש אחד חשוב יותר צריך להקדימו ולברך עליו, ומימלא כל שאר היינות הגרועים יותר פטורים מברכת הטוה"מ שהרי גרועים הם ביחס לראשון).

סעי' ד' - מברך הטוה''מ רק אם יש אחר עימו

בגמ' נט: מי שיש לו קרקע וירדו גשמים מברך הטוה"מ כיון שיש לו שותפות בטובה זו שהרי מי שיש לו קרקע שותף עימו בטובה זו וכן ברכת היין דאיכא בני חבורה דשתו בהדיה. וכ"כ הרא"ש והרשב"א וכן משמע מהרי"ף והרמב"ם. ובאבודרהם יש משמעות שגם יחיד מברך וכתב ע"ז הב"י ואינו נכון הסביר שם שכוונתו. וכתבו התוס' והרשב"א שגם אשתו ובניו עימו נחשבים שותפים אבל יחיד לא מברך. כתב הב"י שממשמעות הגמ' שיחיד שלא מברך הטוה"מ מברך שהחיינו, וכ"כ הר"ן בפסחים כ. אבל התוס' כתבו שאין ברכת שהחיינו ביחיד רק על חדש כמו פרי חדש. כתב הב"י שהמרדכי כתב בשם הרי"ף שאורח לא מברך הטוה"מ כיון שהיין לא שלו אין זה הטבה ודחה דבריו הב"י דשלא נמצא כן ברי"ף וגם לא במרדכי ישן. וגם למה שלא יברך על מה שהזמין לו הקב"ה מיני יינות לשתות לכן לא חוששים לזה כלל וכן נראה דעת כל הפוסקים שהשמיטוהו

וכ''פ מרן אין לברך הטוב והמטיב אא"כ יש אחר עמו, דהכי משמע: הטוב לו, והמטיב לחבירו; וה"ה אם אשתו ובניו עמו, אבל אם הוא יחידי, לא.

וכתב המ"ב (ס"ק טו') שגם באורח צריך שיהיו שותפים דהיינו שיניח בעה"ב בקבוק על השולחן כדי שמי שירצה לשתות ישתה. (ובהלכה ברורה אות יט' כתב המיקל לברך גם בלא שותפות ביין יש לו על מה לסמוך, שכן דעת מרן הבית יוסף). עוד כתב המ"ב שצריך ששניהם ישתו משני היינות וישתו בחבורה אחת ולא אחד בחדר זה והשני בחדר אחר. עוד כתב שאם שכח ולא בירך קודם ששתה מהיין השני אם נשאר עוד בקנקן יכול לברך אח"כ, ואם לא נשאר, אם נזכר קודם שבלע היין שבפיו יכול לברך אח"כ אבל אם נזכר אחר שבלע מה שבפיו שוב אינו יכול לברך.

סעי' ה' - בסעודה כל אחד מברך לעצמו הטוה''מ

כתב הרא"ש הביאו הטור שבתוך הסעודה כל אחד מברך לעצמו כיון שאין בית הבליעה פנוי ויכולים לבא לידי סכנה אם אחד מברך לכולם ואעפ"כ שייך ברכת הטוה"מ כיון שאחר שותה ונהנה עמו מאותו המין קרינן שפיר הטוב לדידיה והמטיב לאחריני וכ"כ המרדכי והתוספות והגהות מימוניות בשם סמ"ק. עוד כתב הטור אם היו מסובים לשתות בלא אכילה אחד מברך לכולם. וכתב הב"י שהטור לטעמו שפסק בסימן הקודם אם הסבו אחד מברך לכולם ושם נתבאר שיש חולקים בזה.

וכ''פ מרן אם רבים מסובים בסעודה, כל אחד מברך לעצמו הטוב והמטיב; ולא יברך אחד לכולם, דחיישינן שמא יקדימו קנה לושט כשיענו אמן. הגה: אבל היו מסובים לשתות בלא אכילה, אחד מברך לכולם (וע"ל סוף סימן קע"ד).

סעי' ו' - יין מסוג אחד שחלקו בשני חביות בתוך ארבעים יום נחשב לשני יינות.

כתב הטור בשם רבנו פרץ בשם רבותיו שאם הוא אותו סוג של יין רק שמונח בשתי חביות אם הניחוהו בשתי חביות תוך ארבעים יום מברכים עליו הטוה"מ, ואם חלקוהו לאחר ארבעים יום יין אחד הוא ולא מברך עליו הטוה"מ. וכתב ע"ז הב"י טעמא דמסתבר הוא.

וכ''פ מרן יין של שתי חביות והכל ממין אחד, אם בתוך מ' יום לבצירתם שמוהו בשני כלים, חשיבי כשני מינים ומברכין עליו הטוב והמטיב; ואם לאחר ארבעים יום חלקוהו, אין מברכין עליו הואיל והכל ממין אחד.

וכתב המ"ב (ס"ק טז') שאם חלקו בתוך ארבעים יום בשני חביות יכול להשתנות כל אחד בטעם אחר ונחשב שני מינים משא"כ אחר ארבעים יום.

בהמשך - סיכום התנאים לברכת הטוב והמטיב.

כתב בהלכה ברורה (אות כה') שבעה תנאים לברכת הטוב והמטיב, ואם חסר תנאי אחד אין לברך. ואלו הם.

א. שלא הסיחו דעתם משתיית יין, והיה בדעתם להמשיך לשתות, וכן שלא ברכו ברכת המזון קודם שתיית היין השני. (וכן כל שאינו צריך לברך הגפן על היין השני).

ב. שנשאר להם עדיין מן היין הראשון, ואז רשאים לברך אפילו לא רוצים לשתות ממנו עוד.

ג. שיהיה היין השני משובח לפחות כמו הראשון, או שאינם יודעים בודאי שהיין השני גרוע מן הראשון.

ד. שיהיה היין השני ממין אחר של יין.

ה. שיהיו לפחות שני בני אדם ששותים יחד, וישתו שניהם תחילה מאותו מין יין ראשון, וכן לאחר מיכן ישתו מאותו מין יין שני.

ו. ראוי להחמיר שיהיו המברכים שותפים ביין, או שיקנה בעל הבית שותפות לכולם, או שיניח היין על השולחן כדי שישתו כולם.

ז. שיהיה הדבר דווקא בתוך הסעודה או ששתו מן הראשון סמוך לתחילת הסעודה.

תוכן העניינים

מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה