מנחת שי - הלכות תפלה ביהכ וברכות
הלכות ברכות השחר · סימן נב
סעי' א' - מצא הציבור בסוף פסוקי דזמרה, מדלג ואומר אשרי, הללו את ה' מן השמים, והללו אל בקודשו. ואם אין זמן מדלג גם הללו את ה' מן השמים.
כתב הטור אם בא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה, לדעת רב נטרונאי אומר, ברוך שאמר, תהלה לדוד, הללו אל בקודשו, וישתבח. והרא"ש כתב בשם רב עמרם שאומר רק ברוך שאמר, תהילה לדוד, וישתבח. וכתב הב"י שכדעת רב נטרונאי כתבו הסמ"ק והסמ"ג והגהומ"י בשם רב משה גאון. וכדעת הרא"ש בשם רב עמרם כתב גם ה"ר יונה. ולדעת הגהת סמ"ק והגהומ"י בשם ס"ה, אומר גם הללו את ה' מן השמים. וכתב הב"י שטעמם משום דבפרק כל כתבי (שבת קיח:) אהא דאמר רבי יוסי יהי חלקי מגומרי הלל בכל יום ואוקימנא בפסוקי דזמרה ופירש רש"י פסוקי דזמרה שני מזמורים של הילולים הללו את ה' מן השמים הללו אל בקדשו.
וכ''פ מרן אם בא לבהכ"נ ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה אומר: ברוך שאמר עד מהולל בתשבחות, ואח"כ: תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה, ואח"כ: הללו את י"י מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה, ואח"כ: הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה. הגה: ואם יש לו שהות יותר יאמר: הודו לה' קראו עד והוא רחום וידלג עד והוא רחום שקודם אשרי כי בנתיים אינו רק פסוקים מלוקטים (הגהות מיימוני פ"ז מה' תפלה). ואח"כ: ישתבח, ואח"כ: יוצר וק"ש וברכותיה, ויתפלל עם הצבור. ואם אין שהות כ"כ, ידלג גם מזמור הללו את י"י מן השמים. הגה: אם עוד אין שהות, לא יאמר רק: ברוך שאמר, ותהלה לדוד וישתבח (הרא"ש והר"י פרק אין עומדין).
וכתב המ"ב (ס"ק א') שהמגיד הזהיר לבית יוסף לבוא לבהכ"נ בהשכמה כדי שיוכל להתפלל כסדר ולא בדילוג כי העושה כן מהפך הצינורות והרבה. אבל בתשובת חכם צבי סימן ל"ו כתב שמה שכתב בספר הזוהר שיש להתפלל על הסדר היינו כשאינו מתפלל עם הצבור אבל אם איחר לבוא לבהכ"נ ובא כשהצבור מתפללין כו"ע מודו דידלג כדי להתפלל בצבור וכ"פ הפר"ח בסימן נו"ן.
עוד כתב (ס"ק ב') דאם נתאחר לבוא יראה עכ"פ לומר קודם שיתחיל להתפלל ברכת ענט"י ואלהי נשמה וברכת התורה.
עוד כתב (ס"ק ד') מה שכתב הרמ"א שאם יש לו שהות יותר יאמר הודו, הכונה אחר שאמר כל ההללויות, שהם עיקר פסוד"ז. וכן אמירת ויברך דויד עד לשם תפארתך ג"כ קודם להודו לד' קראו, אבל לא קודם הללויה: (ובהלכה ברורה אות ג' למנהג הספרדים שאמירת הודו הוא קודם ברוך שאמר, כל הפסוקים הנאמרים בין ברוך שאמר לישתבח קודמים להודו).
עוד כתב (ס"ק ה') כתב הח"א בשבת ידלג המזמורים שמוסיפין בשבת ויאמר כמו בחול כי הם תדירים, ואם יש שהות יותר יאמר למנצח ולדוד בשנותו ותפלה למשה והם קודמים לשאר מזמורים [כדאיתא בזוהר]. עוד כתב דבשבת מחוייב לומר נשמת והיא נקראת [בפסחים קי"ח] ברכת השיר ומוטב שידלג מזמורים. ואם אין לו שהות כלל יאמר ברוך שאמר ותהלה לדוד ונשמת וישתבח עי"ש: (ובהלכה ברורה אות ד' עדיף שידלג על נשמת כל חי ממה שידלג פסוקי דזמרה. אבל עדיף שיאמר נשמת כל חי וידלג המזמורים שמוסיפים בשבת).
בהמשך - התחילו הצבור יוצר, יקרא ק''ש וברכותיה עם הציבור ויתפלל עמהם, ואחר כך יקרא כל פסוקי דזמרה בלא ברכה.
כתב הטור וכתבו בשם הרב רבי יונה שאמר בשם רבותיו שאם נכנס בשעה שש"צ מתחיל יוצר אור ואין לו שהות לומר אפילו תהלה לדוד טוב הוא שיקרא ק"ש בברכותיה ויתפלל עם הצבור ואח"כ יקרא פסוקי דזמרה עם הברכות שלפניהם ושל אחריהם לפי שהתפלה רצויה ומקובלת עם הצבור: וכתב הב"י ומה שכתב רב נטרונאי ולא יאמר אותם אחר תפלה כל עיקר היינו דוקא בברכה לפניהם ולאחריהם אבל בלא ברכות יכול לאמרם ולואי דלימרינהו כוליה יומא. וכן כתב הרשב"א בתשובה. ולא כדברי האגור שכתב שגם לרב נטרונאי אם לא אומר הזמירות כלל קודם התפילה יאמרם לאחר התפילה בברכות. וכתב הרשב"א אנו נוהגים כדברי הגאונים שקבלתם תורה. וכתב הב"י וכן ראוי לנהוג דכיון דספק במידי דברכות הוא יש לחוש דילמא קיימא לן כדברי הגאונים ונמצא מברך ברכה לבטלה: עוד כתב הב"י כתב מהר"י אבוהב דלדברי כולם הברכות שאנו מברכין בבקר יכול לאמרם אחר תפלתו: והרשב"א (חי' ברכות יא: ד"ה השכים) נסתפק אם יכול לברך ברכת התורה אחר אהבה רבה מאחר שאמרו שנפטר באהבה רבה מברכת התורה והנה לדעת רבותינו הצרפתים שכתבו שזו פוטרת כל היום מה שאין כן באהבה רבה יש לברך אותה עכ"ל. וכבר כתבתי זה בסימן מ"ז . (וע"ש בסעי' ח' מה שכתבנו שצדדי הספק אם מה שקורא ק"ש נחשב ללימוד. ומרן לא פשט ספק זה. ולדעת המ"ב אם לא למד תיכף חוזר ומברך ברכות התורה. ובבירור הלכה שם אות ט' כתב דאמרינן סב"ל).
וכ''פ מרן ואם כבר התחילו הצבור יוצר, ואין שהות לומר פסוקי דזמרה אפי' בדילוג, יקרא ק"ש וברכותיה עם הציבור ויתפלל עמהם, ואחר כך יקרא כל פסוקי דזמרה בלא ברכה שלפניהם ולא של אחריהם. הגה: ומכל מקום יאמר כל הברכות שמחויב לברך בבקר (כל בו וב"י בשם מהרי"א כמו שנתבאר סימן מ"ו ומ"ז).
וכתב המ"ב (ס"ק ו') ובתשובת משכנות יעקב האריך בזה והוכיח דברכת ב"ש וישתבח תקנה קדומה היא מימי התנאים, וע"כ מוטב להתפלל ביחידי משידלג לגמרי ברכת ב"ש וישתבח. (בהליכות עולם ח"א עמוד עד' ובהלכה ברורה אות ב' יתחיל יוצר אור ואחר תפילת שמונה עשרה יאמר כל פסוד"ז ולא יברך ברוך שאמר וישתבח בשם ומלכות).
עוד כתב (ס"ק ז') שאם איחר והגיע אחרי יוצר לא יתפלל הש"ע לבד עם הצבור דסמיכת גאולה לתפלה בשחרית עדיף מתפלה בצבור [ב"י וד"מ בסי' רל"ו]:
עוד כתב (ס"ק ט') אם לא אמר פסוד"ז קודם התפילה חייב לאומרם לאחר התפילה בלא ברכה. עוד כתב לענין ברכות התורה עיין בסימן מז' ס"ק יז' מה שכתבנו בשם הא"ר. (ושם כתב שלא יצא י"ח ברכות התורה אולם בבירור הלכה שם אות ט' כתב אם שכח לברך ברכות התורה וכבר התפלל שחרית ולא למד מיד אחר התפילה לא יברך שוב ברכות התורה, דסב"ל. ואם אפשר ישמע הברכות מאחר ויכוין לצאת י"ח). עוד כתב ואם לא ברך קודם והתחיל ברכת ק"ש יכוין בפירוש בברכת אהבה רבה לפטור ברכת התורה ויראה ללמוד תיכף לאחר התפלה ויצא בזה אליבא דכו"ע: ובביה"ל (ד"ה ומכל מקום) כתב שכונה נגדית דהיינו שלא לצאת י"ח ברכות התורה באהבת עולם לא יכול לכוין, שהרי ברכת אהבת עולם היא עצמה ברכת התורה, שנתקנה על ק"ש. עוד כתב במ"ב ולענין ברכת אלהי נשמה לדעת הפר"ח לא יברך כיון שיצא י"ח בברכת מחיה מתים. אבל לדעת הפמ"ג המאמ"ר השע"ת והגר"א, לא יצא וצריך לברך. (ובהלכה ברורה סימן מו אות כא' כתב דסב"ל ולא יברך). ומ"מ יותר טוב לכתחלה שיכוין בפירוש בברכת ונאמן אתה שאינו רוצה לפטור בזה ברכת אלוקי נשמה ואז לכו"ע יברכנה אחר התפלה. ובביה"ל (ד"ה ומכל מקום) כתב והרוצה לצאת ידי חובת שניהם נ"ל שיניח מעט לישן ביום ואז כשיתעורר משנתו יברך אלקי נשמה דהא הב"י בסימן רל"א כתב דהאגור בשם ר' יהודה משפירא כתב דהניעור משנתו של שינת היום צריך לברך אלקי נשמה וכ"כ בשיבולי לקט בשם רבינו שמחה והר"ר אביגדור כהן וכ"כ בספר התניא רק שהב"י סיים שם ע"ז ולא נהגו כן א"כ בכאן יש לעשות כן לכו"ע. וכ"כ בספר תורת אביגדור: (ולדידן נראה דעדיין אמרינן סב"ל).
עוד כתב (ס"ק י') שזמן ברכות השחר לכתחילה עד ארבע שעות, ובדיעבד עד חצות, והמיקל לסמוך על המאמ"ר והנהר שלום שזמנם הוא כל היום אם לא אמרם בבוקר, אין למחות בידו . (בהליכות עולם ח"א עמוד נה' ובהלכה ברורה סימן מו' אות יט' רשאי לברך ברכות השחר במשך כל שעות היום עד שקיעת החמה). ולדעת הגר"א אומרם אפילו בלילה וכתב המ"ב ונ"ל דאם חוטפתו שינה לכו"ע לא יכול תו לברך ברכת המעביר שינה. ובביה"ל (ד"ה כל הברכות) כתב שאם היה פטור מלברך בבוקר עד ארבע שעות כגון שהיה אונן לא יברך לאחר מכן ברכות השחר. חוץ משלא עשני גוי, עבד, ואשה, שמברך. (ובהלכה ברורה סימן מו' אות כב' כתב אפילו נמשך זמן אנינותו עד הלילה מברך ברכות השחר בלילה).