אור ברסלב
מנחת שי - הלכות יום טוב סימן תקט - כמה דינים פרטיים להלכות יום טוב - ובו ז' סעיפים › אסור לעשות גבינה

מנחת שי - הלכות יום טוב

סימן תקט - כמה דינים פרטיים להלכות יום טוב - ובו ז' סעיפים · אסור לעשות גבינה

מותר למלול מלילות

בשבת קלד. אסור לגבן ולא דומה ללישת בצק שמותר ביו"ט כיון שהיה אפשר לגבן מאתמול.

מצינו ארבע ענינים בעשיית החלב. האחד להעמיד החלב ולהקפותו מה שקורים יוגורטי או לבן. ונעשה ע"י נתינת לבן לתוך חלב ונהפך החלב כולו להיות לבן, ואין בזה סרך מלאכה.

הענין השני מגבן עשיית גבינה רכה. ונעשית ע"י נתינת החלב בתוך קיבת בהמה ומנענעו הרבה עד שנעשה גבינה רכה. וגיבון זה אסרה הגמ' הנ"ל מצד איסור לישה אף שהיא מלאכת אוכל נפש המותרת על כל פנים כשנעשה לימים הרבה ואפשר לעשות הגבינה מאתמול ולא היתה מפיגה טעם אסרו חכמים וכנזכר בסימן תצ"ה.

הענין השלישי הוא מחבץ היינו עשיית גבינה קשה יותר. ונעשית ע"י שנותן חומץ או לימון לתוך החלב וע"י זה נפרדים המים מן החלב ונוצר בכלי, גושי גבינה ומים. וזה אסור בשבת מהתורה משום בורר כנזכר בשבת צה. שבפעולת נתינת החומץ בורר הגבינה מהמים. וביו"ט אסור מדרבנן כיון שמלאכת בורר היא מלאכה שנעשית לימים הרבה ואסרוה חכמים ולא התירו אלא בפעולה שדרכה לעשותה ליומה ובשינוי, אבל עשיית גבינה היא לא פעולה שנעשית ליומה ואסור.

הענין הרביעי הנקרא גם מגבן וענינו אחר החיבוץ הנ"ל שנפרדו גושי הגבינה מהמים, לוקח את אותם גושים ומחברם אחד לאחד עד שמתדבקים לגוש אחד בצורה מסויימת. וזה אסור בשבת מהתורה משום בונה כנזכר בשבת צה. וביו"ט לפי הנזכר בסימן תצ"ה כפי שמשמע מהמ"מ, לא התירה התורה מלאכת בונה לצורך אוכל נפש, כיון שאין עיקר ענינה באוכל, לכן נשארת באיסורה מהתורה, ואפילו ע"י שינוי יהא אסור [ואם תאמר נתיר את בניית הגבינה מכ"ש ממכשירי אוכל נפש שהתירה התורה לעשות כל מלאכה אפילו שאין עיקר ענינה באוכל כמו לתקן שיפוד, א"כ כל שכן שיהא מותר לתקן את האוכל עצמו על ידי הגיבון. לזה אמרינן דדיו לבא מן הדין להיות כנידון ולא התירה התורה מכשירי אוכל נפש שאפשר לעשות מאתמול, הכא נמי בגיבון כיון שיכל לגבן מאתמול ולא היה מפיג טעם לא התירה התורה. אלא שלפי זה אם לא יכל לעשות מאתמול יהא מותר. אבל עכ"פ מדרבנן יהא אסור כיון שגם במכשירי אוכל נפש שאנו פוסקים כרבי יהודה שאם לא יכל לעשותם מאתמול מותרים היינו דוקא מהתורה אך מלאכות שעושים לימים הרבה אסורים מדרבנן כמו שאסרו במלאכות אוכל נפש, כמ"ש הר"ן הובא בסימן תקט.] .

אבל לדעת התוס' וכן משמע בר"ן שמלאכת הגיבון האסורה משום בונה היא מלאכת אוכל נפש שהתורה התירה, כבישול ואפיה, ורק חכמים אסרוה. והטעם כיון שהיא נעשית לימים הרבה ולא מפיגה טעם שבכה"ג אסור לעשות ביו"ט בלא שינוי [וכן דעת מרן כנזכר בסימן תצ"ה לאסור בכל מלאכת אוכל נפש שהדרך לעשות לימים הרבה ולא מפיג טעם.] . והנ"מ, שלדעת התוס' והר"ן מותר ע"י שינוי, וכ"פ המ"ב (ס"ק כא) [והב"י אפשר שיסבור כדעת המ"מ לאסור אפילו ע"י שינוי, שהרי לגבן האיסור הוא משום בונה והוא איסור תורה.] .

עוד כתב המ"ב (ס"ק כב כג) שלהעמיד את החלב שכתב הרמ"א לאסור היינו לתת חומץ בחלב להפריד ממנו את המים והוא מלאכת בורר, ואסרו חכמים כיון שנעשית לימים הרבה, וכן נמי מטעם זה אסור לעשות חמאה, וגם ע"י גוי אסור ואין להקל אלא אם כן לצורך גדול.

ו. אין גוזזין את הירק במספרים שדרכן לחתכם בהן מן המחובר:

לחתוך הירק התלוש במזמרה אסור משום מראית העין.

בביצה לד. וברש"י אין גוזזין עלים הכמושים במספרים שרגיל לחתוך בהם מן המחובר דמאן דחזי סבר שליקטן היום.

לחתוך ירק דק דק מותר.

כתב הביאו"ה בשם הפמ"ג להתיר לחתוך הירק דק דק. (וכן הוא במ"ב סימן תקד). אבל לא יעשה בקוצץ ירקות שהדרך לעשות בו לימים הרבה.

ז. מתקנים את הקונדס והעכביות. הגה: ומותר למלוח הרבה חתיכות צנון ביום טוב אם רוצה לאכלן אף על פי שאסור בשבת ויש מחמירין (מהרי''ל):

תוכן העניינים

מנחת שי - הלכות יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה