סימן צב · טיפת חלב שנפלה על הקדירה
טיפת חלב שנפלה על הקדירה שאצל האש מבחוץ, אם נפלה כנגד התבשיל, אם יש שישים בתבשיל כנגד הטיפה התבשיל מותר, 79. הב"י הביא בזה כמה דעות. דעת הסמ"ג (לאוין קמ וקמא נא ע"ג) כשנופלת טיפה על הקדירה בין כנגד התבשיל ובין למעלה כל הקדירה נאסרת, שהטיפה מבעבעת בכל הכלי הבלוע מבשר והופך להיות חנ"נ, לכן כל התבשיל אסור שאי אפשר שיהא בתבשיל שישים כנגד הקדירה. ודעת המהר"ם מרוטנבורג (בתשובות סימן קכא) שאם יש שישים פעמים שישים [3600] בתבשיל נגד הטיפה התבשיל מותר ממ"נ, אם נאמר שהטיפה מפעפעת בכל הכלי הרי יש בלחלוחית שבכלי ודאי שישים נגד הטיפה ובטילה, ואם אינה מפעפעת בכל הכלי אלא במקצתו אם יש באותו מקצת שבכלי שישים נגד הטיפה הרי בטילה, ואם אין שישים נגד הטיפה מה שנאסר בכלי אינו עולה על שישים נגד הטיפה, וא"כ מספיק שישים נגד אותו שישים האסור. והמרדכי (פג"ה סי' תרעט) כתב בשם תשובת ראב"ן (סימן רעב ושיא) אם יש שישים בקדירה לבד נגד הטיפה מותר התבשיל, משום שהקדירה בעצמה מבטלת הטיפה, כמו בטיפה שנפלה על חתיכת בשר שאם יש שישים בחתיכה בטילה הטיפה. והסמ"ק (סי' ריג) כתב תלוי איפה נפלה הטיפה, אם נפלה כנגד התבשיל צריך שישים בתבשיל נגד הטיפה והתבשיל מותר שהטיפה מפעפעת מהקדירה לתוך התבשיל והוי כאילו נפלה בתבשיל, ואם נפלה במקום הריק שבקדירה אותו מקום נעשה נבלה שאין לטיפה איפה להתבטל שהרי אין שם תבשיל שיבטלנה, לכן צריך להמתין עד שיצטנן הרוטב ואז יכול לערות התבשיל מהקדירה ללא שיאסר התבשיל מהכלי. ופסק מרן בסעיף ה' כדעת הסמ"ק. וכתב הש"ך (ס"ק י"ט) גם באופן שנפלה הטיפה כנגד התבשיל והתבשיל מותר, הקדירה נאסרת, ולכן יערה מיד התבשיל מהצד השני של הקדירה כדי שלא ישאר בקדירה האסורה.
ולדעת הט"ז (ס"ק י"ט) לא נאסרה הקדירה, שהטיפה או שמפעפעת לתוך התבשיל ומתבטלת, או שעומדת במקומה ולא חודרת לתבשיל. ואם אין שישים כנגד הטיפה התבשיל אסור. ואם נפלה שלא כנגד התבשיל, נאסר אותו מקום הקדירה עד סמוך לרוטב, ואם יערה את התבשיל דרך אותו מקום שנאסר יאסור הכלי את התבשיל, 80. כתב הש"ך (ס"ק כ) שאם יש שישים פעמים שישים ואחד פחות מעט נגד הטיפה לא נאסר התבשיל אם עירה בדיעבד, אבל לא יערה לכתחילה שאין מבטלים איסור לכתחילה. ואם הקדירה אינה בת יומה מספיק שישים כנגד הטיפה, וכן אם הקדירה חדשה כתב הרמ"א שמספיק שישים נגד הטיפה אם עירה התבשיל דרך המקום שנאסר, שהרי אין כאן חנ"נ שאין בקדירה טעם בשר. לכן יניחנה כך עד שתצטנן, 81. וכן לא ינענע הקדירה שלא יגע הרוטב במקום האסור, ולכן אסור לערות מהצד השני שע"י הנענוע יגע בצד השני האסור, וכן אין לנקב את הקדירה מלמטה להוציא התבשיל שע"י הניקוב מנענע את הקדירה. (ש"ך ס"ק כא) ואחר כך יערה ממנה התבשיל. וכל זה מצד הדין, אולם נהגו העולם לאסור התבשיל כשנפלה הטיפה על הדופן שלא כנגד הרוטב, אם אין שישים פעמים שישים ואחד פחות מעט כנגד הטיפה. ואם יש שישים פעמים שישים ואחת פחות מעט נגד הטיפה, ימתין עד שתצטנן הקדירה, ואחר כך יערה ממנה התבשיל. 82. הגהות סמ"ק (שם) ובהגה"מ (פ"ט) ובמרדכי (שם). והטעם לחומרא זו כתב הט"ז (ס"ק כ) בשם האו"ה (הארוך כלל לא דין ב) דחיישינן שמא עלתה רתיחת התבשיל ונגעה באותו מקום שנפלה עליו הטיפה ונאסר התבשיל, או שמא יגע בו עתה בעת העירוי קודם שתצטנן. ובש"ך (ס"ק כ"ד) מביא חולקים על מנהג זה. ובקדירה חדשה או בקדירה שאינה בת יומה שלא נעשה מקום נגיעת הטיפה חנ"נ, מספיק שישים נגד הטיפה, דגם אם עלתה הרתיחה ולקחה מבליעת הטיפה הרי מתבטל החלב בשישים.
(ש"ך ס"ק כה) ואם נפלה כנגד התבשיל, התבשיל מותר כשיש שישים נגד הטיפה. ואם נפלה הטיפה על הקדירה באופן שיש אש גלויה כנגד נפילת הטיפה, לא אוסרת בכל אופן, שמיד נשרפת הטיפה, וגם הקדירה לא נאסרת. 83. כ"כ הב"י בשם האגור (סימן אלף רז) שהאש שורפת הטיפה שע"ג הקדירה. והרמ"א כתב שגם הקדירה מותרת. והש"ך (ס"ק כו) כתב שהתורת חטאת (כלל נו) כתב שיש להחמיר לאסור את הקדירה. ואם לא נפלה הטיפה כנגד האש דאז אנו מצריכים שישים פעמים שישים ואחת פחות מעט נגד הטיפה, כשהטיפה לא כנגד הרוטב הקדירה נאסרת, כך הביא הב"י בשם המרדכי (סי' תרעט) בשם הר"מ (פסקים ומנהגים ח"ב סי' עג) וכ"כ הגה"מ (פ"ט אות ג). והרמ"א כתב שגם אם נפלה הטיפה כנגד הרוטב ויש שישים בתבשיל, הקדירה אסורה ויערה התבשיל מהקדירה מיד בצד שלא כנגד הטיפה כדי שלא תמשיך הטיפה לפעפע בתוך התבשיל, ואם בישלו באותה קדירה פעם שניה דין התבשיל כמו בפעם הראשונה [וסגי בשישים נגד הטיפה אם נפלה כנגד הרוטב]. והטעם לאסור הקדירה כתב הש"ך (ס"ק כ"ז) משום דחיישינן שמא לא פעפע הכל לפנים ונשאר מעט בעובי הקדירה שלא נכנס לפנים ואם בישל בקדירה פעם שניה צריך שישים נגד כל הטיפה שהרי לא יודעים כמה נשאר ממנה בעובי הקדירה. וזה בטיפה אחת, אבל אם נפל הרבה לא אומרים שהאש שורפתו. ובשעת הדחק כגון בערב שבת או לצורך אורחים או הפסד מרובה לא נוהגים להחמיר, אלא כנ"ל, אם יש שישים בקדירה נגד הטיפה התבשיל מותר, 84. כ"כ הטור בשם רבינו יחיאל. וימתין עד שיצטנן. ואם אי אפשר לו להמתין כגון בערב שבת או לאורחים, מותר לערות התבשיל מהצד השני. 85. כ"כ הש"ך (ס"ק ל) בשם רש"ל שאם צריך מיד את התבשיל כגון לאורחים וכיוצ"ב, מותר לערות התבשיל בעודנו חם מהצד האחר. כתב הט"ז (ס"ק כד) בשם האו"ה (כלל לא דין ג) שאם נפלה טיפת חלב על הקדירה במקום שכנגד התבשיל שאין בו בשר, ולא היה בתבשיל שישים כנגד הטיפה, ובישל שוב בקדירה תבשיל של בשר, מותר התבשיל השני ממ"נ שאם הטיפה לא חודרת מהקדירה לתבשיל בפעם הראשונה א"כ גם בפעם השניה לא תחדור לתבשיל, ואם חדרה לתבשיל בפעם הראשונה הרי התחלקה הטיפה בתוך רוטב התבשיל והקדירה בלעה מהתבשיל תערובת תבשיל המעורב בו טיפת חלב ואין בתערובת זו הבלועה רק מעט מטיפת החלב, וודאי שבבישול השני יש שישים כנד אותו מעט חלב ומותר. טיפה הנופלת על כיסוי הקדירה והקדירה רותחת ומעלה אדים, חשוב כאילו נפלה למקום שכנגד הרוטב. 86. כ"כ הרמ"א וצריך שישים בתבשיל נגד הטיפה. אולם הט"ז (ס"ק כח) חולק ע"ז ומצריך שישים נגד כל כיסוי הקדירה שחושש שבשעה שנפלה הטיפה לא עלתה רתיחת התבשיל עד לכיסוי ונעשה הכיסוי נבלה, וספיקא דאורייתא לחומרא. וכ"כ הרש"ל (פרק כ"ה סי' מו). ובאיסור דרבנן כה"ג יש להקל דספיקא דרבנן לקולא.