סימן צב · דין חתיכת בשר שנאסרה מחלב
חתיכת בשר שנאסרה מחמת חלב שנפל עליה, נעשית כדין נבלה שאם תפול לשישים לא תחזור להיתרה, וכן צריך לשער שישים כנגד החתיכה ולא רק כנגד החלב שנבלע בה. 75. כן פסקו הרש"י הרמב"ם (בפ"ט ממאכ"א ה"ט) הרמב"ן (קח: ד"ה וי"ל) הרא"ש (סי' כב) והרשב"א (בתוה"א ב"ד ש"א) והר"ן (פכ"ה מד ע"ג). ודלא כהראב"ד (שם ה"ט) דס"ל דלא אמרינן חנ"נ אלא לרבי יהודה דס"ל מין במינו לא בטל אבל לרבנן לא, וכן הביא הר"ן (שם) י"א שהרי"ף ס"ל כהראב"ד. וכתב הט"ז (ס"ק ז') שחנ"נ אוסרת רק בבישול, אבל אם נגע חם בחם אינה אוסרת, שרק באיסור מחמת עצמו אוסר במגע חם בחם משא"כ כאן שהיא איסור בלוע לא. ובש"ך (ס"ק ט) כתב שבב"ח נקרא איסור מחמת עצמו, ולכן שייך בו דין חתיכה הראויה להתכבד השייך רק באיסור מחמת עצמו. ואם נפלה לתבשיל ואינו מכירה, אם היא חתיכה הראויה להתכבד כל החתיכות אסורות והרוטב מותר, ואם היא חתיכה שאינה ראויה להתכבד בטלה ברוב.