סימן צב · חלב שנפל לתוך בשר
נפל חלב לתוך קדירה של בשר על גבי אחת החתיכות שלמעלה מהרוטב, 71. במשנה שם טיפת חלב וכו'. ונחלקו הרש"י (ק. ד"ה כיון שנתנה וקח. ד"ה דמתניתין) ור"י בתוס' (ק. ד"ה חתיכה וקח. בד"ה טיפת) אם החתיכה מקצתה ברוטב ומקצתה מחוץ לרוטב האם הולך החלב שנופל עליה ומתפשט לכל הקדירה, לדעת רש"י לא הולך ומתפשט והחתיכה אסורה אם לא עירב הכל מיד. ולדעת ר"י לא נאסרת החתיכה, שהחלב מתפשט בכל הקדירה ומתבטל החלב בשישים בכל הקדירה, ורק אם החתיכה למעלה מהרוטב נאסרת אם לא עירב או כיסה מיד. וממרן אין משמעות כמו מי פוסק. וכתב הש"ך (ס"ק ד') שרוב הפוסקים ס"ל כדעת ר"י. וכתב עוד הש"ך (ס"ק ג') שאע"פ שהחתיכה חוץ לרוטב, נאסרת כולה, ולא רק כדי נטילה כמו שמצאנו בסימן ק"ה סעי' ה, משום ששם מיירי באיסור גוש שאינו צלול שודאי אינו מתפשט בכל החתיכה אלא ע"י רוטב, וכאן מיירי בחלב צלול ובתוך קדירה שמתוך שיש בה הבל ולחלוחית החלב מתפשט בכולה ואוסר הכל. ועוד תירץ שכאן מיירי שחתיכת הבשר הוא שמן ושם מיירי בכחוש. ועיין במה שכתבנו בסימן צ"א הערה 65 שאין אנו בקיאים בין כחוש לשמן ובכל גווני צריך שישים, ועיין ברעק"א ס"ק א' מה שכתב בזה. ולהט"ז (בס"ק ב) מרן שהביא את לשון הרמב"ם ס"ל כרש"י, ודעת הט"ז ברש"י שאם מקצתה חוץ לרוטב החתיכה אסורה והרוטב לא מצטרף לבטל טעם החלב הנבלע בחתיכה אבל החתיכה אוסרת את התבשיל אם אין בקדירה שישים כנגדה, וחולק על הד"מ (אות ב) עיי"ש. והרמ"א סובר כר"י ומסברא דנפשיה כתב לאסור החתיכה (ט"ז ס"ק ה). והש"ך (ס"ק ו') כתב שהרמ"א מסתפק אם כרש"י או כר"י ומחמיר בשניהם, ולכן אם יש שישים בקדירה נגד הטיפה לכ"ע מותר התבשיל, והחתיכה אסורה לדעת רש"י. עוד כתב הש"ך (ס"ק ז') ששאר החתיכות שנגעו בזו החתיכה [שנאסרה] צריכים נטילה. טועם הגוי החתיכה אם יש בה טעם חלב אסורה החתיכה, ושאר התבשיל מותר. ואם ניער או כיסה את הקדירה באופן שהרוטב מגיע לחתיכה האסורה, אם יש בתבשיל שישים נגד החתיכה התבשיל מותר, ואם לאו אסור התבשיל. ואם ניער את הקדירה מיד שנפלה טיפת החלב על החתיכה והמשיך כך לנער עד שמשער שהתערבה הטיפה יפה בכל התבשיל בשוה, 72. זה לדעת מרן כפי שהביא את לשון הרמב"ם (מאכ"א פ"ט ה"י) שצריך שינער מתחילה ועד סוף, וכמו שפי' הט"ז (בס"ק ו) ועוד אחרונים עד סוף ביטול הטיפה לגמרי בתוך התבשיל. ודעת הרמ"א שמספיק לנער בתחילה בשעה שנפל החלב וכדעת מהר"י בן חביב בפי' הרמב"ם. אולם בב"י הסביר את הרמב"ם כפשוטו מתחילה ועד סוף צריך שינער הקדירה. ויש שישים בכל התבשיל נגד החלב, הכל מותר [גם החתיכה שנפל עליה החלב]. ואם נפל החלב לתוך רוטב הבשר, או לאחת החתיכות, ואינו יודע לאיזה חתיכה נפל, ולא ניער מיד, מותר לנער את הקדירה עד שיתערב טעם החלב בכל הקדירה, 73. כ"כ הרמב"ם, (שם) וכתב בב"י דטעמו אע"פ שנפל בתוך המרק צריך לנער כדי שיתערב יפה וכ"ש שנפל לחתיכות דצריך לעשות בענין שיתערב יפה. ע"כ. ולא אמרינן בזה חנ"נ שתאסור החתיכה התבשיל, וכן אין להקשות הרי אין מבטלים איסור לכתחילה, שהרי אין כאן איסור ודאי שהרי אין ידוע איזו חתיכה אסורה. מיהו לדעת הרמ"א לא מועיל מה שמנער את הקדירה אם לא שניער מיד כשנפל האיסור (ועיין ש"ך ס"ק ח). ויטעם הגוי, אם טועם טעם חלב הכל אסור, ואם לאו הכל מותר. 74. והרמ"א כתב שאין אנו נוהגים לסמוך על טעימת גוי ולכן משערים בכל ענין בשישים. ואם אין גוי משער בשישים נגד החלב.