מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל
פסחים · דף מב.
בתוס' ד"ה ור"א וכו' ואין להקשות שתוס' ה"ל להקשות האיך אמר ר"נ שת"ק ר"א היא הלא הסיפא היא ר"א אלא ע"כ צ"ל שהוא ר' אליעזר די"ל שהתוס' רוצה להוכיח אפילו לר"י אך לפי זה קשה אמאי שכתב בתוס' ואף אי הוי חמץ דגן גמור ע"י תערובות בקצרה ה"ל להקשות לר"י ע"כ ברייתא דתו"כ דר"י הוא ר"א א"כ אי הוי תכשיטי נשים חמץ ע"י תערובות ה"ל לחשוב תכשיטי נשים בהדי אינך תערובות ואפשר לפרש דאליבא דר"י איכא לאוקמי הברייתא כר"מ דאמר שניהם בלאו והא דאמר מאן שמעת ר"א ה"פ ר"י היא דקאמר לר"נ לדידך דאמרת שר"א סבר דוקא נוקשה ולא תערובות א"כ בברייתא דתני עירובי בלאו מאן שמעת ע"כ ר"א היא. אבל לר"י שפיר אתי הברייתא אפי' כר"מ ואין להקשות אי כר"מ אמאי לא תני נוקשה בברייתא שהיא בלאו דהא לר"י נוקשה קיל טפי מתערובות ואי לא קתני לה ה"א דנוקשה אינו בלאו. וי"ל דהברייתא לא בא להורות רק שתערובות אינו בכרת דהא תני יכול יהי' ענוש כרת וכו' ודו"ק: בגמרא מאן תנא דחמץ דגן גמור ונוקשה בעינא בלאו נ"ל לומר בפשט הגמר דעיקר קושיתו דודאי ידע משום רבוי דאתרבי נוקשה ותערובות אלא מאן תנא בלאו דוקא ר"ל כיון דאתרבאי יש לנו לומר נתרבי לכל ושוה דינם כחמץ גמור וע"ז משני רב יהודא ר' מאיר היא שמעינן לר"מ נוקשה בלאו וכ"ש תערובות דגריעא מנוקשה דלא הוי אלא בלאו ור"נ משני הא מני ר' אליעזר היא ושמעינן לר"א תערובות בלאו וכ"ש נוקשה דגריעא מתערובות לר"נ דלא הוי אלא בלאו וע"ז מביא תניא כוותי' דרב יהודא יכו' ואולי נוקשה בעינא לא קתני וליכא למימר דכ"ש הוא דהא אליבא דר"נ נוקשה קיל מתערובות א"כ ה"ל למתני שנוקשה ג"כ בלאו וליכא לאקשוי אמאי לא מייתי תני' כוותי' דרב יהודא מברייתא דר"נ גופא יש ליישב לפי שיטתו דאליבא דר"נ נוקשה קיל מתערובות י"ל משו"ה קתני תערובות לרבותא דרבנן דפליגי וס"ל שאינו עובר בלא כלים אפילו בתערובות. ומעתה אין מקום לקושית תוס' ד"ה מאן תנא משמע בשמעתין כו' ותימא וכו' ואולי נוקשה בעינא לא קתני ג"כ אין מקום לקושיתם וק"ל: