אור ברסלב
מנחת נתנאל כתובות › דף כז:

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

כתובות · דף כז:

דף כג.

בתוס' ד"ה אנן אחתינן ואין נראה לר"י דחזקת האם מהני גם לינאי כדמשמע הכא ולא ניחא להו לפרש דתולה החזקה ע"י העד הראשון כיון דהעד מגוף העדות ע"י צירוף וחזקה דמחמת העדות גופי לאו חזקה היא כדמוכח בבא בתר דאמר ר' נחמן אנן אחתינן ואנן אסקינן ולזולותא דבי דינא לא חיישינן ואי איתא אמאי מסקינן לי' אימא אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי ארעא אחזקתא דאתחזק בה אפומא דקדמאי ועיין מהרש"ל: בא"ד ובשניים אומרים מת ושניים אומרים לא מת דאמרינן לעיל לא תצא ולא מוקמינן לי' אחזקה דא"א עיין מהרש"א וז"ל ולולא דבריהם הי' נראה למאי דמוקמינן לה בנשאת לאחד מהעדים וגם היא אומרת ברי לי לכך לא מוקמינן לה בחזקת איסור ושוב מצאתי כן בדברי התוס' פ' האשה רבה (דף צ"ג) וע"ש עוד במהרש"א שהקשה דברי ר"י שם אמאי שכתב ר"י (דף פ"ח) כמו שתי' התוס' כאן והניח בצ"ע. ולי לק"מ דמאי שכתבו התוס' בפ' האשה רבה כיון דהוא והיא אומרים ברי אזלי להך לישנא דס"ל דתרי ותרי ספיקא דאורייתא וה"ק היכי דמי אילימא תרי ותרי מה חזית דסמכת אהני סמוך אהני להך לישנא דס"ל דספיקא היכא מתרץ הך מתני' אלא ש"מ חד וש"מ עד אחד ביבמה מהימן ושם (בדף פ"ח) פי' התוס' לתרץ הך ברייתא להך לישנא דס"ל תרי ותרי ספיקא דרבנן ומדאורייתא אוקמא אחזקה אבל לאידך לישנא באמת לק"מ ודו"ק. בא"ד הכא כיון דמכחישין זה את זה איכא חומרא עיין בתוס' בבא בתרא (דף ל"א) ושם ביאור היטב ע"ש. בא"ד ועוד כיון דתרי ותרי ספיקא דרבני אין לנו להעמידה על חזקתה רצונם אפי' את"ל דלא דמי הך דהכא להך דארבעה אחים מ"מ מידי ספיקא דרבנן לא נפיק וק"ל: בתוס' בא"ד ובשנים אומרים נתגרשה אע"פ שהם העידו תחילה מ"מ היתה בחזקת א"א והוצרכו לזה לישב דברי המקשן שפריך מ"ש רישא ומ"ש סיפא הכי ה"ל למפרך כלפי לייא איפכא מסתברא וק"ל עיין מהרש"א. בא"ד ועוד דר' אשי משמע דבעי למימר דאפילו אתי שנים לבסוף עכ"ל המשמעות לזה עיין בחידושי הרא"ה ז"ל:

בתוס' ד"ה כאן בכרכום וכו' כרכום של אותו מלכות אי אפשר דלא ערקו חדא מנייהו עכ"ל וקשה אמתניתן ה"ל לאקשוי הכי ולא אפרוקא דר' יצחק בן אליעזר ומגמרא משמע דלא קשי' לן אלא אפרוקא דבתר הכא הכי נמי מהדרינן חד אמר כאן בכרכום שלאותו מלכות וכו' ול"ק לי' ולא מידי וחד קשי' לי כל הני ומשני ואמאי אפרוקא דמתני' הל"ל דחד קשיא לי' וחד לא קשיא לי' והר"ן בחידושי הניח בקושיא על פי' ר"ח ור"ת ונראה לישב דבמס' עבודה זרה מקשי תוס' אמאי לא מוקי לה מתני' דהכא בגמר מלחמה ונ"ל דמתני' מדתני סתם מיירי אפי' בתחילת מלחמה הנה כל זה ניחא בהס"ד ובשנויי' דרב ור"י אבל לפי שנויא דר' יצחק הק"ל וצ"ל אליבא דר"י תי' אחר דאי איירי בגמר מלחמה פשיטא אי אפשר דלא ערקו חד מנייהו שאין עוד משמרת ושלשולתא משו"ה המתני' לא קשי' ולא כלום דה"א דלא חיישינן שמא ערקו דאשה יש לה מורך לב ומתירא מן הגייסות אבל לפי שנוי דר' יצחק מוכח דלידי' חיישינן לערקו מדלא מוקי מתני' בגמר מלחמה ודו"ק. בא"ד חדא דפריך נתלו לחומרא וגבי מחבואה תלינן לקולא ק"ק כיון דאההיא דע"ז פריך כמ"ש גופי' לפי' רש"י אימא שפיר נתלו לחומרא ומה שתי' מהרש"א בזה היא דוחק עיין עליו ותו מ"ש תוס' ועוד דמאי מתרץ דמהדר למתא וכו'. ואין אדם נכנס לשם והא קתני בלשת שנכנס לעיר ע"כ ומאי קושיא כיון דאמתני דהכא נמי פריך וע"ז משני דמהדר למתא וממילא משתמע דמתני דע"ז איירי דמהדר בעיר גופא במקום חנותם בשולשתא אלא דקמ"ל דנוכל להיות שמהדר למתא כולה שלא יהרג אחד מהם. ע"כ לבי אומר דקושיא חדא מתורצת בחברתה דקושיית תוס' אלו בדרך ממ"נ דמכת קושיא ראשונה ע"כ צ"ל דאההיא דע"ז לחוד פריך א"כ מעתה נולד אידך קושיא ודו"ק:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה