מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל
גיטין · דף כב:
בגמרא וכ"ת ה"נ והתני' נכרי פסול כתוב מהרש"א אין להקשות דלמא הברייתא איירי בלא גדול עע"ג דא"כ כיון דחש"ו ונכרי שוין אמאי נקיט במתני' דחש"ו דכשר בעומד ע"ג ונכרי דפסול באינו עע"ג ע"כ הקשה הגאון מחותני נ"י דלפי תירוצו עדיין הקושיא במקומו די"ל דברייתא איירי באין גדול עע"ג והאי דלא נקיט חש"ו משום דמתני' ר"א היא ואליבי' צריך לאוקמי המתני' בגדול עע"ג ונקיט חש"ו וה"ה נכרי דכשר בגדול עע"ג אבל הברייתא אתי' כר"מ ואיירי בלא גדול עע"ג ומ"מ פסיל לר"מ מדרבנן כמ"ש תוס' לפי' ב' אבל חש"ו כשר אף בלא גדול עע"ג לר"מ כמ"ש תוס' ד"ה אלא מעתה בלא עומד ע"ג ניחא דהיכי דאיכא לשמה ע"פ הבעל כגון חש"ו דלאו בני דיעה אבל בנכרי ליכא היכרא דלשמה כתבו וגם קושייתם מעיקרא ל"ק ולא מידי דא"ל דברייתא איירי בלא גדול עע"ג אינו נופל הלשון נכרי פסול משמע דלית לי' תקנתא כמ"ש בפ"ק דעירובין וסוכה הא יש לו תקנתא ע"פ גדול עע"ג אע"כ צ"ל אפי' בגדול עע"ג פסול אבל לפי מה דמשני ר"י אמר שמואל דמתני' איירי ששייר מקום התורף וברייתא איירי בלא שייר א"כ שפיר שייך לשון פסול דלית תקנתא להכשיר כתובת החורף ע"י נכרי ודו"ק. אבל ליכא לפרש כמ"ש ספרי סגיות דסתמא הברייתא קאי על במאי דאיירי במתני' אדרבה בשמעתין דהכא יש לסתור דבריהם דהא ר"י אמר שמואל מוקי מתני' בשייר מקום התורף וברייתא איירי בלא שייר אך לפי מ"ש הפוסקים הרי"ף והרא"ש דהך דר"י ס"ל נמי דצ"ל עע"ג ומתני' איירי בשייר וגדול עומד ע"ג וברייתא נמי איירי בשייר וגדול עע"ג ומ"מ נכרי פסול דאדעתא דנפשי' קעביד אכן להרמב"ם דפסק אין לקיים הך סברא כמו שאפרש אי"ה בחידושי הרא"ש ודו"ק. תו הקשה מהרש"א לדבריו דלפי מה שאוקמי המתני' בשייר וברייתא בלא שייר אמאי לא תני כולה בנכרי עומד ע"ג גם לי לק"מ דמרא דשמעתין הוא שמואל ושמואל ס"ל לקמן (דף כ"ד ע"ב) כל מקום ששנו חכמים פוסל פסול ופוסל רצ"ל אם בדיעבד נתן הגט פוסלה מן הבעל אם הוא כהן א"כ ודאי לק"מ הו"ל למתני חש"ו בלא שייר וזה ל"ה שייך למיתני פסול דלאו בני דעה נינהו ולאו ביכולתם לפוסלה מן הכהונה אבל נכרי בן דעה הוי' ודאי כתיבתן פוסלת מן הכהונה ובמתני' קתני להתיר חש"ו לרבותא אף דלאו בני דעה נינהו ודו"ק וזה דרך טוב וישר לפי דעתי וק"ל: