אור ברסלב
מנחת נתנאל גיטין › דף יז.

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

גיטין · דף יז.

דף יג.

בתוס' ד"ה אמרי לה פסול וא"ת מ"ש מגט מקושר וכו' עד ואומר ר"ת דעדי הגט אין חותמין זה בלא זה עכ"ל ולפי מה שכתבו התוס' לקמן בסוף פ' הזורק דלר"ת בגט מקושר אין צריך לחתום זה בפני זה כפי' מה שפירש מהרש"א שם בתוס' א"כ בהך תירץ דר"ת אתרצי נמי הך קושיא ראשונה מהאי דגט מקושר וק"ל. בא"ד ואומר ר"ת אפי' מאן דפסול הכא לא פסול אלא בתחילה עכ"ל נראה לפרש דשיעור דבריהם כך היא כיון דתירץ ר"ת הך תירץ אהך דחזקי' מכח זה נולד קושיא בהך שמעתתא למאן דפסול הכא לר"י א"כ ליכא איכא בנייהו ומפני זה הביא ר"ת דמאן דפוסל הכא לא פסול אלא בתחילה אבל באמצע ובסוף לא פסול וע"ז קאי הבנייהו אבל לפי גרסת הרי"ף וקצת גדולים הביאו הש"ך סי' מ"ה לחתום מתחילה קרוב או פסיל ופרושו לחתום לכתחילה פוסל אבל בדיעבד מודה דכשר אפי' מאן דפוסל א"כ שפיר יש בנייהו ולכאורה מוכח הך גירסא כי היכא דלא תקשי מהך דחזקי' נמצא אחד מהם קרוב דאיכא למימר התם איירי בדיעבד ומאן דפוסל אינו אלא לכתחילה ור"ת תירץ דמחלק בין גיטין לשאר שטרות כי לית לי' הך גרסא א"כ קשה לדידי' מאי בנייהו וע"ז סמכו דבריהם ואומר ר"ת עוד דאפילו מאן דפוסל לא פסול אלא בתחילה ונמצא איכא בנייהו באמצע ובסוף ודו"ק. באמצע דבר וא"ת למ"ד משום עדים וכו' נישיילינן וכו' עכ"ל פי' נשיילינהו לעדים אם חתמו למילוי או אם חתמו בפ"א ודאי לעדים חתמו דמאי שנא אם אמר כולכם דסתמא לעדים כמו כן אם חתמו כולם ומה שסמכו קו' זו אחר פי' ר"י נ"ל דהרמב"ן בפ' גט פשוט מחלק בין שאר שטרות לגט מקושר דלא מכשירינן שם אלא חד קרוב ולא ב' דדילמא אתי לקיימי בתרי קרובים וחד כשר משא"כ בשאר שטרות לא חיישינן להא ומכשירינן קרוב בין בתחלה ובין באמצע ובסוף משום דכיון דלא הוי צריכי למחתם ולא אורחי דאינשי לרבויי בעדים בגט פשוט ודאי אמרי בי דינא מאי דקמן ומגלא מלתא דקרובים נינהו ומשום תנאי או למילוי ירוויח חותמו אבל בגט מקושר אורחי' דמלתא למחתם עדים על כל קשר וקשר ולא מיגלי מילתא ולפי סברא זו אין מקום להקשות דנשיילינהו לעדים בשאר שטרות הא בודאי מיגלי מילתא ונתברר על מה חתמו אבל השתא דהוכיח ר"י דלא מכשירינן בשאר שטרות אלא בתחילה ולא בסוף וחזר ר"ת א"כ ש"מ דלא ס"ל כסברת הרמב"ן וא"כ מעתה נולד קושיא זו דנישיילינהו לעדים וק"ל:

בא"ד ומאן דמכשיר הכא וכו' עכ"ל הרב ב"י וב"ח הסכים בזה עם מהרש"ל בא"ע סי' ק"ב ובאמת מ"ש מהרש"א בזה דוחק ואין אלא דברי נביאות בתוס' וכמו שהשיג הש"ך בסימן מ"ה ע"ש אמנם מה שכתב שם ג' תירוצים אין דעתי נוחה בהם תי' א' ע"פ אותו גרסא מחתם מתחילה וכבר כתבתי והוכחתי דתוס' לא ס"ל להך גרסא ותי' ב' דלענין גיטין מכשירן בין באמצע ובסוף והאי דכתבו תוס' ומאן דמכשיר הכא היינו לענין שטרות כל זה דוחק ע"ש ולי נראה כפי' ש"כ וזה שכתבו תוס' ומאן דמכשיר הכא לא הכשר אלא בתחילה משום דמאן דמכשיר ס"ל דמקיימן בגט מעדים שלמטה אבל למאן דאמר דפוסל קרוב בתחילה ס"ל דגבי גט מקיימין מעדים של מעלה אבל באמצע ובסוף מכשיר בקרוב ופסול וזה שכתבו תוס' פסול לכ"ע היינו בין לר"י ובין לר"ל למאן דמכשיר ודו"ק היטב:

שם ע"ב:

בתוס' ד"ה שמא פייס וכו' עד ובקונטר' פי' שם דבשולח גט ממדינת הים וכו' דמימר אמר השליח קדמני וכו' עיין מה שמקשה מהרש"א בזה לשיטות ר"ת ותרוצו דחוק וזר מאוד ולכאורה תמוה מאוד אבל לי לק"מ דהבנתו דלפי תירץ ר"ת כיון שהיא עמה בעיר וקובע זמן וכו' נמי צריך לתי' רש"י דלא שייך במדינת הים פייס משום דלא עקר נפשי' מספיקא וליתא דלתירוץ ר"ת כולה מלתא משגיחין אי כתב זמן אם הוא בעיר הסברא נותנת מחמת קטטה עבד וקבע הזמן לצעורא אבל אם אינו בעיר ודאי לטובתה מתכוון כדי שלא תתעגן והרחיב לה הזמן וחיישינן שמא פייס אבל אם לא קבע זמן כלל א"כ ליכא לצדד ולהכריע אי עבד מחמת קטטה או מחמת עיגון ומדינת הים או אם הוא בעיר שויין אם כבר חתם הגט אמרינן דמודה ר"ל אם איתא דפייס קלא אית לי' אבל קודם חיישינן שמא פייס ומדינת הים לא קבע זמן רק כיון דהחתים כבר לא חיישינן לפייס משא"כ כאן במתני' כיון דלא קובע ולא החתים חיישינן לפיוס ודוק:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה