מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל
לוח המפתחות · חלק אבהע"ז
סימן א. בעגונה שהעידו עדים שנפל בעלה בידי רוצחים בסיביריא ובמקום שהוליכוהו הרוצחים נמצא אח"כ ביום השלישי איש ישראל מת צף ע"פ המים ואחרי זמן מכרו ראשי הגעמיינדע את החפצים שלו כפי החוק אחרי אשר נתברר להם מיתתו ואשתו אחרי שעברו איזה שנים ולא הי' ממנו שום ידיעה שאלה להקאנסולאט והשיבו לה שמת וכבר עברו שבע שנים ולא בא ונשתקע זכרו. יבואר להתיר מכח תרי רובי ובצירוף ההיתר שכתב מבי"ט זה הוא שנאבד זה הוא שנמצא. [כעת ראיתי שגם בתשו' ר"ח כהן סי' ל"א ובתשו' שבו"י ח"ג סי' קי"ד הסכימו לצרף דעת המבי"ט ובתשו' הרי בשמים הביא דבריהם והוסיף עוד יותר דהיכי דליכא חזקת א"א להתנגד מהני החזקה זה הוא שנאבד זה הוא שנמצא יע"ש וגם יש לצרף עדות הערכאות והגם שכתבתי באות ב' דעדות הערכאות לא מהני מחמת דיש לחוש שאמרו כן מחמת ששמעו הקול בעיר שנהרג בידי הרוצחים כגקו"ע סי' י"ז אות קל"א אבל בסי' קמ"ו ובסי' של"ו הביא בקו"ע מתירים דאל"כ לא שבקת חיי לכל עדות אשה יע"ש ובפרט לפמ"ש כאן סי' ב' דערכאות לכמ"ש נאמנים אפילו בלא מסל"ת דדייקו שפיר ולא מרעי נפשייהו י"ל דלכ"ע לא חיישינן שהגידו כן מפני הקול ששמעו קול הברה בעיר והגם שמשום זה אין להתיר בהחלט אבל עכ"פ חזי לאצטרופי לשאר ההיתרים]:
סימן ב' אם ערכאות נאמנים בלא מסל"ת ואם הכתב שבא מהם צריך קיום. [באות ב' כתבתי ליישב רישא דברייתא מה קמ"ל וכעת נראה לבאר יותר כי ר"נ נזהר מאוד בדבריו ולא אמר מת או נהרג רק אכלי כוורי לחסא ואם היתה באה האשה לפני בי"ד אחר והיתה מספרת מה ששמעה בודאי היו מבינים דנפל למשאל"ס ולא הי' מתירים אותה אך האשה מעצמה נישאת והיא הכשילה א"ע ולפ"ז כל שבא ואמר שמעתי מבי"ד שמת פלוני אולי לא שמע רק כמו בר"נ אכלי כוורי לחסא והעד טועה וסובר דהיינו מת וראי' דטועה דאמאי לא התירו אותה בי"ד ראשון ע"כ תנן ברישא דלא חיישינן לזה ובי"ד שני מתירים אותה ודו"ק]:
סימן ג'. בספק מת תוך ג"י או לפני ג"י ביאור טעמו של הרשב"א דמחמיר וביאור דברי מהר"ם מינץ הובא בטו"ז יו"ד שצ"ז ודברי נה"כ שם וישוב שיטת הרמב"ם בחרתי במקום חדא:
סימן ד'. פלפול בדין עד הנוגע אם כשר לעדות אשה ובדברי הנוב"י בענין זה:
סימן ה'. פלפול בדברי הפוסקים אי איכא בא"א שתי חזקות ואם הא דבעינן במשאל"ס שיעמוד שם העד שיעור שתצא נפשו ואז בדיעבד לא תצא אם השיעור הזה דאורייתא או דרבנן ואם תרי רובי מהני להתיר א"א אף לכתחלה. [באות י"ג הבאתי שו"ת אמרי יושר שכתב דרוב גמור מהני להתיר במלחמה ולא החמירו חז"ל שלא נלך בתר רוב רק במשאל"ס ולפע"ד הא אמרינן ביבמות דמשאל"ס כמלחמה דמי יע"ש וכיון דלא מהני במשאל"ס לא מהני נמי במלחמה]:
סימן ו'. פלפול בשיטת הרמב"ם דע"א נאמן מדאורייתא:
סימן ז'. פלפול בדין ע"א במלחמה ובמשאל"ס ודין אשה עצמה אי נאמנת במקומות אלו:
סימן ח'. פלפול בדיני עגונה ובדברי התוס' יבמות ל"ו מה שיש סתירה בדבריהם מבכורות כ':
סימן ט'. אם אנשים שעמדו בשדי קרב במלחמה אם יש לומר בהם רוב מתו:
סימן י'. עוד בענין זה ויבואר בכמה ראיות שאף באנשים שלחמו אלו נגד אלו ולא באו לביתם אחרי המלחמה ליכא תרי רובי גם יבואר דלא מהני תרי רובי להתירה לכתחלה:
סימן יא. בהיתר עגונה. מובא דעת תשב"ץ דהיורד למלחמה ואח"כ נאבד ונשתכח זכרו זמן רב הוי רוב גמור שמת ואם נשאת ל"ת ומובא דעד ח"ס דערכאות נאמנים אפי' ע"י שאלה ושכתב ערכאות א"צ קיום:
סימן ס'. איש אחד נסע למרחקים ולפני מותו אמר לפני אנשים שיש לו אשה בעיר פ' וכן שמה ושם אמה ושם אחי' וצוה לשלוח לה החפצים והאשה גם היא אמרה סימנים שכל זה יורה שהוא בעלה אן שמו הי' בביתו בנימין צבי ובמקום שמת אמר ששמו בנימין חיים ובפאסס שלו נכתב רק חיים לחוד ולפי דברי האשה שאל את הפאסס מאחיו ששמו חיים אריכות בהיתר זה:
סימן קיט. בהיתר חדר"ג לאיש שאשתו ברחה מביתו ונעלם מקומה זמן רב:
סימן קכ. באחד שנשא גיורת לפני המלחמה ויצא למלחמה ובשובו מצא את ביתו ריקם וכפי שהגידו לו השכנים ונגבה עדות בבי"ד ע"ז השחיתה אשתו דרכה והפקירה עצמה לחיילים רוסים שהיו אתה תמיד בביתה וביצאם מהעיר מכרה כל אשר לבעלה וברחה עמהם. אם להתיר לו לישא אשה אחרת בלי היתר ממאה רבנים:
סימן יז. בענין קידושי כסף בע"כ:
סימן קכט. בשם לאזר אם צריך לכתוב המכונה לאור או דמתקרי לאזר:
סימן ע'. באחד שקדש בתולה בטעאטער-פאר שטעללונג שעשה ואם מהני עדות מגולחי זקן ולדעת ר"ח דחושש לר"ה דחופה קונה באיזה חופה יש חשש זה:
סימן ק. בע"א שהעיד שהי' ביחד ביום ש"ק עם עלם ועלמה והיו מצחקים ומזמרים שירים ובתוך כך לקחה העלמה טבעתו של העד מידו והשתעשעה בו ואח"כ בתוך השחוק לקח העלם הטבעת מיד העלמה ושם על אצבעה ואמר הרי את וכו' והעלמה השיבה בצחוק בלשון פולנית "baoz blat" ואח"כ החזירה הטבעת להעד:
סימן ס' אות ה' בענין סילוק שני שלישי הנדוניא:
סימן עד. אם יכולה הכלה לנתק קשר החיתון מה שנתוודע לה שיש להחתן מיחוש גדול:
סימן נא. אות ח'. באבי הכלה שרוצה לבטל הקשר בטענת שהחתן הראה לו בשעת ההתקשרות כתב רשיון ליסע לאמריקא ואח"כ לא נגמר הרשיון ואין לו רשות לנסוע:
סימן נט. באחד שהי' לו שני שמות ולתורה וכן בפי העולם לא נקרא רק שם אחד וכן הוא חותם רק אחיותיו קוראות לו תמיד בשני שמותיו אם נחשב לנשתקע:
סימן סג. אשה ששמה מעריסה פרידא וכך נכתב במעטריקא ובפי כל נקראת פריציא וחותמת עצמה פרידזיא איך לכתוב בגט:
סימן סד. באחד ששמו ירחמיאל יהודה מאיר וכך עולה לתורה וחותם עצמו כך אך בפי כל נקרא מאירל איך לכתוב בגט ומה שכתבתי שצריך לכתוב המכונה וועלוולא עיין לקמן סי' ק"ל די"א דצ"ל דמתקרי וכתבו ע"ז מילתא בטעמא יע"ש, סימן עז. באשה ששמה שינדל והיא חותמת עצמה בשני יודי"ן לצירי איך לכתוב בגט: