מנחת יהודה אבן העזר חלק ג· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי
סימן כ · ענף י"ב
וממוצא הדברים הנ"ל נשמע, דבתנאי דמעכשיו או בעל מנת דכמעכשיו דמי, אם אמר אם לא תתן לי ר' זוז הרי הגט בידך לפקדון, ואם תתני לי הרי את מגורשת בו ממני מעכשיו, דנמצא שאין בתנאי זה ביטול מעשה בשום צד, דאם תתן הרי היא מגורשת בו מעכשיו, ואם לא תתן אין כאן גירושין כלל מעיקרו, רק פקדון בעלמא, כמו שהתנה ואמר בפירוש, בזה א"צ משפטי תנאים אליבא דכ"ע, אפילו להחולקים על הרי"ף והרמב"ם וס"ל דגם בתנאי דמעכשיו צריך למשפטי תנאים, כמבואר באב"ט סי' ל"ח ס"ג. מ"מ הני מילי בתנאי סתם, דמשמעותו הוא שבא לבטל מעשה גירושין וכדומה בצד השלילה של התנאי, אבל כשאומר בפירוש דבצד השלילה של התנאי אין כוונתו לגירושין כלל, רק לפקדון בעלמא, דנמצא דאין בא בתנאו הזה לבטל מעשה בשום צד, אלא לשלול המעשה מעיקרה בצד השלילה של התנאי, בזה א"צ למשפטי תנאים אליבא דכ"ע, וכנ"ל:
וממילא הדרינן לדידן, דבתנאי דחליצה, דע"כ דצריך להיות במעכשיו ובעל מנת, דחליצה אי אפשר שתחול ותגמור לאחר זמן, אלא מיד בשעת חליצתה, דלאח"כ אין כאן כלל על מה לחול הגמר שלה, דכבר כלתה חליצתה מכל וכל, וכמו במשוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר ל' יום דלא קנה, משום דבעת שיש לו להקנין לחול כבר כלתה משיכתה, כמבואר בחו"מ סי' קצ"ז ס"ז, וכן הדין בחזקה או בק"ס לקנות אחר זמן דלא קנה, משום דבשעה שיש להקנין לחול דהיינו לאחר זמן כבר פסקה החזקה או הדרא סודרא למרי', כמבואר בתו' יבמות צ"ג ע"א בד"ה קנוי' ובחו"מ ס"ס קצ"א וסי' קצ"ה ס"ה, עיי"ש, וא"כ ה"ה בחליצה א"א שתקנה את עצמה ותותר לשוק בעת קיום התנאי אחר החליצה דאז כבר פסקה חליצתה:
ואין לומר דתנאי שאני, דדוקא בקני לאחר ל' יום, שכתב הרמב"ם הנ"ל דעד ל' יום הוא פקדון אצלו, וכל הקנין הוא רק אז לאחר ל' יום, ולכך אם אז כלה מעשה הקנין שלו לא קנה, דכל הקנין אי אפשר לחול אז באפס מעשה קנין, אבל כשאמר בדרך תנאי, לך חזק בקרקע זו, אם תעשה לי כך וכך בתוך ל' יום תקנה הקרקע, ואם לא תעשה לא תקנה הקרקע, שכתב הרמב"ם הנ"ל דבדרך תנאי יש שם גירושין מיד ואינן גומרין עד שיתקיים התנאי, וה"ה בחזקה על תנאי וכדומה יש שם קנין מיד ואינו גומר עד שיתקיים התנאי, בזה יש לומר הואיל דאינו מחוסר אלא גמר הקנין, זה שפיר יכול לחול בעת קיום התנאי, אף שאז כבר פסקה החזקה וכדומה, הואיל דראשית הקנין נעשה מיד בשעת מעשה הקנין, וא"כ גם בחליצה יש לומר כן אפילו בתנאי דאם, דגמר הקנין שלה שפיר יכול לחול בעת קיום התנאי, אף דאז כבר כלתה חליצתה, אלא משום דא"א לקיימו ע"י שליח לזה לא מהני בה תנאי:
אמנם באמת זה אינו, דהא כתבו התו' ביבמות שם ובקדושין ס"ג ע"א בסד"ה כגון דבקני מעכשיו ולאחר ל' יום דוקא לשמואל דאמר תנאי הוי קנה בכל אופן, משום דכל הקנין נגמר מיד בשעת מעשה הקנין, אבל לר' יוחנן דאמר שיורא הוי, דהכי קאמר דמעכשיו יתחיל הקנין ולאחר ל' יום יוגמר, בשטר הנאבד וחזקה וחליפין לא מהני לגמרי לקנות, כיון דבשעת גמר הקנין אין שטר וחזקה וחליפין, ובמשיכה מהני כשעומדת הפרה באגם אחר ל', עייש"ה, וא"כ כש"כ בתנאי דאם דלא קנה כלל בשטר הנאבד וחזקה וחליפין לאחר קיום התנאי, הואיל דאז בשעת גמר הקנין אין כאן שטר וחזקה וחליפין כלל, שוב מצאתי בט"ז סי' קצ"ה ס"ה שכתב כן בפשיטות דתנאי דאם בלא מעכשיו לא מהני בקני לאחר כך, אלא א"כ במעכשיו ועל מנת, עיי"ש:
ולפ"ז בתנאי דחליצה אין לדבר כלל בתנאי דאם, דתנאי דאם בחליצה בודאי אין בו ממש, אפילו אם הי' אפשר לקיימו ע"י שליח, דא"א לחליצה לחול ולגמור לאחר זמן בעת קיום התנאי, דאז כבר פסקה חליצתה מכל וכל, וע"כ צ"ל דכל מה דשקלינן וטרינן ביבמות דף נ"ג ע"א ובדף ק"ו ע"א אי יש תנאי בחליצה ואי אין תנאי בחליצה מיירי דוקא בתנאי דמעכשיו ועל מנת, וכדאמרינן שם בדק"ו חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתיים זוז, דהיינו שחולץ לה ע"מ שבאם תתן לו ר' זוז תהי' מותרת לשוק מעכשיו, [דע"מ כמעכשיו דמי], ואם לא תתן לו לא תועיל לה החליצה הזאת עם כל הכוונה שבה ולא תהי' מותרת לשוק עי"ז, ובזה קיי"ל דאין תנאי בחליצה, משום דא"א ע"י שליח, ואף אם לא תקיים התנאי חליצה מעליא היא וניתרת לשוק על ידה, והגם דלהרי"ף והרמב"ם וסייעתם לא בעינן משפטי תנאים בתנאי דמעכשיו וע"מ, מ"מ אפשר לקיומי' ע"י שליח בעינן גם בתנאי דמעכשיו וע"מ, ומהכא שמעינן לה, וכמ"ש הלחם משנה בפ"ו מה' אישות הי"ז, עיי"ש:
ובהיות כן, כיון דתנאי דחליצה אין לו שום מקום אלא בע"מ ומעכשיו, אם מתנה על המחשבה והכוונה, שאומר אם תתן לי ר' זוז לזמן פלוני הנני מכוון עכשיו בחליצה זו לשם חליצת מצוה להתיר הזיקה מעכשיו, ואם לא תתן לי איני מכוין כן אלא לחליצת נעל בעלמא, דנמצא שאין התנאי הזה בא לבטל מעשה בשום צד, דלהצד דאם תתן היא ניתרת מיד ע"י חליצה זו, ולהצד דאם לא תתן ג"כ אין כאן ביטול מעשה, אלא שלילת המעשה מעיקרה, דחליצת נעל בעלמא בלא כוונה אין כאן חליצה כל עיקר, בזה אין צריך למשפטי תנאים אליבא דכ"ע, וכנ"ל, וגם בחליצה דאי אפשר ע"י שליח מהני, ואותה אנו מבקשים: