אור ברסלב

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי

סימן כ · ענף ד

ענף ג

הנה טרחנו עד כה להעמיד דברי הראב"ד על מכונם גם לפי ההנחה אשר הנחנו בענפים הקודמים דהראב"ד מדשתיק אודויי אודי לי' להרמב"ם פ"ט מה' גירושין דהמגרש לאחר ל' יום או לאחר מעשה פלונית מגורשת אז אף שהגט אינה מונח אז ברשותה רק בצדי ר"ה וכדומה, וכנ"ל, ובאמת הכלל הזה קימו וקבלו אותו כל הפוסקים והניחו אותו ליסוד מוסד דשתיקת הראב"ד להרמב"ם היא הודאה לדבריו:

אמנם שוב פקחתי עיני וראיתי בספר הזכות להרמב"ן ז"ל בפ' הכותב סי' ל"ה שם הביא דברי הראב"ד ז"ל דהאומר הרי זה גיטיך ואל תתגרשי בו אלא לאחר ל' יום בדלא אמר לה מעכשיו אינה מגורשת כשהגט מונח אז באגם או בצדי ר"ה אעפ"י שנטלתו משם אחר מיכן דהו"ל טלי גיטיך מע"ג קרקע עיי"ש, וכ"כ שם הר"ן בשם הראב"ד, עיי"ש, והיינו משום דס"ל להראב"ד דהגם דבשעת הנתינה נתן הגט בידה לשם גירושין לאחר ל' יום, מ"מ כשהוציאה אח"כ הגט מידה ומרשותה לאגם וכדומה, כבר כלתה נתינתו לידה, ושוב אח"כ כשיש לו להגט לחול אין לו על מה, דאין כאן נתינה לידה, ואפילו אם נטלתו אז מהאגם הו"ל טלי מע"ג קרקע, ואין כשר בזה להראב"ד אלא כשלא הוציאה הגט מידה או מרשותה עד לאחר ל' יום, דאז כשמגיע הזמן של חלות הגט עדיין נתינת הגט לידה קיימת, ונתינה אריכתא הוא, משא"כ כשהוציאה הגט מידה ומרשותה קודם זמן של חלות הגט, וכנ"ל, והראב"ד פליג בזה על מ"ש הרא"ש בפרק הזורק סי' ז' דבשוב נטלתו מצדי ר"ה וישנו בידה בסוף ל' יום בודאי מגורשת, עיי"ש, והראב"ד לא ס"ל כן, וכנ"ל:

והנה נראה דהגם דלענין גט ידה וחצרה אחת היא, כבר"פ הזורק, מ"מ לענין הרי זה גיטיך ואל תתגרשי בו אלא לאחר ל' יום יש חילוק גדול בין נותן הגט בידה ובין נותנו בחצרה, דבנותנו בידה ולא הוציאתו מידה עד לאחר ל' יום, נתינה אריכתא היא, ובודאי מגורשת לכ"ע לאחר ל' יום, וכנ"ל, אבל כשנותנו בחצרה דשקלינן וטרינן טובא בגמרא שם איך מתגרשת בחצירה, הא מאי שקנתה אשה קנה בעלה, אלא דכל הטעם הוא משום דגיטה וחצירה באים כאחת, כדמסיק רבא שם, וא"כ התינח כשמגרשה מיד בנתינת גט לחצירה, שפיר גוא"צ בכ"א, וממילא נותן הגט לחצרה, אבל כשמניח הגט בחצרה שלא תתגרש בו עכשיו אלא לאחר ל' יום, א"כ אינו נעשה עכשיו חצרה כלל, ועדיין מה שקנתה הוא קנה בעלה, וממילא הנתינה של עכשיו אינה נתינה כלל, שהרי עכשיו אינו נותן כלל לחצרה, אלא שנימא אח"כ לאחר ל' יום בשעה שיש לו להגט לחול גטה וחצרה באים כאחת, ונמצא הגט מונח אז בחצירה, אבל אז אין הגט בא מיד הבעל להחצר, ושוב הוי לי' טלי גיטיך מע"ג קרקע, ואינה מגורשת כלל, ואין לצרף בזה הנתינה שמאז, אף שהיתה לשם גירושין שלאח"כ, אל שעת חלות הגט, דהא אז לא הי' נתינה לידה או לחצרה כלל, דעדיין לא הי' אז חצרה, וכנ"ל, וזה דומה ממש לחצירה הבאה לאחר מכאן בגיטין כ"ד, דאף דהניח הגט בהחצר לשם גירושין אחר שיתהוה חצרה, מ"מ לא מצרפינן נתינה זו, דבשעה שנתן לא הי' עוד חצירה, והכי נמי בנ"ד בעת הנתינה לא הי' חצרה, וכנ"ל:

ולא מיבעיא לדעת הרמ"ה שבאה"ע סי' קל"ט ס"ב, דכשנתן הגט בחצרה שלא היתה עומדת בצדו אף שבאת אח"כ לשם ואומר לה הא גיטיך אינה מגורשת, והיינו משום דבשעת הנתינה לא הי' זה חצרה דאיתרבי בגט וכמו שביארתי זה לעיל סי' ענף י"א, א"כ ה"ה בנ"ד לא הי' בעת הנתינה להחצר חצרה המועיל בגט, וכנ"ל, אלא אפילו לדעת הרשב"א והר"ן שם דאף שלא עמדה בצדו בשעת הנתינה ואח"כ באת לשם וא"ל הא גיטיך מגורשת, וביארתי שם משום דס"ל מאחר דאין מחוסר להיות חצרה אלא קריבה דידה אל החצר, לאו כמחוסר מעשה דמי, וכתבתי שם דה"ה במחוסר זמן להרשב"א והר"ן דינא הכי, דזמן ממילא אתיא, עיי"ש, מ"מ י"ל דהיינו דוקא הר"ן לשיטתו דבנדר התלוי בזמן מתירין אותו עד שלא יחול דזמן ממילא אתיא, כמ"ש בנדרים צ' ע"ב ובתשובה סי' נ"א, אבל לדעת הרמב"ם פ"ו מה' שבועות הי"ד דגם התלוי בזמן אין מתירין עד שיחול, ולא אמרינן כיון דזמן ממילא אתיא חשבינן גם עכשיו כאלו כבר הדבר הוא, והראב"ד מדשתיק אודוי אודי לי', וכנ"ל, י"ל דה"ה בנ"ד בלא תתגרשי עד לאחר ל' אף דאינו מחוסר להיות חצרה אלא זמן מ"מ לא חשבינן לי' עדיין חצרה, וממילא אין הנתינה כלום, ואח"כ הו"ל טלי מעג"ק, וכנ"ל:

ומכש"כ כשנותן הגט בחצרה ותולה הגירושין במעשה, שאומר לה אל תתגרשי אלא לאחר שתעשה מעשה פלונית, דמחוסר מעשה בעת הנתינה שתתגרש ויהי' חצרה, בודאי אליבא דכ"ע אין זה נתינה לחצרה, ואח"כ הו"ל טלי גיטיך מעג"ק, וכבר כתבתי לעיל בענף י"ב דאין לדמות זה להא דתיזל ותיחד שכתבו התו' דלא הוי טלי מעג"ק משום דבא מרשותו לרשותה והוי כמידו למידה, דשאני התם דהוי חצרו ממש, משא"כ חצרה הגם דשיעבודו וקנינו בחצרה מעכב קניית הגט ולא הוי חצרה אלא מכח גוח"ל בכ"א, מ"מ לא הוי כחצרו ממש דנימא שע"י סילוקו ממנו ע"י הגט יהי' כבא מחצרו לחצירה ומידו לידה, עייש"ה, וממילא בנ"ד אין כאן נתינה מידו לידה או לחצרה כל עיקר, דבשעת הנתינה מידו להחצר לא הי' עדיין חצירה, ובשעת חלות הגירושין שיתהוה עי"ז חצרה אז אינו בא מידו ומחצירו לחצירה, ודוק והבן זה:

תוכן העניינים

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה