אור ברסלב

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי

סימן יד · ענף ה

ענף ד

מיהו חזינא דנהוג עלמא כהתו', דהא ודאי דלהנ"י, שכתב דהא דמ"ח בג' שיודעין להקרות, היינו שיהי' יודעין הלכות חליצה, אשר הקריאה בכללן, היינו שכל הג' יהי' יודעין הלכות חליצה, דדוקא בד"מ, אמרינן בסנהדרין ג' ע"א, דהואיל דחד כשר מה"ת, ורק מדרבנן צריך ג', סגי באית בהו חד דגמיר, ואפילו התם הוא רק בדיעבד, אבל לא לכתחלה, כמ"ש בזה יפה בספר מאזניים למשפט סי' ג' ס"ק ג', עיי"ש, ומכש"כ בחליצה דצריך ג' מה"ת, כי אמרינן דצריך שיהי' יודעין להקרות צריכין כל הג' שיהי' יודעין להקרות, וכדמשמע להדיא מלשון הגמרא שם, ולהנ"י דיודעין להקרות היינו שיודעין הלכות חליצה כל הג' צריכין להיות כן, וז"פ, והרי חזינן דאין מדקדקין בזה שיהי' כל הג' יודעין הלכות חליצה, רק הרב המסדר החליצה לבד, והב' שעמו אם כי המה בני תורה, אבל הלכות חליצה אינם יודעין עפ"י הרוב, והגם כי יש לומר, דהואיל דהמה בני תורה, וסדר החליצה כתוב בספר, והוא פתוח לפניהם, והם יכולין בכל דבר להביט בו ולהבין מה שכתוב בו, זה שפיר מקרי יודעין הלכות חליצה, אבל באמת גם בזה לאו כ"ע דינא גמירי, ולא כל יודעי ספר יכולין להוציא הדין בבירור ולמעשה אפילו מסדר החליצה אשר פתוח וערוך לפניו, ובפרט בדברים העקרים שבה' חליצה, כמו הלבשת המנעל כדינו, וחליצת המנעל כהלכתו, וכדומה, זה קשה אפילו לבני תורה להוציא מהסדר, שידע בבירור איך לנהוג בזה למעשה, אם לא מי שלמד הלכות אלו בהמקור, ובקי בהם, כנודע, ואיך אין אנחנו מדקדקין בזה כלל, שיהי' כל הג' יודעין כן, וגם לא מצינו בכלל סידורי חליצה שיזהירו ע"ז, שיהי' כל הג' יודעין ה' חליצה, ובשלמא שיהי' יודעין להקרות אין צריכים לכתוב, דמאחר שכתבו ליקח חשובי העיר, פשיטא דחשובי העיר יודעין להקרות איזה פסוקים, אבל שידעו ה' חליצה כגון דא צריך למיכתב, א"ו נראה מזה דקיי"ל ונהוג עלמא כהתו' דגם בג' הדיוטות ממש סגי, ובלבד שיהיו יודעים להקרות:

ובאמת שכן מוכח להדיא בירושלמי כהתו', עיי"ש בר"פ מ"ח ה"א, אית תניי תנו והן שיהו הדיינים יודעין לקרות, אית תניי תנו אפילו אין הדיינים יודעין לקרות, מאן דאמר אפילו אין יודעין לקרות עד שלא סמכוהו למקרא, ומאן דאמר והן שיודעין לקרות משסמכוהו למקרא, וענתה ואמרה אין עונה אלא מפי אחר, אמר ר' יוסי ובלבד מפי הדיין, ולא עבדין כן, עכ"ל הירושלמי שם, הרי דעיקר מה שצריך שיהי' יודעין להקרות, הוא משום דאסמכוהו אמקרא שלא יאמרו הפסוקים מעצמן רק מפי אחר, ולולא זאת היו יכולין להיות אפילו אין יודעין להקרות, וכאית תניי דתנו כן, וא"כ אין זה ענין שיהי' צריכין להיות יודעין גם הלכות חליצה, דפשיטא דאם החולץ והחולצת עושין מעצמן החליצה כדינה דאין צריכין דוקא להיות להן מורה דרך לזה, ודוקא הקריאה דאסמכוהו אמקרא דצריכה שתהי' מפי אחר לכך צריכין הדיינין שיהיו יודעין להקרות, משא"כ הלכות חליצה, וכנ"ל:

וגם בביאור הגר"א שם כתב דמדברי הירושלמי הנ"ל משמע כהתו' דאינו רק משום הקרייה, עיי"ש, אלא שמגמרא דידן הוכיח כהנ"י, וכנ"ל, וכבר כתבתי דגם מהגמרא דידן אין זה מוכרח, דמהזקנים שפיר שמעינן אפילו זקני השוק, וכנ"ל, ותדע לך עוד שכן הוא דהא ע"כ גם להנ"י צ"ל כן, דהא בפירוש סדר חליצה שם ס"ק ג' הביא בשם הרמב"ם והטור, דבדיעבד אם חלצה בפני עמי הארץ שאינן יודעין אפילו להקרות כשר, והנה זה פשוט דאם הי' בעינן בחליצה סנהדרין מהשערה, או מומחין עכ"פ, דהי' מעכב זה אפילו דיעבד, דהא בחליצה כתיב ככה יעשה לאיש, לומר דכל שהוא מעשה באיש [דהיינו החליצה] מעכב, כל שלא עשה אותה כתיקנה כמו שכתוב בתורה, עיי"ש בפמ"ח דף ק"ד ע"ב, וביש"ש שם סי' כ"א, וא"כ לכאורה ה"ה למאי דאמרינן דסנהדרין ומומחין ל בעינן, אבל עכ"פ ג' שיודעין להקרות בעינן, ולהנ"י היינו שיהי' יודעין הלכות חליצה, א"כ למה לא יהי' מעכב זה אפילו דיעבד כשחלצה לפני ג' שאינן יודעין הלכות חליצה, מככה יעשה לאיש, וכנ"ל, וע"כ צ"ל דהא דהג' דיינין צריכין שיהיו יודעין להקרות אינו מן התורה, רק דרבנן אסמכוהו אמקרא, וכנ"ל בשם הירושלמי, וזה הוא רק לכתחלה, אבל לא שיעכב אפילו דיעבד, וא"כ קשה מנ"ל באמת זה דלחליצה כשר מה"ת אפילו יושבי קרנות, מה שאפילו בד"מ פסול, אף דלא בעינן בהו סנהדרין ומומחין, וע"כ צ"ל כמ"ש לעיל, דמאחר דיש לנו הכרח דלא בעינן בחליצה סנהדרין, א"כ ממילא משמע מהזקנים אפילו זקני השוק, רק דמדרבנן הוא שיהיו עכ"פ יודעין להקרות, ובזה פליגי התו' והנ"י, דהתו' ס"ל דביודעין להקרות סגי, ולא יותר, והנ"י בשם המפרשים כתב. דה"ה דבעינן שידעו ה' חליצה, והכל מדרבנן, וכנ"ל, ובדרבנן פשיטא דאין הכרע מהוכחת הגר"א הנ"ל, ואדרבא מהירושלמי וגם מפשטות דברי הגמרא דידן מוכח כהתו', וכנ"ל, ולזה באמת כל סידורי חליצה סתמו כהתו', והכי נהוג עלמא, וכנ"ל:

תוכן העניינים

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה