אור ברסלב

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי

סימן ד · ענף ז

ענף ו

ויהי' איך שיהי', בין לחתם סופר ובין למה שכתבתי, עכ"פ בשידוכין בעלמא בלא קידושין, כ"ע מודי לדברי תשובת הרמב"ן וטעמו, והכי נקטינן, דמפני הקפידא שיהיו הנשואין של בתולת ישראל דוקא במקומה, לא יוכל להוציאה להנשואין חוץ למקומה, ופטורה מהחרם ומהקנס עי"ז, וא"כ לפ"ז אין חילוק בין להוציאה ממקומה למקום אחר רחוק או סמוך, דסוף סוף אין הנשואין במקומה, וכל טעמי ההקפדה שהסברתי לעיל, ישנם במקום אחר סמוך, כמו במקום אחר רחוק, ובפרט במלכות אחרת כבנ"ד, וכנ"ל:

וידע כ"ת שאף שעירינו פה סמוכה לגאללוב, ואין בין הקצה של זו להקצה של זו אלא נהר מפסיק וגשר על גבו, בכל זאת שני העירות האלה וכל אשר בהן רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב, בדרכיהם ותהלוכותיהם ונימוסיהם והתחברותיהם [זולת אנשי מסחר, בשעת המסחר לבד, ולא יותר], קיצורו של דבר, זה פרייסען, וזה פולין, [פלא, ששום התחתנות לא נעשה בין שני העירות האלה, זולת בימים הקדמונים הי' יכול למצוא זה במקרה אצל דלת עם הארץ, לא אצל אנשים מכובדים], וכשתבא בת ישראל משם להינשא פה, או מפה לשם, היא בעולם חדש, ובמדינה אחרת, ובתוך אנשים ונשים זרים לה לגמרי, ואי אפשר לתאר ולהעלות הכל על הגליון, ואין להאריך בזה:

הנה נתבאר בביאור מספיק גם ביטול טענתו השניה של כבודו, דיכולה להיות החתונה בפולין בעיר הסמוכה ובזה אין קפידא, וכבר נתבאר דליתא, דכל שלא במקומה יש קפידא הזאת, וכנ"ל:

ומעתה דעת לנבון נקל, דאפילו אם נרכיב ב' הטענות שלו יחד, כמו שהרכיב אותם כ"ת, דהיינו לומר הואיל דהי' המדובר ביניהם שיוכלו הזוג לדור גם בפולין, א"כ יכולה החתונה ג"כ להיות בפולין, במקום הסמוך לעירה של הכלה, גם הרכבה הזאת, שניהם כאחד לא טובים, ואין בהם תועלת להוציא הכלה ממקומה להנשואין, כי מאחר דאמרינן שמקום הנשואין אינו תלוי במקום הדירה שלאחר הנשואין, ואף שהותנה ביניהם שידורו הזוג במקום אחר ממקום הכלה, מ"מ הנשואין צריכין להיות במקום הכלה, דיש בזה קפידא גדולה, קפידא ודאית, שהנשואין יהי' דוקא במקום הכלה, א"כ ממילא כל שמוציאין אותה להנשואין ממקומה, אף למקום אחר הסמוך, יש בזה ג"כ אותה הקפידא עצמה כמו למקום רחוק, דסוף סוף אין הנשואין במקומה, וזה היא עיקר הקפידא, וכנ"ל, ומה בצע בהרכבה הזאת גם יחד:

והנה כל החזיון הנ"ל נכלל במכתבי הראשון, במה שהבאתי לו נגד דבריו דברי הריב"ש ות' הרמב"ן, אלא שכאן כתבתי זה בתוספת ביאור, ומעתה מה זה שכתב עוד הפעם במכתבו האחרון, שמאליו מובן שאין כאן באופן כזה [שנדבר ביניהם לדור בפולין] ובמקום סמוך לעיר הכלה "קפידת העולם" עכ"ל, ואיך מלא את ידו לכתוב כן, מאחר שמבואר מדברי ת' הרמב"ן והריב"ש והש"ע ונו"כ דיש ויש בזה הקפדת הכל, שלא להוציא בתולת ישראל ממקומה קודם הנשואין, כל שמוציאה ממקומה קודם נשואין אפילו למקום הסמוך יש הקפדה הזאת, וכנ"ל:

ואפילו שהוא אנוס מלבא אל הנשואין למקום הכלה, לא בשביל זה יוסר הקפידא שלה, ודי לו שפטור מהחרם והקנס עי"ז, אבל מ"מ גם היא פטורה, מחמת הקפידא שיש בזה, אף שהוא אנוס, וכמבואר להדיא בת' הרמב"ן הנ"ל, ובח"ס שם, וכנ"ל:

תוכן העניינים

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה