אור ברסלב

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי

סימן ב · ענף יב

ענף יא

באופן שבפרט הזה של חסרון הפאפירען כבר שמעתי טענות ב' הצדדין, ובעיקר הדבר אין שום הכחשה ביניהם, ששניהם מודים שנתעכבו הנשואין מחמת אי היכולת של צד החתן להשיג הפאפירען מאמעריקא, רק צד החתן אומר שיחכו עוד, או שיעשו החתונה בפולין, וצד הכלה אינו רוצה בשניהם, לא לחכות עוד, ולא לעשות החתונה בפולין, ומעתה הנחתי מן הצד הטענות אחרות הנ"ל של צד הכלה עם כל האומדנות המוכיחות והרגלים לדבר שלהן, [אם כי גם בהם לבד הי' די לתת להם התרה לשידוך אחר, וכנ"ל,], ואחזתי רק בפרט הזה של חסרון הפאפירען, אשר כבר שמעתי בבירור טענות ב' הצדדין ע"ז, וגם צד החתן רוצה לשמוע ממני הדין בזה, וכנ"ל:

ולזאת הישבתי לצד החתן, שידעו שעפ"י דתוה"ק צריכה החתונה להיות בעירה של הכלה, אף אם לא היו החתן והכלה מעיר אחת, ואין צד החתן יכול להכריח את צד הכלה לעשות החתונה מחוץ לעירה של הכלה, ומכש"כ במדינה ומלכות אחרת, ואם גם כי צד החתן אנוס בזה שלא יכול לעשות הנשואין במקום הכלה, מ"מ זה לא מהני לו כי אם לפטור עצמו מהחרם ומהקנס, כי אנוס רחמנא פטרי', אבל מ"מ גם צד הכלה פטורים עי"ז מהחרם ומהקנס, כמבואר כל זה ביו"ד סי' רל"ב סט"ז בהגה, ובש"ך שם ס"ק מ"ג, ובאבה"ע סי' נ' סוף ס"ו בהגה, ובחלקת מחוקק שם ס"ק כ"א, ובב"ש שם ס"ק כ', ולזאת אין ממש בהטענה לעשות החתונה בפולין, ומה שמרמז אבי החתן במכתבו להמתין עוד, עד מתי ימתין צד הכלה, והלא כבר עבר זמן החתונה עי"ז קרוב לשמונה חדשים, [עד העת ההוא], ולזאת נתתי לו בזה זמן ב"ד, לערך ששה שבועות, שאם במשך הזמן הזה, שהוא עד ר"ח מרחשון, לא יבואו הפאפירען מאמעריקא, אזי אתן פטורין לצד הכלה, ומה שנוגע לטענת ממון להחזיר המתנות, וצד הכלה יש להם טענות נגד זה, ע"ז אקח בטוחות מאבי הכלה, שבכל עת אשר יבוא צד החתן לפה, לתבוע אותו לד"ת ע"ז, שיעמוד עמו לד"ת ויקיים הפסק, ע"כ תוכן מכתבי אליו:

וזה שכתבתי הוא פשוט מאוד כמו שכתבתי לעיל, שכן הוא מעשה בכל יום, שאם נתאחר זמן הנשואין ע"י מניעת הסילוק של צד אחד, נותנין לו לזה הצד זמן ב"ד לסלק הנדוניא, ואם עבר הזמן ולא סילק נותנין פטורין לצד הב', ולא משגחינן כלל על מה שהוא אנוס ואין לו לסלק, וכנ"ל מלתא בטעמא, דסוף סוף זה הצר הב' לא עשה השידוך על אופן כזה, והקדמונים לא גזרו חרם ע"ז, וא"כ מה לי עכבת הנשואין ע"י מניעת הסילוק, ומה לי עכבת הנשואין ע"י מניעת הפאפירען של צד אחד, בין כך ובין כך יכולין אנו ליתן זמן ב"ד לזה, וליתן פטורין לצד הב' כשעבר הזמן:

ואדרבא בנ"ד הי' מקום גדול לומר שלא להצריך הזמן ב"ד כלל, כי כבר כתבתי שבנ"ד הי' קביעת הזמן של החתונה דבר עקרי, ובאופן כזה שהזמן הוא דבר עקרי, כבר כתבו הט"ז והש"ך בנקה"כ ביו"ד סי' רל"ו הנ"ל דכשעבר הזמן בסבת צד אחד אף שהוא אנוס, מ"מ צד השני פטור מהשידוכין לגמרי, עיי"ש, וגם צד הכלה צווחו עלי בנתינת זמן ב"ד הזה, באמרם שתקות שוא הוא להשיג הפאפירען, כי הלא דודו של החתן כתב מאמעריקא שהוא מן הנמנע להשיג משם פאפירען כאלה עבורו, וכן נראה באמת מהזמן רב שעבר ולא באו הפאפירען, וגם כי הלא גם מהקונזל הפרוסי אינו בא קיום על המענטריקעס, ומה בצע בהפאפירען אם אין המענטריקעס כתקנן, ושניהן צריכין להיות, והא בלא הא לא סגי, כנודע, בכל זאת עשיתי בזה לפנים משורת הדין נגד צד החתן, ונתתי להם עוד זמן ב"ד הנ"ל, ומה יש לעשות עוד בזה, ואי אפשר לענות דין של צד הכלה עוד יותר, וכבר חוששני על חטא של עינוי הדין נגדם על העבר, וכנ"ל:

תוכן העניינים

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה