אור ברסלב

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי

סימן ב · ענף י

ענף ט

באופן שאין שום ראי', לא מהנוב"י, ולא מהגאון מהר"ש מאמ"ד, ולא מת' הר המור, שיחלקו על דעת הגדולים הנ"ל, וכנ"ל, ומכש"כ שאין הדבר כמ"ש כ"ת במכתבו שהנוב"י וגם חתנו הגאון ז"ל ס"ל דצד המבטל מקרי התובע, דחתנו הגאון ז"ל [שהוא הגאון החסיד ר' יוסף הצדיק ז"ל אבד"ק פויזנא] בודאי לא מצינו לו שידבר בענין זה כלל:

ומעתה אין לנו מי שחולק על דעת הגדולים הנ"ל כי אם הגאון ר"ג מנ"ש שבתפארת צבי שם, כפי מ"ש במשפט שלום משמו, [כי גם התפ"צ אין לפני], וגם הגה"ק מצאנז זצ"ל כתב בדברי חיים ח"ב חחו"מ ס"ס כ"ה, שהוא פוסק תמיד דצד המבטל צריך לבוא לצד המקיים, אך בדבר הברור ואינו רק גילוי מלתא סגי שלא בפניו, עכ"ל, והיינו כעין שכתבתי לעיל, דכשיש רגלים לדבר לדברי צד המבטל אין צריכין כלל לצד הב', ויכולים להתיר לו לעשות שידוך אחר גם שלא בפניו של צד הב'], ובספר דברי גאונים שם כתב שכן פסק בשו"ת בר ליואי כהדברי חיים, ובמשפט שלום שם כתב, ששמע שרבים מגדולי הדור חלקו על הגאון מהרש"ק בזה, ומדכתב רבים מגדולי הדור חלקו, מכלל דכולם לא נחלקו עליו, ולזאת מי יודע כמה מגדולי הדור שהסכימו עמו בזה, וגם לעומת זה ניתוסף לנו מכלל דברינו הנ"ל, שגם דייני פירדא והגאון בעל זכרון יוסף ס"ל ג"כ דצד המקיים צריך לבוא למקומו של צד המבטל החרם, וכנ"ל:

ומעתה נחזי אנן, מאחר דיש לנו רובא דמינכר מגדולי אחרונים ז"ל, אשר ס"ל דצד המקיים הוא התובע, ויכולים אנו להזמינו לבא לדין לעירו של צד המבטל, ואם לא יבא, יכולים אנו להתיר לזה לעשות שידוך אחר, הלא המה, הכנסת יחזקאל, והתורת יקותיאל, דייני פירדא, והזכרון יוסף, התפארת צבי, והרי בשמים, הגאון מהרש"ק, והגאון מהרש"ם, וגם מסתבר טעמייהו להמתבונן היטב, ובשגם נראה ברור, דאלו הוי ידעו החולקים הנ"ל, שכבר קבעו בזה הלכה למעשה, רבני קשישאי עמודי הוראה, הכנסת יחזקאל והתוי"ק ז"ל, דלא הי' חולקים על המהרש"ק בזה, רק הי' מבטלים דעתם, והי' אומרים כבר הורו זקנים, ובדברי חיים שם אחר דבריו הנ"ל כתב וז"ל, אך הגידו לי בשם מהרש"ק שפסק וכו', אך מה לנו בהכרעת ספרי זמנינו, עכ"ל, ומזה נשמע, דאם הי' יודע שכבר הורו כן הלכה למעשה כמהרש"ק רבני קשישאי הנ"ל, אשר הי' איזה דורות לפני זמנו, שהו' מבטל דעתו נגדם, ובל"ס דה"ה לכל אשר חלקו בזה על המהרש"ק, דהיו מבטלים דעתם נגד הוראת זקנים הנ"ל, ועיין בחו"מ סי' כ"ה סוף ס"ב בהגה שכתב אבל אם נמצא לפעמים תשובת גאון, ולא עלה זכרונו על ספר, ונמצאו אחרים חולקים עליו, אין צריכים לפסוק כדברי האחרונים, שאפשר שלא ידעו דברי הגאון, ואי הוי שמיע להו הוו הדרי בהו, עכ"ל:

ובנ"ד ברור הוא שלא ידעו מהפסק של רבני קשישאי הנ"ל הכתוב בפנקס של ק"ק אה"ו, ואילו הוי ידעו היו מבטלים דעתם כנגדם. ומאחר שכן, בודאי מאן דעביד כמהרש"ק וסייעתו לא משתביש, כי יש לו מקום גדול וחשוב לסמוך עליו, וגם יש לצרף לזה לסניף מה שכתבתי לעיל דמדברי תשובת הרשב"א מוכח להדיא דלא כהש"ך, אלא דאדם נאמן על עצמו לענין איסור שבועה בכל ענין אף שהוא נגד אחרים, ואפילו בלא רגלים לדבר, וכנ"ל, ואם ננקוט כן, בודאי נוכל להודיע לשכנגדו שיבא לדין, ואם לאו נתיר לזה לעשות שידוך אחר עפ"י דבריו, דהא נאמן הוא בהם, וכנ"ל, והגם דלמעשה ח"ו להורות נגד רבינו הש"ך, מ"מ סניף מיהו הוי להנ"ל:

תוכן העניינים

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה