מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא
מפתחות (עם קצת הערות) · חו"מ
סי' ו' בדין רב שנתמנה בשביל כסף שנתן לבני העיר ואותן שלא קבלו ממון קבלו להם רב אחר וביאור בארוכה לדין זה ממקורו בש"ס ולשונות הפוסקים בהאיסור אלקי כסף:
העדה (השמטה מסוף התשובה) אמנם זהו פשוט דאם אינו קונה דיעות וגם אינו נותן ממון כלל להקהל והרוב הקהל הנאמנים לה' ותורתו חפצים ובוחרים בו באמת בלי שום נגיעת ממון ח"ו רק שמתרצה ברצי כסף אצל איזה בריוני מוסרים ידועים כדי להציל עצמו ממסירותם ע"י הגזירות שהמה בעוה"ר על ישראל ועל רבנ"ן ועל תלמידיהו"ן ועל כל מאן דעסקין באורייתא בודאי זה אינו בסוג איסור זה:
סי' י"ח פלפולים בסוגיא דנמצא א' מהם קוא"פ עדותן בטילה ואיזה חקירות לדינא בזה. ונסתפקתי אם נתחייב מיתה ע"י הסנהדרין ויודע בנפשו ששקר הדברים אם מותר לו עפ"י התורה לברוח כשיוכל להציל נפשו ולהמלט:
סי' ע"ג עוד בענין הנז' אם מותר לברוח כשהעידו עליו שקר ונגמר דינו בב"ד - ובענין דברי השבות יעקב דבשעת השמד מותר לברוח כדי שלא יצטרך לבא למס"נ:
סי' ט"ו בדין שר שרוצה ליקח כתב מיהודי שבא לשכור העסק אצלו שלא יהי' לו חזקה כדי שיוכל להשכיר העסק ליהודי אחר אח"כ בלי עיכוב אם מותר לרב ומורה להזדקק לזה לעשות לו זה הכתב ואם מהני הכתב מחילתו זה לדחותו אח"כ. מהחזקה:
כי אם יוקשה לפעמים איזה לשון בפנים בהמחברת. נא מהמעיין לשום עין בלוח הטעות והתיקון. תמצאנו בסוף הספר שם שאלות ותשובות סימן א'