אור ברסלב
מלמד התלמידים חומש ויקרא › פרשת אמור

מלמד התלמידים· רבנו יעקב אנטולי

חומש ויקרא · פרשת אמור

פרשת קדושים

בית ישראל ברכו את י"י בית אהרן ברכו את י"י בית הלוי ברכו את י"י יראי י"י ברכו את י"י.

כבר קדם בפרשה אחרת כי המבוקש מכל עדת ישראל שיהיו קדושים ומיוחדים מכל העמים בכל דרכיהם עד שיודע לכל שהם לבדם סגולת י"י ועם זה צריך שיהיו חלוקי מעלה בקדושה ולולי זה אין קיום לקדושת העם אף לא מציאות לפי שמין האדם טיפולו מרובה ומזונו ומלבושו צריכים למלאכות רבות ועסקים רבים ועם העסקים ההם אי אפשר לו ללמוד וללמד תורת השם כראוי ולא לעבוד העבודה המיוחדת לשם כקרבן ותפלה. ולפיכך השם אשר לו נתכנו עלילות בחר לו שבט לוי משאר השבטים ויחדו לעבודת הקדש ללמוד וללמד בישראל חק ומשפט כמו שאמר בברכת שבט לוי יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל,

וכן היה מנהגם מקדם שכן מצאנו בגלות ראשון כשהעם שכחו התורה הלוים החזיקו בה ובימי עזרא הסופר מהיר הלוים היו מבארים אותה לכל העם כמו שאמר והלוים מבינים את העם לתורה והעם על עמדם ולזה נבחר השבט מראש תחת כל בכור בבני ישראל. ברוך השם אשר סבב עלילות להמציא הכונה בעם וכדי שיהא שבט לוי כולו פנוי ומזומן לזה נתן לו חוק המעשר מכל השבטים וכמו כן בחר מן השבט ההוא בית אהרן לעבוד את עבודת קדשי מזבח לכפר על העם כמו שאמר ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך. וכדי שיהיו פנויים ומובדלים במעשיהם מכל העם נתנו להם עשרים וארבעה מתנות כהונה והיו נוהגין בהם כבוד וקדושה כמו שצוה ואמר וקדשתו ובארה הקבלה לכל דבר שבקדושה.

וכן נבחרו בכל דור ודור יחידים יראי י"י להנהיג העם בכל מקום ומקום להתפלל בעד העוסקים והם העוסקים שהם הרבים מספקים לכהנים וללוים וליחידים ההם צרכיהם עד שנמצא כל העם יחד כאלו הוא גוף אדם אחד שאבריו רבים. מהם אברי החיים כלב והנטפלים לו. ותחת האברים האלה בעם אהרן וביתו שהם היו מכפרים בעד העם על נפשם ומאריכים חייהם. ומהם אברי הדבור כלשון והנטפלים לו. ותחת האברים האלה בעם שבט לוי כלו שהיו משרתים בשיר ולומדים ומלמדים התורה. ומהם אברי ההרגשה המיוחדים כעינים ואזנים והדומים להם ותחת האברים האלה בעם היחידים יראי י"י שהם עיני העדה. ומהם איברי הסבל ככתף וידים ורגלים שהם כלי המלאכה והעמל ותחת האברים האלה העוסקים בישובו של עולם. אבל הטיילים והלצים שבאו בתוך העם הם כמותרות שהם נמשכים לטבע כשער וצפרנים שאין צורך לאדם בגדולם יום יום.

וכשם שאיברי הגוף כלם משלימים זה את זה ומשתלשלים זה בזה הקטן בגדול והגדול בקטן ולולי זה אין קיום רגע אחד לגוף כן קיום העם הקדוש כשישגיח זה אל זה ויעזור זה את זה איש איש לפי מלאכתו ישלם זה בזה וישלים זה את זה. ובדרך זה פועל כל אחד מהם ראוי שיקרא פועל הכל והוא שכל ישראל ערבים זה בזה וסמכו זה למה שכתוב וכשלו איש באחיו ובזאת האמונה יזהיר זה את זה ונמצא העם כלו קדוש. וכשם שהאברים הראשים צריך שינהיגו האיברים שתחתיהם ואשר תחתיהם צריך שיתנהגו וישתעבדו לראשים כן צריך בהנהגות העם הקדוש ועל כל כת וכת מהם להודות השם ולברכו באשר הוא. ועל זה העיר נעים זמירות בכתובים אלו והוא שהעם כלו והוא אשר קרא בית ישראל צריך שיתעוררו כפי שנבחרו מכל העמים להתקדש בדרכיו ולהודות השם ולברכו בעתות הפנאי והוא שאמר בית ישראל ברכו את י"י. ובית אהרן שהם רואים פני המלך והמכפרים בעד העם צריך להם כפי מעלתם על שאר העם שיתקדשו יותר מהם במצות המיוחדות להם בפרשה זו כי כפי שיתקרב אדם למלך צריך לו מוסר ומדות עד שיהיה בו כח לעמוד בהיכל מלך ולפיכך הכהנים צריך שיתקדשו במצות הטומאה כמו שבא לנפש לא יטמא בעמיו מוספת להם מצוה זו להתעורר ולטהר נפשם מכל הטומאות העולות על לב האדם אשר נטמאו הגוים בהם בהקריבם לשעירים. והוא שסמך לזה קדושים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי י"י לחם אלהיהם הם מקריבים והיו קודש כי זה היתה הכונה למנוע העבודות שפשטו וליחד אותם לשם לבדו ולהתכפר בעבודתו בלבד. וכן צריך שיתקדשו בנשואין להתעורר גם כן על האשה הדבקה להם שתהא נבדלת ומיוחדת משאר הנשים בכל דרכיה והוא שיהיה נזהר בכל מצות הגוף והוא שאמר סמוך למצות כי קדוש הוא לאלוהיו וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב.

וכן צריך שיהיו קדושים בענין המומין להתעורר גם כן שלא יראה בהם שום דופי בדעותיהם בדרך מדרכים מצורף אל ההערות הנזכרות כי בהתיחד המנהיג בדרכיו הטובים והנאים יכנע לו העם וישיג העם המבוקש ממנו והוא שאמר קדוש יהיה לך כי קדוש אני י"י מקדשכם ולפיכך באו מצות מיוחדות לבית אהרן להתעורר באשר הוא בקדושתו והוא שהעיר נעים זמירות ואמר בית אהרן ברכו את י"י. ובית לוי שהיו מיוחדים ללמוד וללמד ולשרת בשם י"י והשירות בשמו הוא השיר כמו שבאה הקבלה צריך להתעורר גם כן באשר הוא ולהתיחד מעסקי העולם ולשרת בכל משמר ומשמר כפי מה שחלקום הראשונים.

והוא שעורר ואמר בית הלוי ברכו את י"י. ושאר היחידים היראים צריך להם להתעורר ולהתיחד משאר העם ולעמוד במעמדם בכל עיר ועיר במקום כל ישראל כמו שאמרו ז"ל לפי שנאמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי אפשר קרבנו של אדם קרב ואינו עומד על גביו התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות ועל כל משמר ומשמר היה מעמד. ואותם אנשי מעמד היו תלמידי חכמים יראי השם כי כן באה הקבלה. ולפי שהיו עומדין במקום כל ישראל כדי שיהא קרבנם לרצון היו נקראים אנשי מעמד ומעמדם זה היה בבתי כנסיות בכל עיר ועיר ומתפללים על שאר ישראל והיו מתענים ארבעה ימים בכל שבת ושבת יום ב' ויום ג' ויום ד' ויום ה' ובאחד בשבת לא היו מתענים שלא יצאו מעונג לענוי שקשה הוא לצאת פתאום מדבר להפכו. וכן בערב שבת לא היו מתענים מפני כבוד שבת אבל שאר ימי החול היו מתענין והיו מתפללין בשני על יורדי הים ובשלישי על הולכי מדברות ברביעי על אסכרה שלא תפול על התינוקות בחמישי על עוברות ומיניקות עוברות שלא להפיל מיניקות לגדל את בניהם. ולהעיר אלה אמר יראי י"י ברכו את

ראה והתבונן כי כל הכתות העיר לברך את י"י והברכה הוא התהלה וההודאה והוא שפתח המזמור הזה ואמר הללו יה הללו את שם י"י הללו עבדי י"י שעומדים בבית י"י בחצרות בית אלהינו. אמרו הללויה רמז על כל בית ישראל ואמרו הללו את שם י"י רמז על הלוים שהם משרתים בשם י"י כמו שנזכר. ואמרו הללו עבדי י"י רמז על הכהנים שהם עוסקים בעבודה. ואמרו שעומדים בבית י"י רמז על אנשי מעמד שבירושלים. ואמרו בחצרות בית אלהינו רמז על העומדים בכל עיר בבתי כנסיות שהם מקדש מעט. ועכשו שבעונותינו חרב המקדש ונתרחקנו מעל אדמתנו ונתפרדה החבילה אחר שאין שם כהן עובד צריך שנתעורר לפי ההערות האלו הטובות איש איש כפי עבודתו. העוסקים בישובו של עולם הם בעלי המלאכה ועובדי האדמה והסוחרים צריך שיתיחדו לברך את י"י בעתות הפנאי. והיורדים לפני התיבה ושאר המתפללים שהם במקום מקריבי קרבן אחר שתקנו מנין תפלות כנגד תמידים צריך להם הערה יתרה לקדש עצמם בשעת התפלה מכל מחשבה בטלה וכוזבת שהרי הם במקום אהרן וביתו. וכן התלמידים צריך שיתעוררו ללמוד וללמד בכל עת שיהי' להם ספוקם ואף כי יחסר להם צריך שיתנו קצת היום והלילה ללמוד כי מוטל עליהם כמו שהיה מקדם על שבט לוי. ושאר בעלי מעשים צריך שיתקבצו בבית הכנסת בכל יום במקום אנשי מעמד. וכבר היתה תקנה ליחד עשרה בטלנין של בית הכנסת כדי שלא תעבור עת מעתות התפלה בלא תפלה ובכל זה צריך שנתעורר איש ואיש באשר הוא כי עונש בטול הלמוד הוא על היודעים ספר ועונש בטול תפלה של בית הכנסת הוא על הפנויים לא על העוסקים במלאכה והטרודים בה ועונש ההודאה לשם וההתיחדות בעתות הפנאי הוא על כל העם.

לפיכך צריך שנתעורר כלנו בדרך קדושה ונכוון לברך את י"י ונודה לו ונהללנו כי טוב וראוי לעם הנבחר להללו כמו שאמר הללו י"י כי טוב ורצה בו כי טוב וראוי להודות לו לבדו כדרך שאמר טוב להודות לי"י זמרו לשמו כי נעים רוצה בו נעימות הוא לכם לזמר לו כמו שאמר כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה והוא שאנחנו התיחדנו להכירו ולברכו. וזה רצה באמרו כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו כדרך שהודיענו מהללו והוא שנכיר ונברך ונודה מה שהודיענו על ידי נביאו כי י"י האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. וכי השם לבדו הוא המושל בכל והוא גבוה מעל גבוה מלאכים וכוכבים וגלגלים כמו שאמר כי הוא אלהי האלהים ואדני האדנים. והוא שאמר נעים זמירות כי אני ידעתי כי גדול י"י ואדוננו מכל אלהים רצה בו כי זה ידע העם כלו בקבלת הנבואה האמיתית ואף מי שלא למד חכמה נודע אליו בקבלת הנבואה האמתית כי הוא האלוה הגדול ואם יש מושלים רבים עלינו ואדונים כמלאכים וככבים וגלגלים הוא לבדו באמת אדוננו כי ממשלת הכל מאתו ולו לבדו המלוכה. וכן ראוי שנודה לו מה שידענו גם כן בקבלת הנבואה שהוא חדש העולם כלו השמים והארץ וכל אשר בם כמו שפתחה בו התורה בראשית ברא. והכל כפי אשר רצה ובעת שרצה ואין להרהר אחר מעשיו הקודמים והמתחדשים יום יום כי הכל לרצונו שהוא חכמתו שלא ישיגנה אדם. והוא שאמר כל אשר חפץ י"י עשה בשמים ובארץ. וכן ראוי שנודה לו גם כן מה שידענו בדרך הנבואה שמאתו הגשם והרוח שהם סבות חיינו כמו שאמרה התורה ונתתי גשמיכם בעתם חלילה שניחס זה לטבע לבדו אבל הכל מאתו יתברך והוא שאמר מעלה נשיאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוציא רוח מאוצרותיו וכן ראוי שנודה ונכיר שהוא לבדו עושה נפלאות ומשנה הטבע לרצונו לשכר הטובים ולעונש הרעים כמו שאמר הכתוב שהכה בכורי מצרים מאדם ועד בהמה שלח אותות ומופתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו. וזה כלו להוציא את עמו מתוכם ועוד הכה גוים רבים והרג מלכים עצומים לתת ארצם נחלה למי שהיתה ראויה והוא שאמר נחלה לישראל עמו. וכן רצה בו להודיע כי אף על פי שנגלו ממנה אין להתיאש עליה כי נחלה היא לעולם ואף על פי שעונינו מנעו הטוב ואותותינו לא ראינו שמו יכון לעולם וזכרו לדור ודור והוא שאמר י"י שמך לעולם י"י זכרך לדור ודור. ועוד הוסיף שלא נואש מן הגאולה לומר שלא יוסיף לרצות עמו עוד אחר שהסתיר פניו ממנו כי עוד יש תקוה ולא עזבנו לגמרי אבל דן אותנו בגלות ועדין לא נגמר דיננו ובסוף נשוב אליו וינחם מן הרעה. והוא שאמר כי ידין י"י עמו ועל עבדיו יתנחם כמו שהזכירו משה רבינו ע"ה בשירת האזינו אחר הזכירו הפורענות.

ולחזק הבטחה זו הזכיר האמונה הפחותה אשר לאומות כי מאין ספק תבטל והוא שאמר עצבי הגוים כסף וזהב וגו' פה להם וגו' ואמר כי בסוף יכלה הכל והוא אמרו כמוהם יהיו עושיהם כל אשר בוטח בהם. ואחר כן חתם מעין פתיחתו בפרט להודות לשם כל כת וכת והוא שאמר בית ישראל וכו'. ועל דרך זה ראוי שנודה יחד לשם והוא שתקנו האחרונים לומר מזמור זה בכל שבת ושבת כדי להתעורר ולהתבונן בו כמו שתקנו הראשונים לאנשי מעמד שיהיו קוראים בכל יום מעשה בראשית. ולא על הקריאה בלבד היתה הכונה כי הם היו חכמים ויראי השם ולא היו צריכים לקריאה רק להתבונן בו ללמוד וללמד לפי שמתוך כך אתה מכיר מי שאמר והיה העולם. וכן ראוי לכל אחד ממנו להתעורר ולשוב אל הדרך הקדושה כשיתעו בני ישראל וברחקם ממנו כמו שבאה הקבלה והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני וגו'. ואמר בסוף ההערה הזאת ואת עמי יורו בין קדש לחול ובין טמא לטהור יודיעום. ועל ריב המה יעמדו למשפט במשפטי ישפטוהו ואת תורותי ואת חוקותי בכל מועדי ישמורו ואת שבתותי יקדשו.

ועתה ראו גם ראו כונת התורה שעל היחידים להורות דרכי הקדושה המבוקש מהעם ועל העם לשמוע בקולם והוא עיקר הכונה במועדים ובשבתות כמו שנזכר בפסוק זה והוא שכונה התורה לסדר המועדות בפרשת כהנים ללמדך שקדושת שאר העם תלויה בשבתות ובמועדים בבואם בם לשמוע דברי תורה והמצוה מיודעיהם ולקבל אותם קבלה אמתית. והוא שדרשו ואמרו וידבר משה את מועדי י"י אל בני ישראל משה תקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום על העם צוה שיהיו שואלין ועל היחידים שיהיו דורשין. ברוך י"י אשר נתן מנוחה לעמו ישראל למען דעת כל עמי הארץ כי י"י הוא האלהים אין עוד.

תוכן העניינים

מלמד התלמידים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה