אור ברסלב
מלמד התלמידים חומש דברים › פרשת עקב

מלמד התלמידים· רבנו יעקב אנטולי

חומש דברים · פרשת עקב

פרשת ואתחנן

ביראת י"י מבטח עוז ולבניו יהיה מחסה יראת י"י מקור חיים לסור ממוקשי מות.

היראה היא כשיפחד האדם וירא פן יקראנו רע אם יהיה כך או לא יהיה כך והוא נשמר מן הענין ההוא והתורה צותה ליראה את השם כמו שאמר את י"י אלהיך תירא ואותו תעבוד והיראה קודמת בזמן לאהבה והוא שאמר ליראה את י"י אלהינו וללכת בדרכיו ולאהבה אותו. וכמו כן האהבה היא קודמת במעלה ליראה כי האהבה היא הכונה ואליה צותה היראה וצריך לאדם כשיאהב ויעבוד האוהב שלא יעבדנו בדרך עראי רק בדרך כניעה ויראה והוא שאמר עבדו את י"י ביראה וזה רצה באמרו ואותו תעבוד כלומר בדרך העבודה שהיא ביראה. וידוע שיראת השם כוללת רוב מצות התורה והם המצות המעשיות שבהן ישיג האדם השלמות הראשון בזמן שהוא שלמות המדות הטובות והוא המסור לכל אדם ובו אפשר להשיג השלמות האחרון והוא שלמות הידיעה ולולי השלמות הראשון אין קיום לאחרון. והוא שאמרו ז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת והוא שאמר החכם ביראת י"י מבטח עוז והעוז נאמר על השלמות האחרון כמו שאמר מגדל עוז שם י"י ובא החכם להודיע הסבה התכלית אשר ליראה שהיא החכמה והוסיף ביאור ואמר ולבניו יהיה מחסה רוצה בו ולבני השם שהם האוהבים אותו והיודעים את שמו יהיה הוא מחסה כמו שבא אומר לי"י מחסי ולולי המחסה ההוא אין שלימות ביראה ואין מבטתה מבטח. עולמי וזה כאמרם ז"ל אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה רוצים בו לולי השגת החכמה אין שלימות ביראה ולולי מציאות היראה אין קיום לחכמה.

ואחר שהתגלגל המאמר הזה בדברינו נשלים לבארו לפי שהרב רבינו ז"ל קצר בו בפירוש מסכת אבות והמאמר ההוא הוא אמרם אם אין תורה אין דרך ארץ אם אין דרך ארץ אין תורה. אם אין חכמה אין יראה. אם אין יראה אין חכמה. אם אין בינה אין דעת. אם אין דעת אין בינה. אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח. זהו לשון התנא ולשון הרב רבינו הוא כי רוצה בו שכל אחד משניהם מועיל במציאות האחר ומשלים אותו. אמנם ענין דבריו בבינה ובדעת הוא ענין פילוסופי דק מאד זהו לשונו והוסיף לבאר בזוג ההוא ביאור דק ועמוק אבל שלשת הזוגות האחרים קצר בהם. ואשר נראה לפרש במאמר הזה כי אמרו אם אין תורה רוצה בו לולי מצות התורה שבאו ללמוד דרך הישרה לאדם בהנהגותיו הן לאדם בעצמו הן בינו ובין אחרים הוא הנקרא דרך רוצה בו הדרך הראוי לעם הארץ כפי ישוב הארץ כי כן מצאנו ארץ במקומות רבים בכתוב שבא במקום עם הארץ כמו שבא וכל הארץ באו מצרימה אנכי הולך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש. ומזה נאמר על מוסר בני אדם דרך ארץ ואמר החכם אם אין תורה אין דרך ארץ רצה בו לולי המצות שבאו על זה מאת השם לא היה דרך ארץ נמצא בכל על שלמות לפי שעיר פרא אדם יולד ולפיכך צריך ללמוד התורה הכללי. ואמר אם אין דרך ארץ אין תורה רוצה בו לולי טבע המוסר הנמצא לאדם לא היה שלמות לתורה ולא קיום לממצותיה הבאות על זה לפי שמצות התורה הן הערה בלבד. והכונה במאמרו זה לשתי תועלות האחת שלא יקל האדם במצוה מן המצות ואפילו יהיה האדם מוטבע בתכונות החשובות כי המצות הן המישרות והמעמידות אותן.

והשנית שלא יספיק לאדם ביושר דרכיו בקיום המצות בלבד אבל צריך שידקדק ויחזר על כל מדה טובה והנמשך אליה וירחיק כל מדה רעה והנמשך אליה ואף על פי שלא באה מצוה בתורה בפירוש על זה כי האמנם על הכל העירה התורה והמשל בזה שלא יספיק לאדם בהמנעו מן המאכלים האסורים וימלא תמיד בטנו מן המותרים כי אין זה כונת התורה אבל למנוע כל המותרות במאכל ובמשתה ובמלבוש ובכל עניני האדם. ואל הענין הזה כיון החכם שלמה בפשוטו של ספר משלי ולהחזיק בתורה ובדרך ארץ אמר שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך. והוא כאלו אמר קבל התורה והתחכם בה והדריך מחשבתך או שכלך בדרך הסלולה והכבושה והיא הנקראת דרך ארץ לפי שהוא הדרך הישרה לנפשות עם הארץ ולפיכך אמר בדרך כי היא ידועה כי כן יאמר על כל דרך סלולה מעיר אל עיר ולפי הענין הזה אמר גם כן וגם בדרך כשהסכל הולך. ורבותינו ז"ל אמרו על הענינים האלה שלא הזהירה התורה עליהם אם יש מהם ממש מפני מה לא נכתבו בתורה ולפיכך אמר שלמה עשות ספרים הרבה אין קץ. ועל זה רמז באמרו ואשר בדרך לבך וסמך לו כמבאר אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו כי סובא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה הזהיר מהרבות שתיית היין ואכילת הבשר והשינה ואע"פ שלא הזהירה עליהם התורה בפירוש אבל כונת התורה במה שאסרה על היתרונות אבל אין כונתי מספיק לכתוב הכל ואל זה כיון התנא באמרו אם אין דרך ארץ אין תורה.

ועוד אמר אם אין חכמה וכו' ופירושו כבר הקדמנוהו וזה גם כן בא לשתי תועלות האחת שלא יספיק גם כן לאדם בקיום מצות התורה בלבד אבל צריך שיתחכם וידע מה שהעירה עליו התורה מיחוד השם ומאהבתו והוא שישתדל לדעת כל המציאות כפי מה שהוא שמתוך כך מכיר מי שאמר והיה העולם ומיחדו בלבו ואוהבו וידע כונת המצות שהן היראה והוא שאמר החכם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה. אז תבין יראת י"י ודעת קדושים תמצא. והשנית שלא יסמוך החכם בחכמתו ואפילו השיג השגה אנושית שלימה אז יזלזל במצוה מן המצות המיראות האדם לפי שהן צריכות לקיום החכמה האמיתית. עוד אמר אם אין דעת וכו' כבר ביאר זה הרב רבינו ז"ל ובענין הביאור ההוא חבר פרק אחד בחלק הראשון מספר המורה והוא פרק ס"ח ומשם תוכל להבין קצת פי' כי שם ביאר שהשכל והמשכיל והמושכל אחד. וזה הענין אצלי רמזו במה שאמרו לידע להודיע ולהודע לידע בא במקום המשכיל ולהודיע בא במקום השכל ולהודע בא במקום המושכל והרב המורה ביאר בפרק הנזכר שהשכל בפועל הוא על הדרך הזה לעולם ועל הדרך הזה יהיו לעולם החיים הנצחיים אחר המות בדעתם השם שהוא אל הוא היוצר וכו'.

והרב רבינו פירש המאמר ההוא כרצונו ולא ירדתי לסוף דעתו איך הבדיל השלש פעולות ההן בשלש כתות שהזכיר ושם היה ראוי לצרף הענין שצרף במאמר אם אין דעת אין בינה. ואפשר שרוצה בו שאם אין דעת במושכלות הראשונות שחנן השם בהם את האדם מבלי למוד לא היה מציאות לבינה היא הקנויה המגעת בלמוד כמו שנודע שכל החכמות המופתיות נודעות בכח המושכלות הראשונות הנלקחות למופת ולולי זה לא היה מופת נמצא. ואמרו אם אין בינה אין דעת רוצה בו לולי השגת הבינה הקנויה אין שלמות לדעת שלא תשלם חכמה במושכלות הראשונות בלבד וזה בא אחר שאמר שהתכלית האחרונה היא החכמה ועל החכמה המופתית הוא דבר. ולפיכך בא להודיע דרכי החכמה שהם בדעת החנונה ובלימוד. ולפי שזה היא התכלית האחרונה הקדימו זה בבקשת הדעת בתפלה ואמרו אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה ויחסו החנינה אל הדעת והלמוד אל הבינה כי הבינה קנויה בלימוד כמו שאמר ובכל קנינך קנה בינה כמו שקדם בפרשת נשא. ומה שהוסיפו בברכה ההיא השכל אפשר שרצו לחזק ולהחליף הכח המשכיל עד שיבא בפעל ובו רמז והערה למאמר הפילוסופים בשכל ובמשכיל ובמושכל וחתמו הברכה בדעת לפי שהיא מתת אלהים מאין עזר אנושי והוא הסבה לכל חכמה וידיעה.

זה אצלי הרצון באמרם אם אין דעת אין בינה. וזה גם כן בא לשלש תועלות האחת כדי שיסמוך האדם במושכלות ראשונות ואע"פ שאינם נודעים במופת. והשנית שלא ידחה האדם דרך המופת כדרך שהיו דוחין אותו קצת הראשונים עד שהיו אומרין קצתם שאין דבר נודע בדרך מופת כמו שנזכר בפרשת נשא וזה הדעת מרחיק החכמה וגורע מעלתה ולפיכך בא התנא לדחות אותו. השלישית שישתדל האדם להבין דבר מתוך דבר כל מה שאפשר ולא יספיק לו במושכלות ראשונות.

ואחר כן אמר אם אין קמח אין תורה רוצה בו כי לולי מציאות המזון האנושי הבינוני והוא הקמח ואשר הוא ממינו לא היה מציאות לתורה כי כפי הכנת המאכל האנושי יזך שכל האדם ללמוד התורה ולדעת. ואמר אם אין תורה רוצה בו כי לולי הכונה הראשונה באדם על התורה והנמשך אליה לא היה לו מזון נבחר ממזון שאר בעלי חיים והיה נמשל לבהמות הלא תראה שהכפריים האוכלים השעורים והמאכלים הגסים יתרונם מעט על הבהמות וקשה הוא מאד עליהם להבין מושכל אבל המלכים שמאכלם נבחר דעתם רחבה על הרוב עד שנאמר עליהם לב מלכים אין חקר. ומקבלי התורה נתן להם את המן לרב צרכם למזון טוב ונבחר והכונה במאמר הזה לשלש תועלות. האחת שישתדל האדם להשיג המזון הראוי לו ולפיכך צריך האדם שילמד אומנות שיחי' בה. השנית שיקח מזונו על הדרך השוה לא שיענה נפשו ולא שירגילה במותרות ואע"פ שלא באה מצוה בביאור על זה כי זה מפסיד הלמוד וזה יוצא ממאמרו אם אין קמח אין תורה. והתועלת השלישית שהמנהיג עצמו במאכל בדרך השוה עד שימצא עצמו מזומן לחכמות אל יטריח שכלו בתחבולות העולם כמעשה האנשים שהם חכמים להרע שאין זה המכון במזון האנושי הבינוני ואין זה אלא כמו שנאמר להם וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל אבל צריך שיתן כל שעותיו לזרז שכלו לדעת האמת ולהשיג ההשגה האנושית שהיא אהבת השם והוא החיים האמתיים שהיא כונת התורה בנתינת המצות כמו שאמר בפרשת תנאי קבלת עול מלכות שמים והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את וגומר. הראה שהכונה בכל המצות היא לאהבה אותו ולעבדו בכל לב ובכל נפש וכבר קדם שהאהבה היא החכמה והידיעה בו.

ועל עבודה שבלב באה הקבלה שהיא תפלה ותפלה ידוע שהיא התהלה עם בקשת הצרכים כי זה מורה על המבקש מאתו שהוא מודה כי לו לבדו הממשלה וכן בא בפרשה הזאת ועתה ישראל מה י"י אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את י"י אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה את י"י אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך רוצה בו שהכל הוא לאהבה אותו ולעבדו בכל לב ובכל נפש.

וכבר קדם בפרשת ואתחנן באור בכל לב ובכל נפש. ואמרו מה י"י אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגומר. כבר נודע מה שאמרו בו ז"ל דלגבי משה מלתא זוטרתי היא ופשוטו של כתוב להתעורר ולהתבונן בכל אשר הוא שואל מעמנו כי הוא לטוב לנו כמו שבאר ואמר לטוב לך שאין בקשתו ממנו כדרך בקשת בשר ודם שהם מבקשים מאנשיהם צרכם והנאתם והקב"ה אינו כן שהכל שלו ואינו צריך לדבר כמו שבאר ואמר הן לי"י אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה והמבוקש ממנו אינו רק לטוב לנו כי בעשותנו המצות יעשה השם חסד עמנו וכפי שנשמור אותן ישמור לנו הברית כמו שפתח הפרשה ואמר והיה עקב תשמעון וגו' והמכוון בפרשה ההיא אמרו והסיר י"י ממך כל חולי וכבר בארוהו ז"ל באור יפה וטוב. ואמרם זה יצר הרע כי הוא באמת סבת כל חולי ובא זה הפסוק בדרך שבא כל המחלה וגומר כמו שהתבאר במקומו. והשמירה מכל חולי היא סבת החיים האמתיים המתמידים כי כשם שכל זמן שלא יבא חולי לגוף הוא חי כן הנפש כל זמן שלא יקרה עון שהוא ממדוה מצרים הרעים לא ישיגוה מוקשי מות והיא חיה לעולם אבל כשתחטא ותעבוד אל זר והוא כל זמן שתסור אל היצר לא יסור ממנה החולי כי נפלה במוקשי מות כמו שאמר כי מוקש הוא לך.

ועל דרך זה הוסיף החכם ביאורו ואמר יראת י"י מקור חיים לסור ממוקשי מות וזה בא דרך זרוז טוב להשמר מכל עון שלא יאמר אדם מה הועלתו לעצמי ומה שכר הגיע לי כשנמנעתי מעשות העבירה כי מה רב התועלת בהשמר מן ההפסד הנצחי והוא המות וזה רצה באמרו לסור ממוקשי מות

וכן בא לפי דעתי על דרך הזירוז הזה מה שאמרו ז"ל הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. רצו בו כשתזדמן מצוה לפניך אל תאמר אי זה הפסד מגיע לי אם לא אעשנה שיש לך לחשב שהפסדת שכר הרבה שהיה לך אלו עשית אותה כי אותו השכר לא תשיגנו עוד וזה כמשל מי שהניח המזון הטוב והמשקין הטובים המעמידים הבריאות שהוא בלא ספק יחלה וימות. וכן אמר כשתזדמן עבירה לפניך אל תאמר מה שכרי ומה תועלתי אם אניחנה אבל יש לך לחשב שנשכרת כל ההפסד שהיה מגיעך אלו עשית אותה והוא אבדן הנפש וזה כמשל מי שנשמר מן המאכלים הרעים והסמים הממותים שהתערבו במזונו שהוא עומד בבריאותו כשנזהר מהן כן הנפש הנזהרת מהעונות תעמוד בבריאותה והיא חיה לעולם.

וזה רצונם גם כן באמרם כל היושב ולא עבר עברה נותנין לו שכר כעושה מצוה ולהוסיף זירוז בזה אמר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים ולפי שהדברים שנודעים בינינו יודעו על דרך ראיה או שמיעה המשיל ידיעת השם למעשנו ודברנו בעין רואה ואוזן שומעת. ולפי שהדברים שאינם נכתבין ישכחו ביננו ואין להם זכר לעולם אמר וכל מעשיך בספר נכתבין כדרך שאמר שאין לפניו שכחה. ולגודל ההזהרה בא האל אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד שלא יאמר אדם אעשה עברה אחת ואעשה כנגדה מצוה אחת וישא פני בדבר הזה ובשוחד ההוא כי העון ההוא איננו נמחק לעולם אם לא ישוב עליו תשובה שלימה והוא שאמר שאין לפניו לא משוא פנים ולא מקח שחד וכל זה בא דרך זירוז אמתי לברוח מן העבירות ולרדוף המצות ולמול ערלת לבבנו הערל פן נעשה הרע ולרכך ערפנו הקשה לשוב אל עבודת השם.

הוא ברחמיו יקיים בנו מקרא שכתוב ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד.

תוכן העניינים

מלמד התלמידים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה