אור ברסלב
מלבושי יום טוב חלק ב קונטרס חובת קרקע › סימן יט

מלבושי יום טוב חלק ב· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

קונטרס חובת קרקע · סימן יט

סימן יח

קשה לי בד הכ"מ בה' תרומות פ"א ה' כ"ב בדין פירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ דכתב הרמב"ם כשנקבעו למעשר ביד ישראל אחר שנכנסו לארץ חייבים במעשרות מדבריהם. ודחק שם הכ"מ בתירוץ הב' לפרש בדברי הרמב"ם דכונתו שנקבעו למעשר ביד ישראל בחוץ לארץ חייבים במעשר מדבריהם אחר שנכנסו לארץ. אבל כשנקבעו למעשר בארץ חייבים במעשר מן התורה כחלה. ותמוה לי מאד דא"כ עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ דאמרינן בגיטין (ז:) שיש חילוק בין שהספינה גוששת או לא. למאי נ"מ אם זה מיקרי ארץ או לא לענין חיוב מעשרות. הא עיקר נ"מ הוא באיזה מקום נתמרח דאם נתמרח בארץ אף שזה מיקרי חוץ לארץ נמי חייב. ואם נתמרח בחוץ לארץ אף שזה מיקרי ארץ נמי פטור. ואין לומר דמיירי דנתמרח בספינה שגדל שם דא"כ ל"ל להזכיר עפר חוץ לארץ שבא בספינה לארץ הו"ל למימר ספינה שבאה לארץ אם דינה כארץ לענין התבואה שנתמרח בה או לא. דאם הספינה גוששת חשיב כארץ ואם לא חשיב כחוץ לארץ. ודוחק לומר דעפר חוץ לארץ נקט משום שביעית. ועוד דהא אמר ר"ז שם עציץ נקוב המונח על גבי יתדות באנו למחלוקת ר"י ורבנן אם חשיב כארץ או לא. וזה ודאי א"א לומר דגם שם נתמרח. אך אפשר לדחוק דזה קאי לענין שביעית דלא כרש"י ז"ל דפירש דקאי לענין מעשר. ויותר קשה הא דאמרינן באילן שמקצת שרשיו בארץ ומקצתן בחוץ לארץ דטבל וחולין מעורבין זה בזה היכא משכחת לה כיון דהכל תלוי באיזה מקום נקבעו למעשר. ומצאתי שהגר"א ז"ל ביו"ד סי' של"א ס"ק כ"ט עמד בזה. ומתרץ דהתם מיירי בפירות שאינו צריך גורן למעשרות. ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים דהא שם ג"כ התלישה מן האילן גורמת החיוב וא"כ תליא בהיכן נתלשו וצע"ג. והנה דברי הברייתא דפליגי רבי ורשב"ג גבי אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחו"ל היה אפשר ליישב דס"ל דתרומה לא דמי לחלה דדוקא גבי חלה תליא באיזה מקום נקבע לחלה משום דשם כתיב אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה שמה אתם חייבים בחו"ל פטורין. והא דפסק הרמב"ם דגבי תו"מ נמי הדין כן משום דהוא פסק כר' יאשי' דספרי דגם תרומה כתיב שם גבי חלה כמש"כ המהרי"ט. ובארתי זאת בסי' ג'. אבל מ"מ דברי הרמב"ם בעצמו דהביא שם ה' כ"ד היו מקצת שרשיו בארץ ומקצתן בחו"ל טבל וחולין מעורבין זה בזה. תמוה לי דלפ"ד הכ"מ היכא משכחת לה. ויותר תמוהין דברי הרמב"ם מש"כ שם ה' כ"ג עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ בזמן שהספינה גוששת לארץ הרי הצומח בו חייב בתרומה ומעשרות ושביעית כצומח בארץ ישראל עצמה עכ"ד. דהא אין נפקותא אם הצמיחה היתה בארץ או לא כיון דעיקר נפקותא היא באיזה מקום נקבע למעשר. וד' יאיר עיני ליישב דברי הרמב"ם ז"ל:

תוכן העניינים

מלבושי יום טוב חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה